הסרט והיח"צ - מאז יצא הטריילר אי שם בתחילת השנה וביתר שאת בחודשיים האחרונים אי אפשר שלא להיתקל בטרנדים, בקמפיינים, בשירים ובבגדים, שחברו כולם למען הקאמבק המפואר והמתיש לעתים של האייקון הפמיניסטי של הקיץ הנוכחי, נושאת הדגל של האסתטיקה האייטיזית הוורודה הלוא היא מרגו רובי, הלוא היא "ברבי".
חברת מאטל, החברה שהביאה לעולם את הברבי בשנות ה-50, ספגה לאורך השנים לא מעט ביקורות על קידום ציני של דימוי גוף אחיד וקיצוני. מאטל התאימה את עצמה לרוח הזמן וכיום כבר יש לנו כמעט מאתיים בובות עם מגוון יחסי של סוגי גוף ומעל שלושים גוני עור. בהקשר הזה, הסרט החדש אמור להציג את חוד החנית של התקינות התרבותית, אבל, כמובן, גם הוא כבר זוכה לשלל דיונים ופקפוקים, כאשר אחת הסוגיות המורכבות דווקא נוגעות לזווית הגברית של היצירה. היו שיצאו נגד ההחפצה של העזר שכנגדה הלוא הוא קן-ריאן גוסלינג, היו שהגדירו את "ברבי" כסרט נוטף שנאת גברים והיו לא מעט שדווקא מצאו בסרט מודל מרענן של גבריות חיובית.
"Kenergy": איך נראים גברים רגישים?
אם נחזור לרגע לפרופורציות המתבקשות מסרט קיץ מרענן, אחד הביטויים החדשים והכיפיים שנכנסו לחיינו בזכות הסרט וכבר מעורר פרשנויות וחילוקי דעות הוא ה-"Kenergy", שילוב לא רע בכלל של קן ואנרגיה (בעברית זה נשמע קצת יותר קרינג'י). בעולמה של ברבי, קן הוא אביזר. "I'm Just Ken", הוא שר בסרט. אבל הביטוי החדש שהוטבע על ידי גוסלינג עצמו ממחיש שגם "לניצב" יכולה להיות השפעה.
בקידומים לסרט, גוסלינג אפיין את דמותו של קן ככזאת עם "Kenergy". הכוונה המקורית הייתה בגדול לתאר דמות שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות אבל עם הזמן הביטוי הקליט גלש לדיונים רציניים יותר או פחות, על גבריות בכלל ועל הייצוג החזותי של גברים, רגישים, פגיעים ומשוחררים מציפיות חברתיות.
הבמאית גרטה גרוויג סיפרה שהיא וגוסלינג עדיין דנים במשמעות של המונח ושהם מאמינים שקן-אנרג'י יכול לייצג "גברים שתומכים בנשים בביטחון". בסרטון הבא, גוסלינג מפרט את "עשרת ה-Ken-sentials המובילים שלי שיעזרו לך לנצל את ה-Kenergy שלך", ביניהם סרט ראש, שעונים, ספר על סוסים ושני זוגות לפחות של משקפי שמש, אחד שחור כדי שברבי לא תראה את העצב שלך ואחד שקוף כדי "לשקף" את הגדולה של ברבי, "כי זה באמת העבודה שלך".
טמטום פלוס שמחת חיים מדבקת
אז האם קנרג'י אומר להיות סמרטוט? מסתבר שיש לא מעט שדווקא בחרו לקחת השראה. על פי מגזין MAN - תחת הכותרת "איך להרים את המראה הקנרג'י" - דמות הקן של גוסלינג נותנת השראה לגברים רבים לאמץ את הקנרג'יה שלהם, הן במראה והן בגישה. "Kenergy לא עוסקת בהעתקת הסגנון של קן, אלא במציאת סגנון משלך המשקף את האישיות שלך ואת התשוקות שלך. זה עניין של להיות נוח בעור שלך, לבטא את עצמך וליהנות". מגזין האופנה hypebeast אף קבע כי "Ken-ergy" זה דבר אמיתי - והוא מגיע לבגדי גברים, ולדבריו, "יש בו שמחת חיים מדבקת שמופיעה דווקא בשל הטמטום של קן, והאופנות שלו כבר מתחילות להגדיר טרנדים חדשים".
ביומן סאטירי של הנשיונל פוסט מוצגים תמלילי מחשבות של רוברט אופנהיימר, גיבור הסרט "אופנהיימר" שתוהה על ההשוואות וההבדלים האפשריים בין שני הסרטים שיצאו יחד ומתחרים בחודשים האחרונים ראש בראש (והביאו לעולם עוד ביטוי חדש: ברבנהיימר). בין היתר הוא "כותב": "נאמר לי שהסרט כולל משהו שנקרא "Kenergy". מבלבל נורא. קראתי מספר מאמרים באינטרנט (איזה דבר נפלא זה, כאדם מת, שיש לי גישה לאינטרנט) ועדיין לא מצליח להבין את זה. אני צריך נוסחה שתסביר לי מה זה בדיוק, ולמה לאנשים אכפת מבובה ולא מפצצה גדולה". בהמשך הוא גם תוהה על הסיטואציה המוזרה בה הוא רואה איך המורשת שלו מתחרה בסרט על בובת פלסטיק: "זה עתה קראתי מאמר ברולינג סטון על כך שברבי הא הסרט החתרני ביותר של המאה ה-21. אני די מופתע מכך, בהתחשב בעובדה שאני המצאתי נשק גרעיני".
איך גברים מתמודדים עם חרדה?
במאמר של הפסיכותרפיסט הקנדי ניקולס בלאסיס תחת הכותרת "מה ברבי מבין בפסיכולוגיה גברית", טוען בלאסיס כי הסרט מציג מודל חדשני של טיפול עצמי וקבלה עצמית גברית, והוא מצליח להראות איך גברים לעתים קרובות מתרגמים חרדה קיומית לתחושות של כעס, טינה ומיניות. "כשצפיתי בסרט "ברבי" בסוף השבוע, הופתעתי מהתיאור הניואנסי יחסית של גבריות, כזו שהדהדה עם בעיות שאני רואה לעתים קרובות בעשייה הקלינית שלי".
לדבריו, Kenergy היא תחושה שרוב הגברים שואפים אליה אך חוששים להתעסק בה. "זו גרסה של גבריות שהיא אולי קצת תמימה אבל משקפת צורך אמיתי בחיבור רגשי עם נשים וגברים אחרים. קן מציע לנו הזדמנות נדירה להיות עדים למודל של טיפול עצמי גברי בתרבות הפופולרית, שבו זכר ארכיטיפי מסוגל לעבוד עם עצמו לקראת קבלה עצמית ואהבה עצמית, או פשוט להיות "Kenergy".