לעתים יש תחושה שיציאה ליומיום שלנו משולה קצת ליציאה למלחמה. הכבישים פקוקים, אין חניה, אנחנו במלחמה נגד השעון - להספיק, להשיג, להצליח. אנחנו כל היום בסוג של מאבק בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שמוכנים לתת לנו. לכאן נכנסות שתי דמויות מפתח: אגרסיביות אל מול אסרטיביות.
הראשונה היא תוקפנית וכוחנית. השנייה היא דעתנית ונחושה. יש שדוגלים בגישה הראשונה ומשיגים דרכה אולי הצלחה אבל גם לא מעט פחד וחוסר הערכה. בדרך האסרטיבית אנחנו יכולים להשיג הרבה יותר. בין אם בקריירה, בזוגיות ובמערכות יחסים שונות - אולם האתגר האמיתי הוא להלך על החבל הדק בין השתיים האלו ולהצליח בלי ליפול. איך עושים את זה? פנינו למאיה רענן, יועצת תעסוקתית ומנחת קורס אסרטיביות בעמותת נטע – המרכז לפיתוח קריירה, לקבלת כמה טיפים.
זהו מי עומד מולכם
אנו מוקפים באנשים שלוחצים אצלנו על כפתורים שונים. לאותה סיטואציה אנו עשויים להגיב בצורה שונה בהתאם לאנשים שיחלקו אותה איתנו. לכן, נסו לזהות אילו אנשים מוכרים בסביבתכם מייצרים אצלכם תגובות תוקפניות יותר ואילו פחות. הזיהוי והמיפוי הוא השלב הראשון בדרך להתנהלות אסרטיבית.
איך משתמשים במידע הזה? בסיטואציה המאתגרת ביותר עבורכם, עצרו רגע ודמיינו אדם אחר עומד מולכם. מישהו שלא לוחץ לכם על הכפתורים הרגישים, אם זה חבר קרוב או בן משפחה. נסו לחשוב איך הייתם מנהלים את השיחה הזו מולו ותמירו אותה לסיטואציה שבה אתם נמצאים.התחברו לתחושות שהאדם מולכם מעורר בכם
לאחר שזיהיתם את האנשים/המצבים שמעוררים בכם אי נוחות או כעס, נסו להבין למה הם מעוררים את התגובות האלה אצלכם. יש קשת רחבה של סיבות שיכולות לעורר תגובות קשות מצידכם, ולערער את הבטחון שלכם בעצמכם ובמטרה שאתם מנסים להשיג. מה שחשוב הוא ההבנה הפנימית שלכם את המצב והתאמת הפתרון לכל אחת מהסיטואציות.
איך משתמשים במידע הזה? במהלך דיון בוועד ההורים, ניסיתם להעביר מסר מסויים, אבל הורה אחר ניהל את הדיון באופן שלא אפשר לכם לבטא את הרצונות שלכם. משהו שיתק אתכם, ולא הצלחתם להעביר מסרים מאוד פשוטים בסביבה לכאורה לא מאיימת. אך לאחר מחשבה מעמיקה יותר, אתם מבינים מה בעצם שיתק אתכם. זהו אותו הורה שהוביל את הדיון, שפעם היה דמות סמכותית. ברגע אחד חזרתם להיות ילדים והוא מורה מתנשא. אתם יודעים לאיזה רגע בדיוק הוא מחזיר אתכם. זה הזמן להזכיר לעצמכם שזה כבר לא המצב ולא מערך הכוחות הנוכחי. פה אתם שווים והקולות של שניכם ראויים להישמע.
זכרו את זה, שננו את זה, נתקו את עצמכם מהמקומות שאליהם הדמיון לוקח אתכם, ועמדו בטוחים מול ההורה האחר ומול עצמכם.הקשיבו היא הכלי הכי טוב שלכם
הקשבה לצד השני היא הבסיס להתנהלות אסרטיבית. רק קשב מלא, יעזור לנו להבין את הצד השני, גם אם הוא מפעיל מניפולציות שונות. קשב יעזור לנו לנתב את התגובות שלנו, ויספק לנו זמן לתכנן אותן, לשקול אותן ולהגיב בהתאם למה שנאמר במפורש ולמה שנאמר בין השורות.
איך משתמשים במידע הזה? דמיינו רגע את הסיטואציה הבאה - אתם מרגישים שחבר טוב עובר גבול. הוא מביע דעה על כל החלטה שאתם מקבלים ומערער אתכם. אתם רוצים לדבר איתו על זה וחוששים. אתם יכולים לסגת, לוותר, אבל זו לא הדרך. העלו את הנושא וכשהוא ינסה לנתב את השיחה תהיו קשובים לכל מילה, לכל ניואנס, לכל דבר שנאמר מאחורי הדברים. התרכזו במה שהוא אומר ואתרו מה מניע אותו להתנהל כך מולכם - אולי הוא עצמו חסר בטחון ומנצל את היותכם חלשים יחסית בשיחה איתו כדי לבסס את הבטחון שלו? אולי הוא דואג לכם, דאגה כנה אך מיותרת? אולי הכוונה טובה אבל הביצוע כושל? הקשיבו לו קשב פתוח והגיבו בהתאם לדברים שהוא אומר ולפרשנות העמוקה יותר לדברים. בזמן שאתם מקשיבים, בססו את הטיעונים שלכם והסבירו בבטחון ובשלווה מדוע ההתנהגות שלו לא רק שאינה מועילה לכם, אלא אף מזיקה.הכירו והעריכו את החוזקות שלכם
האם אתם באמת מכירים את עצמכם? הבסיס להתנהלות אסרטיבית הוא הכרה בחוזקות שלכם. ברגע שתבינו מהן, תוכלו לנהל אותן נכון בכל סיטואציה. ככל שתהיו מודעים אליהן, כך תחושת הביטחון ביכולת שלכם תלך ותגדל, ובאופן ישיר תשפיע על התפיסה העצמית שלכם.
איך משתמשים במידע הזה? ערכו רשימות של המשאבים הפנימיים שלכם כגון: חוזקות, יכולות, כישורים ותחומים שאתם טובים בהם. כתבו רשימה של הישגים והצלחות. שמרו את הרשימה וקראו אותה מדי פעם. שננו אותה. היא שלכם.החליפו סימני שאלה בסימני קריאה
הוסיפו כוונה לאמירות שלכם, ללא היסוס וללא התפתלות. במקום לשאול: "אתה יכול לעזור לי במשהו?" החליפו ל: "אשמח אם תעזור לי במשהו". במקום לשאול "לא עדיף לעשות את זה היום?", החליפו ל: "עדיף לסיים עם זה עכשיו, במקום לדחות למחר". וכדי להישאר מנומסים ולא להעביר תחושה אגרסיבית של פקודה או כפייה כלפי הצד השני, אפשר להחליף את סימן השאלה בבקשה. למשל, במקום: "אתה יכול לסיים את שיעורי הבית?", החליפו ל: "סיים בבקשה את שיעורי הבית". או במקום "תוכל לעבור על זה עד סוף היום?", החליפו ל: "בבקשה תעבור על זה עד סוף היום".ישמו אסרטיביות גם בחיים הפרטיים ולא רק בעבודה
אנו נוטים לחשוב שאסרטיביות רלוונטית בעיקר לצורך התקדמות בעבודה ופיתוח קריירה, אך למעשה היא נדרשת בסיטואציות רבות וכמעט בכל רגע בחיינו - במערכות יחסים זוגיות, במערכות יחסים משפחתיות, במערכות יחסים חברתיות, מול אנשים זרים ברחוב ואפילו ברשתות החברתיות.
איך משתמשים במידע הזה? נסו לחשוב על וויתורים שעשיתם לאורך החיים, ותגלו שבמקרים רבים ויתרתם כדי לא להתעמת, כדי לשמור על מערכות יחסים, כדי להגן על עצמכם מביקורת. אך בפועל אסרטיביות נכונה משיגה תוצאות ללא עימותים קשוחים, ללא פגיעה במערכות יחסים ותוך הגנה מירבית עליכם. קחו לכם רגע, קחו הרבה רגעים ובחנו את מערכות היחסים שניהלתם לאורך השנים עם חברים, בני משפחה, קולגות בעבודה, מכרים ותראו איך אתם יכולים להשתמש בכלים האסרטיביים לטובת שינוי המצב בעתיד.