כולנו מכירים את משבר גיל ה-40, וגם את משבר גיל ה-50. רק שמתברר שעכשיו יש משהו חדש: משבר גיל ה-30. אז לפני שכל אלו שעברו את השנים האלו מגחכים להם בקנאה, תוך אמירות "על מה אתם מתלוננים בכלל", כדאי שתדעו שזה משהו אמיתי, והמעבר משנות העשרים ושינוי הקידומת מביא איתו לא מעט תהיות, שאלות וכן, נו כבר אמרנו, משברים.
ואגב, אם אתם תוהים יש לכך גם הוכחות מדעיות: על פי אריק אריקסון, תיאורטיקן ופסיכואנליטיקאי, שלבי ההתפתחות הפסיכולוגית נמשכים לאורך כל החיים, כאשר בכל שלב מתרחש משבר זהות. השלב הרלוונטי לגיל 30 על פיו הוא שלב הבגרות המוקדמת, כאשר בגיל זה האדם נמצא כבר לאחר תהליכי ההתבגרות ונכנס אל גיל הבגרות. על פי התיאוריה שלו, אנשים שאינם מצליחים לעמוד במטלות של שלב זה עשויים לחוות משבר רגשי. במובן זה, גיל 30 מסמן עבור אנשים חוסר סיפוק ופחד - כל אחד וסיבותיו שלו.
אז מה בעצם קורה בגיל הזה שמביא איתו כל כך הרבה קושי?
תחושת תקיעות: לא מעט אנשים שמגיעים לגיל הזה חווים קושי ותקיעות בהשגת המטרות שהם הציבו לעצמם. הם עושים חשבון נפש שיכול להיות מתסכל מאוד. הם מסתכלים על העבר, על העתיד, ועל מה שקורה להם עכשיו ובודקים היכן הם נמצאים לעומת המקום שבו היו רוצים להיות.
זוגיות: זה אומנם גיל צעיר, אבל הרבה בגיל הזה כבר נשואים ואפילו עם ילדים, ומרגישים שהם במקום הלא נכון, שהאחריות שהם לקחו על עצמם גדולה מדי, שהם לא חווים את הדברים שהם רצו לחוות ולא הספיקו "לכבוש את העולם".
חוסר מעש: הרבה אנשים מספרים דווקא את הדבר ההפוך, כמעט כל האנשים מסביבם כבר בעלי קריירות ומשפחה, ואילו הם עדיין מחפשים את עצמם. הם מרגישים שהם נשארים מאחור, שהם ה"רווקים התמידיים", ולא יודעים איך לצאת מהמצב הזה ולהתקדם.
ציפיות: הזמן רץ, והציפיות מצד ההורים, החברים והחברה גדלות וגדלות. ומה קורה כשהציפיות האלו לא מתממשות? לא מעט מדווחים על תחושת חרדה ודיכאון אמיתי שמשתלט עליהם, מתוך חוסר הוודאות והתחושה שהם כישלון.
הטלת ספק: כמו בכל גיל עגול אנשים מסתכלים על הבחירות בחייהם ושואלים את עצמם האם הן נכונות להם. ובגיל שהוא לא צעיר אבל עדיין לא מבוגר – זה יכול להיות קריטי מבחינת ההרגשה. מצד אחד, הם לא בני עשרים, ומצד שני הם עדיין לא ממש מבוגרים, והדבר עלול לייצר בלבול ותסכול ותחושה שהם נמצאים בצומת דרכים ואם יבחרו בדרך הלא נכונה הדבר ישפיע על כל חייהם.
אז איך אפשר לצלוח את הגיל הזה?
נסו להבין מה המקור: האם זו איזושהי תחושה שמלווה אתכם כל החיים וזה המן לעבד אותה ולהתמודד איתה – ואפילו לטפל בה במידת הצורך. אם אתם מרגישים שיש פה משהו עמוק יותר, אולי זה הזמן לפנות לטיפול שיוכל לקדם אתכם.
פעילויות: עסקו בפעילויות שאתם אוהבים והקיפו את עצמכם באנשים שמרימים לכם, שגורמים לכם להרגיש אהובים, נחוצים, טובים ומסוגלים. עשו דברים שתמיד חלמתם לעשות ולא העזתם או דווקא בפעילות מוכרת ומרגיעה שמגבירה לכם את תחושת הביטחון והמסוגלות.
תסתכלו על מה שהשגתם: תעשו רשימה של כל הדברים שחוויתם והשגתם עד עכשיו. אל תדלגו על שום פרט. מטיולים, בני ובנות זוג ועד עבודה או תחביב שאתם ממש טובים בו. בקיצור – תמצאו את כל הסיבות לעוף על עצמכם.
תזכרו – זה קורה לכולם: לא, אתם לא לבד, ואתם לא היחידים שמתמודדים עם משבר שכזה. דברו עם אנשים שעברו את הגיל הזה ונסו להבין מה עזר להם.
שינוי: זה נשמע אולי קלישאתי אבל תנסו להסתכל על זה בצורה אחרת, איך אתם יכולים לצמוח מהמשבר הזה, מה אתם הכי רוצים לשנות ואיך אתם הולכים לעשות את זה. תעשו לכם תוכנית, תרשמו אותה סעיף אחרי סעיף ותקומו מחר בבוקר עם כוח ומטרה.
תחגגו: תעשו לכם (אם אתם רוצים) את יום ההולדת הכי שווה שעשיתם, מלא במסיבות, באלכוהול (במידה), בחוויות חדשות ובעיקר בכיף. כי תזכרו, אחרי גיל 30 מגיע גיל 40, ואתם עוד ממש, אבל ממש צעירים (ואל תשאלו אותנו איך אנחנו יודעים).