עבודה חדשה, טיול בחו"ל או בכלל כדי לצפות בסדרות זרות בלי תרגום - כולנו מתמודדים בשלב כזה או אחר עם הצורך לשכלל או לרכוש מאפס שפה חדשה. יש כאלו שנהנים מזה, יש כאלו שלא מפסיקים ללמוד עוד ועוד שפות ויש אותנו שנאבקים על כל מילה, ביטוי וצליל. איך זה שאותה פעולה יכולה להוביל לתסכול עמוק ותחושת סיוט מחד ולהנאה צרופה שלא לומר תחביב של ממש לאחרים?
ממתמטיקה ומוזיקה ועד לאמנות ואתלטיקה, הבדלי למידה קיימים בכל תחום אבל אחד התחומים שמציג את הפער האנושי הגדול ביותר הוא רכישת שפה חדשה. והתסכול גובר עם הגיל. ילדים מסוגלים ללמוד שפה במהירות וביעילות בעיקר בגלל הגמישות הקוגניטיבית והיכולת שלהם לעבור בין מושגים או רעיונות שונים במהירות (היתרונות של שפה נוספת משפיעות גם על המשך החיים. מחקר מראה כי ילדים שגדלו בבית שבו מדברים יותר משפה אחת באופן קבוע, מפותחים יותר קוגניטיבית כמבוגרים), אבל ככל שאנחנו גדלים, המוח מתקבע, הסחות הדעת מתגברות וגוגל טרנסלייט ממשיך לשרת אותנו נאמנה.
עד איזה גיל אנחנו נמצאים בשיא שלנו? באחד ממחקרי הבלשנות הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם - סקר אינטרנט ויראלי שמשך מעל חצי מיליון נשאלים – נמצא שהכי קל ללמוד שפה שנייה עד גיל 18. על פי הנתונים, עד גיל 10 אפשר לרכוש לא רק את השפה אלא גם את הדקדוק שלה או כמו שאנחנו כותבים בקורות החיים: אנגלית שפת אם.
כישרון מולד או הכול בשליטתנו?
ההופעות המביכות באנגלית של כמה מנבחרי הציבור שלנו בתקופה האחרונה רק מחדדות שלרכישת שפה אולי נצרך כישרון ספציפי שלא מעיד על שאר היכולות האישיות. אז להמשיך ולהתעקש או אם לא הולך עדיף אולי למצוא תחביב אחר להשקיע בו? אין על זה עדיין תשובה ברורה אבל מה שאנחנו כן יודעים שלמידת שפה מייצרת שינויים במוח, מה שאומר שיש לו איזשהו תפקיד בתהליך הלמידה. חוקרים עקבו מקרוב אחרי סטודנטים דוברי אנגלית שהשתתפו בקורס אינטנסיבי של 12 שבועות צרפתית.
צוות המחקר אסף נתוני דיבור וקריאה ספונטניים באנגלית וצרפתית לפני ואחרי הקורס. ניתוח של סריקות המוח של המשתתפים הראה שהבדלים בשיפור ידיעת השפה החדשה קיבלו ביטוי מובהק בהבדלים במוח. זרימת החמצן במוחם של המשתתפים בזמן מנוחה ניבאה את היקף שיפור המיומנות של ידיעת השפה.
כמה אתם מוזיקליים?
מעבר ללמידה עצמה, יש גורמים אחרים, חלקם בשליטתנו שיכולים לעזור או להקשות את תהליך רכישת השפה. על פי ארתור הרננדז, פרופסור למדעי המוח ביוסטון אין לנו שליטה מלאה על היכולת ללמוד שפה שנייה ויש גורם נוסף שקשור בכלל לאוזן המוזיקלית שלנו. "כשאנשים שואלים אותי "למה אני מתקשה ללמוד שפה אחרת?", אני שואל אותם: "אתם יכולים לשיר יום הולדת שמח?"". לדבריו, היכולת לזהות את הצליל הייחודי של כל שפה היא חלק בלתי נפרד מכמות המאמץ לרכוש את השפה: "תמיד, אנשים שמתקשים ללמוד שפה אחרת אומרים שהם לא יכולים לשיר בלי לזייף".
השפעה בלתי צפויה נוספת באה דווקא מכיוון הגוף. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים שהראו שאנחנו לומדים אחרת אם אנחנו גם מתעמלים תוך כדי, וההנחה היא שפעילות גופנית משנה את הביולוגיה של המוח בדרכים שהופכות אותו לגמיש יותר למידע חדש. המחקר הזה מראה שכדי להפעיל את המוח אנחנו צריכים להזיז עוד דברים, וכי אימון במהלך שיעור שפה מגביר את היכולת של אנשים לשנן, לשמר ולהבין אוצר מילים חדש.
החוקרים גייסו 40 גברים ונשים סיניים בגילאי הקולג' שניסו ללמוד אנגלית. הם חילקו את התלמידים לשתי קבוצות. קבוצה אחת למדה בישיבה ואילו הקבוצה השנייה שילבה במהלך השיעור פעילות גופנית. התלמידים רכבו על אופני כושר 20 דקות לפני תחילת השיעור והמשיכו לפדל בתחילת השיעור תוך כדי הדרכה. לאחר חודשיים שכללו שמונה מפגשים, התלמידים שרכבו על אופניים התמודדו טוב יותר במבחני אוצר המילים. המתאמנים היו גם מיומנים יותר בזיהוי משפטים והכי מעניין, ההישגים באוצר המילים ובהבנה נשארו גם חודש לאחר השיעורים - - רוכבי האופניים זכרו מילים והבינו אותן בצורה מדויקת יותר מהתלמידים האחרים.
הסודות של האנשים שמדברים עשרות שפות
לכל איש יש שם, גם לכאלו שדוברים שפות רבות. המונח "פוליגלוט" משמש לתיאור אנשים שיכולים לדבר יותר משלוש שפות. כ-3% מכלל אוכלוסיית העולם יודעים ארבע שפות ומעלה והטופ שבטופ כבר זכו לכינוי: היפרפוליגלוט.
מייקל ארארד, עיתונאי אמריקאי, הקדיש שנים רבות במעקב אחרי אנשי הפלא ובסקר מקוון שערך בקרב כ-400 נשאלים יצר את מערך הנתונים הראשון אודותיהם. הנשאלים סיפקו פרטים אישיים לרבות מנת המשכל שלהם (שהיה מעל הממוצע), כמעט מחציתם דיברו לפחות שבע שפות. אם נסתמך על הפרופיל החלקי שהוא בנה, יוצא כי רוב הסיכויים לרכוש שפות רבות נמצאים בקרב גברים, הומוסקסואליים, שמאליים, כאלו שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי ועם הפרעה אוטואימונית, כמו אסטמה או אלרגיות (יש גם מחקר שטוען שתכונות אלו עשויות להיות קשורות לעליה בטסטוסטרון במהלך ההיריון).
את תוצאות המחקר והמפגשים האישיים שלו עם עשרות פוליגלוטים הוא פרסם בספר: "Babel No More". בין היתר הוא בודק ומנתח בספר את הסודות של אלו ששולטים במספר כה גדול של שפות, מהן שיטות הלמידה שלהם והאם המוח שלהם מחווט אחרת.
בראיון למגזין טיים הוא מתאר את המורכבות שיכולה לאפשר למידה מהירה של שפות לאורך החיים. לדבריו, זה לא רק עניין של תורשה ומבנה מוחי ולא רק עניין של למידה, משהו באמצע. "יש כאלו שטוענים שיש להם מוחות שונים מבחינה אנטומית, כאלו שעובדים בצורה יעילה יותר באזורים הקשורים לעיבוד והפקת צלילי דיבור. זה ממש לא רק זה. האנשים האלה לא נולדים ככה". והאם כל אחד יכול להיות היפרפוליגלוט? ארארד שולל גם את התקווה הזו. "אין ספק שיש אנשים רגילים שיכולים לדבר שתי שפות, או שלוש או ארבע", הוא טוען, "אבל ברגע שמתחילים לעלות מעל חמש, זה כבר עניין רציני יותר. בספר אני מראה שזה לא רק הרצון והמוטיבציה, זה גם קשור למה שהמוח מסוגל לעשות".