אין ספק, העולם היה מקום הרבה יותר נחמד אילו לבני האדם הייתה את היכולת לאהוב ללא תנאים כמו כלב. נכון, כלבים עלולים להיות מעט תובעניים בשבע בבוקר ביום חורפי כשחייבים לרדת איתם לסיבוב, אבל אם נניח בצד את הפרט הקטן הזה, הרי שמדובר באמת ובתמים בחבר הטוב של האדם. זה שתמיד שמח לקבל אותנו, וזה שיידע לתת אהבה גם בגיל ההתבגרות שלו וגם בתקופה הזו בחודש. כל מה שהוא רוצה זה ליטוף ויחס ובתמורה הוא ישיב את כל מה שיש לו לתת.
וזה לא נגמר שם. בעלי כלבים יעידו שלכלב בבית יש ערך חשוב עוד יותר מרק אהבה ולא פעם הם פשוט מצילי חיים וממיסי לבבות. הנה כמה סיפורים שיגרמו לכם לאמץ כלב מחר. או לפחות יגרמו לכם לחשוב על הרעיון.
"62 שנים ניסיתי לשכנע אותו לאמץ עד שזה קרה"
"כל החיים, אהבתי כלבים" מספרת אילנה. "תמיד הסתכלתי על חברים עם כלבים וכל כך רציתי לגדל כלב בעצמי, אבל אפי סירב בכל תוקף. הוא פשוט לא הסכים.... 62 שנה ניסיתי לשכנע אותו וכלום לא עזר. בשנה האחרונה גילו לאפי בעיית ראייה והוחלט שהוא צריך להיעזר בכלב נחייה. התחלנו את התהליך אך במחשבה שניה (גם בעקבות גודל של כלבי נחיה) החלטנו לרדת מהעניין. יום אחד חברה סיפרה לי ולאפי על כלבה בשם לוסי שזקוקה לבית. לא יודעת מה קרה לאפי אבל הוא הוא פתאום אמר לי: 'אילנה, בואי נאמץ אותה'. לא האמנתי למשמע אוזניי וכל כך שמחתי. לוסי נכנסה לנו ללב אבל בעיקר ללב של אפי. הוא כל יום, כל היום, איתה. מוציא אותה לטיולים באחוזה, משוויץ בה בפני חברים ומשחק איתה. לא חשבתי שהוא יכול לאהוב ככה כלב. היא ממש הצילה אותו ומכניסה המון אור ושמחה לבית"
"אף אחד לא יכול היה לצפות את מה שקרה כשנכנסתי להיריון"
טלי ונועם אדטו לוי, זוג+ תינוק וכלב עוגי.
"את עוגי אימצנו יחד לפני 4 וחצי שנים ומיד היה לנו חיבור אתו. הוא כלב מאוד מיוחד. מגיל קטן ידעתי שיש לי בעיות פוריות וכשעברתי טיפולי פוריות מאוד נשענתי והתנחמתי בעוגי, הרגשתי שהוא מרגיש את מה שעובר עלי. אבל את איך שהתנהג ברגע שנקלטתי - אף אחד לא יכול היה לצפות. הוא שמר עלי מכל משמר, לא נתן לשום סכנה להגיע אלי, זה הרגיש כאילו הוא ידע שאני בהריון רגיש והוא זה שחייב להגן עלי. באמת שהרגשתי ממש בטוחה אתו וידעתי שהכול יהיה בסדר. אני באמת מאמינה שהוא נשלח אלי כדי שהכול יסתדר. ברגע שילדתי את הבן שלנו - השמירה עברה אליו. הוא כל הזמן לצדו, בודק שהכול בסדר. אפילו כשסבא וסבתא מגיעים לעשות בייביסיטר- הוא לא עוזב אותו לרגע. אנחנו מגדירים עצמנו זוג+ 2- בן אנוש ובן כלב".
"הן התחיל לנבוח בטירוף ורק בבוקר הבנתי למה"
יעל עורי, בת 34, צלמת כלבים.
יש לי 2 כלבות (רד ואליס שהן אמא ובת). אימצתי אותן לפני 7 שנים והחיבור היה מיידי. מהרגע שאימצתי אותן הן הקנו לי תחושת ביטחון, בין אם לטייל איתן ברחוב או לצאת איתן לטיולים, הבנתי שיש מי ששומר עלי. השיא הגיע לילה אחד, לפני שנתיים, כשבשעות הקטנות של הלילה הן לא הפסיקו לנבוח ממש בטירוף, כאילו נכנסו למין אמוק. לא הבנתי מה קרה להן ומה גרם לנביחות הלא רגילות הללו. כשקמתי בבוקר הבנתי מהשכנים שהייתה מכת פריצות אצלנו בשכונה וכמה בתים נשדדו. הבנתי שהסיבה לנביחות שלהן הייתה להתריע ולהרתיע את הגנבים. מעולם לא הרגשתי כה בטוחה וכה גאה בו זמנית".
"הכלבים לחלוטין הכינו להורות"
טל פינקלשטיין, מנהלת תוכן ברשת מלונות מטיילים, 30 +, אמא לתאומות
"אני ובן זוגי אביב יחד כבר 14 שנה. לאחר 3 שלוש שנים החלטנו לאמץ יחד כלב, גם כי אני תמיד גדלתי עם חיות מחמד בבית ואביב לא. אחת הסיבות לאימוץ כלב הייתה כדי 'להכין' את עצמנו לקראת גידול ילדים. אחרי כמה שנים, אימצנו כלב נוסף והאירוניה היא שיש סיבה כנראה שהחלטנו לאמץ ולגדל 2 כלבים כי לפני שנתיים נולדו לנו תאומים ואין ספק שהכלבים עשו לנו אחלה הכנה לטיפול בשניים".