מזג האוויר השתגע. העולם השתגע. אנחנו משתגעים. בפעם המי יודע כמה, השבועות האחרונים ממחישים עד כמה העסק שנקרא "כדור הארץ", לא ממש בשליטה. סופה טרופית בקליפורניה, שריפות ענק בקנדה, גלי חום קיצוני באירופה, בסין נשברו שיאי החום של כל הזמנים וגם, בלי לברוח יותר מדי, כאן בארץ כולנו עוברים בחודשים האחרונים מגל חום אחד למשנהו. מול כל זה, מה יותר מתבקש מלחוש חוסר אונים, ייאוש, חרדה, הכחשה וכל מה שיעזור לנו איכשהו להמשיך?
יש כאלו שמנסים למתג את החרדה האקולוגית כמודעות אקולוגית, אמפתיה אקולוגית או חמלה אקולוגית, זה נכון, אבל לא זה מה שיאפשר לנו להתמודד גם עם תחושת החרדה הספציפית הזו והמאפיינים הייחודיים שלה. יש גם כאלו שמעדיפים לשים בצד את ההלם והפחד ולקפוץ מיד למסקנות מעשיות ולפעולות בשטח. האם זה יעיל? האם זה נכון?
Europe #heatwave: Red alerts for extreme heat are in place in most of Italy's main cities as temperatures in Sicily hit almost 47C on Wednesday. #Italy pic.twitter.com/4QTFBzILFi
"חרדה אקולוגית היא תגובה בריאה"
המושג "חרדה אקולוגית" הוכר על ידי ארגון הפסיכולוגים האמריקאי בשנת 2017 והוגדר כ"פחד כרוני מפני אבדון סביבתי". סקר של ה-BBC מצא שאחד מכל חמישה מבני שמונה עד 16 - סובל מחלומות רעים על משבר האקלים. וזה לא רק אישיו של הדור הצעיר. על פי סקר משנת 2022 של האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, 69% מהנשאלים דיווחו על איבוד שינה לעתים קרובות בגלל דאגות לגבי הסביבה. חרדה אקולוגית מובילה גם להחלטות מעשיות בחיים כמו מעבר לאזורים מושפעים פחות ממזג אוויר קיצוני או גם לא להביא ילדים לעולם. סקר משנת 2022 גילה כי 45% מהאמריקאים מודאגים במידה מסוימת לגבי הבאת ילדים לעולם, שבו שינויי האקלים ממשיכים להוות בעיה.
חרדה אקלימית שונה מחרדות אחרות מכיוון שהמטרה היא לא לפתור את התחושה הספציפית ולהמשיך כרגיל, אלא להצליח להתמודד עם אי הוודאות, ולהישאר נוכחים ופעילים בתוך הפחד. מה שעוד מאתגר את ההתמודדות הנפשית הוא הכוח שמזין עוד ועוד את תחושת החרדה, הלוא היא תחושת האשמה שמורה לנו שצריך לעשות משהו או להרגיש משהו - כביכול אם לא נהיה בחרדה זה אומר שלא אכפת לנו.
תחת הכותרת "אי אפשר לתקן חרדה אקולוגית", כותב הפסיכולוג מתיו אדמס: "להיות מודאג או חרד מהאקלים והמשבר האקולוגי זו תגובה סבירה וצפויה למצב מסוכן. עלינו לצפות לעלייה במצוקה ולתגובות רגשיות מורכבות. אנחנו צריכים למצוא דרכים לנהל את זה הן באופן אינדיבידואלי והן ביחד, תוך הכרה בכך שחרדה אקולוגית היא, במובנים רבים, תגובה "בריאה".
איך פסיכולוגיה חיובית יכולה להשפיע על האקלים?
אז איך אפשר לחבר בין המשאבים הנפשיים שיש לנו לבין הצורך והרצון לעשות משהו? ד"ר דורית קרת מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב פיתחה בשנים האחרונות את השילוב המעניין הבא: המעבדה לקיימות חיובית, שעוסקת במחקר ויישום של הקשרים בין מדיניות סביבה לפסיכולוגיה חיובית. בראיון ל-N12 היא מפרטת איך "קיימות חיובית" יכולה להשפיע על ההתמודדות עם חרדת אקלים ונגזרותיה:
"מודל הקיימות החיובית מתבסס על עשייה ונקיטת פעולה, התרופה הטובה ביותר ככלל כנגד דיכאון. הבסיס לכל פעולה הוא כמובן הכרה בבעיה אבל תוך מציאת נתיבים פשוטים לפעולה - מצד אחד לקיחת אחריות על המצב והכרה בתרומה המשמעותית שלי לפתרון ומצד שני הבנה שלא כל הפתרון תלוי רק בי".
"החיבור של המודעות לסביבה לפסיכולוגיה החיובית יוצא מנקודת ההנחה שאפשר ״גם וגם״. אפשר גם לתרום לרווחת כדור הארץ וגם לרווחתם האישית של האנשים החיים בו. בנוסף, פסיכולוגיה חיובית מתמקדת בדברים שרצוי לקדם לעומת הדברים שרצוי למנוע (שׁבהם מתמקדת הפסיכולוגיה המסורתית). גם בתחום הקיימות קיים תהליך דומה שעבר מהתמקדות במה שמעוניינים למנוע (כמו זיהום סביבתי ופליטות מזהמות ממפעלים) למה שמעוניינים ליצור (אנרגיה מתחדשת, שמירה על הטבע, שימוש במשאבים ליצירת תוצרים חיוביים). בשני התחומים אנחנו מדברים על תחום משלים ולא מחליף (כלומר כמובן שעדיין נצטרך לטפל בבעיות השונות)".
בהקשר הזה חשוב לציין כי פעולה קולקטיבית אכן נמצאה ככזו שיכולה למתן את תחושות החרדה ביחס לשינויי האקלים. על פי הממצאים שמבוססים על סקר של כמעט 300 סטודנטים לתואר ראשון ושני באוניברסיטאות בארצות הברית, חרדה הקשורה לשינויי אקלים הייתה קשורה לתסמינים של דיכאון רק בקרב תלמידים שלא עסקו בפעילויות קבוצתיות לטיפול בשינויי אקלים. עבור אלה שעסקו בפעילויות קולקטיביות - כמו הסברה לקהילה, חינוך עמיתים, השתתפות בקבוצות הסברה ועוד - חרדה משינויי אקלים לא הייתה קשורה באופן מובהק לתסמיני דיכאון.
"בלי לדרוש מאנשים להקריב, כי זה פשוט לא יעבוד"
קיימות חיובית לא מתמקדת כמובן רק בתחושה האישית אלא חותרת לפעולות שבאות מבפנים ושעושות טוב לכל הצדדים. לוס אוריה מיטלמן, מנהלת קהילות, מרצה ומלווה תהליכים בקיימות חיובית פיתחה עם ד"ר קרת, מודל בשם "אקו-אימפקט מעצים" (eco-impact thriving) שמטרתו ליישם בשטח את התובנות של הקיימות החיובית. בעבר, מיטלמן למדה אמנות ומדיה ועסקה בפרויקטים מגוונים של תוכן, אמנות וקהילה, במקביל תמיד אהבה את הטבע ולפני כחמש שנים, בעקבות משבר אישי, היא הבינה שגם העולם במשבר ושהיא רוצה לעשות משהו בעניין. "הבנתי שאני רוצה לעשות שינוי, גם בתחום העיסוק שלי וגם בעולם. תמיד היה לי ברור שאני עושה את מה שאני טובה בו ושגם עושה לי טוב ועושה טוב לאנשים סביבי, אבל בעקבות ההתוודעות למשבר האקלים, הבנתי שאני רוצה גם לעשות טוב לעולם ולטבע ולא רק לאנשים. כך יצאתי למסע ומה שהנחה אותי זה לגלות איך אני משתמשת בכישורים, ביכולות ובניסיון שצברתי כדי להשפיע לטובה על העולם".
מיטלמן נרשמה לתואר שני בלימודי סביבה, הלימודים היו מאתגרים אבל לדבריה, הדבר שהיה הכי קשה היה לשמור על אופטימיות ולא לטבוע בתוך תחושות של חוסר אונים, אימה ושיתוק. "למדנו על דברים מאוד קשים ועצובים שקורים בעולם - הכחדת מינים, כריתת עצים, ייבוש נחלים, עתיד שהולך להיות חם, לא צפוי ורווי אסונות טבע ואסונות הומניטריים". ולצד התחושות המשתקות היא גם נחשפה לכוח שטמון בעשייה: "גיליתי שככל שאני מוצאת יותר דרכים לעשות, העשייה עצמה עושה לי טוב, מייצרת אצלי תחושת מסוגלות, מחברת אותי לעוד אנשים שאכפת להם ושיש עוד מה לעשות".
במהלך הלימודים היא גילתה את ד"ר קרת ואת עולם התוכן של קיימות חיובית – והתאהבה. "הרגשתי שזה מה שאני צריכה, ושזה מה שהעולם צריך - דרכים לפעול כדי לשנות את העולם, אבל בלי לפעול מתוך תחושות של אשמה ובושה, בלי לדרוש מאנשים להקריב, כי זה פשוט לא יעבוד. רוב האנשים לא משנים את מה שנוח להם".
"קיימות חיובית מבוססת על תפיסה הרבה יותר רחבה והוליסטית של מהו אושר ושגשוג אנושי - היא מזכירה לנו את החוויה החיובית שיש לנו משהייה בטבע, מקשרים אנושיים, מפעילות גופנית, מתרגול מיינדפולנס ומפעולות שאנחנו מפיקים מהן משמעות. מושג מוצלח שמסביר את זה הוא אפקט ה-warm glow - אותה תחושה נעימה שאנחנו מקבלים כשאנחנו פועלים באופן שאותו אנחנו תופסים כחיובי ומוסרי. אנחנו מקבלים מעין הילה חמימה של תחושה שאנחנו אנשים טובים, וזה גם מעודד התמדה, מעין אלטרואיזם אגואיסטי".
איך מיישמים קיימות בשטח?
במסגרת עבודת התזה היא פיתחה עם ד"ר קרת ועם הדוקטורנטית מאיה ישראל, את המודל שעוזר לסטודנטים לבנות לאורך הסמסטר פרויקט שבאמצעותו הם מיישמים את התובנות של קיימות חיובית בסביבה הקרובה שלהם. "הפרויקטים של הסטודנטים והסטודנטיות הם מדהימים - הרבה מהם לא הגיעו מרקע של סביבה או קיימות, אבל מצאו את הדרכים לפעול בתחום באופן שתורם להם וגם לסביבתם".
"למשל, נושא הפחתת החד פעמי חזר אצל כמה סטודנטים, שהובילו את הנושא במקום העבודה שלהם, במשרד, בחינוך נוער, בחוגים. הם מצאו את המסגור החיובי להציג את הנושא ולהוביל את השינוי באמצעות מציאות פתרונות ופעולות שמעודדות תקווה ומשמעות. סטודנטית אחרת יצרה פרויקט של שינוי אורח החיים בקרב בני המשפחה שלה על בסיס עקרונות הקיימות החיובית שממש נגע לכל היבטי החיים, צריכה, צמצום פסולת, שינוי בתזונה, תכנון חופשות משפחתיות באוריינטציה מקיימת, רכישת מוצרי יד שניה ומעבר למוצרי ניקיון וקוסמטיקה טבעיים".
"סטודנטית אחרת, שביקרה בגינה קהילתית כחלק מסיור טבע עירוני שמשולב בקורס שלנו, כל כך התלהבה מהעניין, שהיא החליטה להקים גינה קהילתית ביישוב שלה, ישוב דרוזי בגולן. היא פנתה לראש המועצה, דיברה על הנושא ועל החשיבות שלו בהתלהבות, על ההשפעה החיובית על ילדים ונוער, השיגה הסכמה ובסוף הקימה שתי גינות קהילתיות".