"סליחה מרגישה כמו המילה הכי קשה שיש", שר אלטון ג'ון בלהיט (ברור שבאנגלית זה נשמע יותר טוב), אבל גם בעברית, ודומה שבכל שפה, הזמר צודק. למין האנושי קל יותר להאשים, מסובך הרבה יותר לקחת אחריות ולהתנצל. מצד שני, גם עם המחילה לאחר אינה פשוטה לרובנו. לרגל יום כיפור 2023, היום הזה בשנה שמקבל זמן טהור של חשבון נפש, פנינו לדינה דרור, עו"ס ופסיכותרפיסטית במרכז אלה. הזדמנות להבין דבר או שניים על המין האנושי. קחו את זה מכאן גם לסוכות, וגם סתם לחודש מאי.
"לסליחה יש ערך תרפויטי: היא מאפשרת לנו לפתוח דף חדש, להרגיש הקלה ושלווה, ולקדם את עצמנו אישית וחברתית. כשעבודת הסליחה מתבצעת במסגרת תהליך טיפולי, המטופלים מדווחים בדרך-כלל על עלייה בערך העצמי ועל ירידה בתחושות של דיכאון וחרדה. לעומתה, שמירת טינה מלווה בדרך כלל בחשדנות, בחוסר אמון, ובראייה של המציאות בגוונים של שחור ולבן. כשאנחנו נותנים מקום לתפיסה לפיה העולם הוא מקום פוגעני ומכאיב והאנשים הסובבים אותנו רוצים להרע לנו, זו עלולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה. לשמירת טינה יש גם השפעות פיזיולוגיות שהוכחו מחקרית, כמו לחץ דם גבוה, קשיי שינה, מחלות לב ועוד".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מה ההבדל בין לסלוח לעצמי לבין לסלוח לאחרים?
"רוב האנשים נוטים להיות שיפוטיים יותר כלפי עצמם, ולכן קשה להם יותר לסלוח לעצמם מאשר לסלוח לאחרים. כשמדובר בקונפליקט עם אדם אחר, אפשר לנהל אתו דיאלוג (גם אם בדמיון שלנו), ולעומת זאת כשנרצה לסלוח לעצמנו נצטרך לפתח דיאלוג פנימי. אם, למשל, עשית טעות, תצטרך לנהל שיח פנימי עם עצמך ממקום של חמלה ולא ממקום של שיפוטיות, להבין שפעלת בתוך נסיבות מסוימות, שלא ידעת אז את מה שאתה יודע היום. תוכל לשאול את עצמך מהו השיעור שאתה לומד מזה, להבין שאף אחד לא מושלם, גם לא אתה, ולעבור תהליך של פיוס עם עצמך".
מה יקרה אם אחליט לא לסלוח?
"סליחה היא ללא ספק בחירה, והיא זכות של האדם ולא חובה. כולנו חווים פגיעות ועלבונות במהלך החיים, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו עם אלו אנרגיות אנחנו בוחרים להישאר. האם אנחנו רוצים להחזיק את המקום הפגוע או לשחרר אותו? לפעמים מדובר בתהליך שלוקח זמן, ורק אחרי שניתן מקום לכעס נוכל לפנות מקום גם לרגשות אחרים, ולכן סליחה זו עבודה".
האם באמת ניתן לסלוח על כל דבר או שיש נסיבות שבהן זה הופך למאתגר עד בלתי אפשרי?
"השאלה הזו פוגשת אותי כמטפלת, בעיקר בהקשר של נפגעות תקיפה מינית. לדבר על סליחה בהקשר הזה זה כמעט טאבו. יש מעשים שקשה מאוד לסלוח עליהם, אבל אפשר להסתכל על הסליחה כרצף לא לינארי שניתן לנוע בתוכו, בין סליחה לאי סליחה. ג'ק קורנפלד בספרו 'הזמנה לשקט שבפנים' אומר שסליחה היא תהליך ארוך, שסליחה מכירה גם בסבל, ויש בה עוצמה: 'כאשר אנו סולחים', נוכל גם לומר: 'לעולם שוב לא ארשה לדברים כאלו להתרחש'. אנו יכולים להחליט שלעולם לא נאפשר לשוב לדברים כאלו לפגוע בנו או באדם אחר". בעיני, סליחה היא תהליך אישי של האדם עם עצמו. אם אתה סולח זה לא מחייב פגישה ופיוס עם הפוגע, זה תהליך פנימי שלך".
כיצד משפיעות אמונות תרבותיות ודתיות על תפיסות הסליחה שלנו?
"באמונות ובאמונות דתיות יש מקום לסליחה כחלק מההתקדמות הרוחנית של האדם – סליחה לעצמי וסליחה לזולת. ביהדות יש הבנה שכל מה שקורה, קורה מאת ה' יתברך, והכל לטובה. האדם שפגע בי, היו לו סיבות ומניעים שאינם מענייני, ואני צריכה ללמוד מזה שיעור. אלוהים רצה שכך יקרה לי, שזה מה שאעבור בחיי, והוא עושה הכול מתוך אהבה. כשאנחנו מאמינים שהדברים שעוברים עלינו קורים מסיבה מסוימת ושכל האירועים שפוגשים אותנו מתרחשים לטובתנו ועל מנת לקדם אותנו, קל יותר להיות במקום נפשי של סליחה".
האם ניתן ללמד או ללמוד סליחה, או לשפר את יכולת הסליחה שלנו?
"כדי לסלוח צריך גמישות מסוימת באופי ובצורת החשיבה. לאנשים שמחזיקים באמונות ברורות לגבי מה נכון ומה צריך, אנשים ששופטים את עצמם ואת האחרים בחומרה ויש להם קושי לקבל טעויות, יהיה קשה יותר לסלוח. כדי לשפר את יכולת הסליחה שלנו צריך לתרגל דיאלוג פנימי של פירגון לעצמי, חמלה כלפי עצמי, לאפשר לעצמי לטעות, להיות פחות ביקורתי ושיפוטי. אם אתה תקוע בפקק ומישהו צופר או מישהו חתך אותך בכביש, אתה יכול לשים את עצמך לרגע בנעליו ולהגיד לעצמך – גם אני לפעמים ממהר, אולי יש לו צורך דחוף. כמו שאתה מנסה להבין את המניעים של עצמך, כך אתה מבין שגם האחרים לא בהכרח עושים דברים כדי להרע. אתה מתרגל רוך, אמפתיה וחמלה כלפי עצמך, וגם כלפי אחרים".
יש אנשים שקל להם יותר לסלוח? זה קשור לגיל, מין, אופי מסוים?
"יכולת הסליחה לא קשורה למין או לגיל אלא למבנה האישיות, לתפיסות עולם ולנוקשות מול גמישות. אנשים נוקשים וביקורתיים ינקטו בגישה הזאת גם כלפי עצמם וגם כלפי אחרים, ויהיה להם קשה יותר לסלוח. חשוב לזכור שסליחה לא מגיעה ממקום של חולשה, אלא דווקא ממקום של כוח. קל יותר לכעוס ולחשוב מחשבות חוזרות ונשנות על נקמה, מאשר לשחרר ולפתוח. לסלוח זו משימה קשה יותר מאשר לכעוס, ולכן נדרש מאיתנו להיות חזקים כדי לסלוח".
האם טיפול יכול לסייע לנו לסלוח?
"אנשים רבים מגיעים לטיפול כאשר הם פגועים ממערכות יחסים וחשים אשמה, טינה ורגשות שליליים שגורמים להם לסבל. הם ידווחו על סימפטומים של דכאון וחרדה, אך בבסיס יש פגיעה שהתרחשה בתוך קשר. בטיפול יש עיבוד של הפגיעה והשלכותיה, ובניית אמון מחודשת דרך הקשר הטיפולי במערכות יחסים. בתהליך של סליחה אנחנו בוחרים להחליף תחושות של כעס ואשמה בתחושות של חמלה, קודם כל כלפי עצמנו וגם כלפי אחרים. טיפול יכול לסייע לנו מאד לקבל את עצמנו ואת המציאות ולדעת שלווה והשלמה. אם אתם מתקשים לסלוח ומרגישים שהכעס והכאב מכבידים עליכם, אנחנו מזמינים אתכם לפנות למרכז אלה לקבלת תמיכה נפשית מקצועית".