עוד פרק מרתק מאחורינו. הזוגות יוזמים מפגשים, ממשיכים להחליף חוויות, וללמוד על עצמם ועל הקשרים שלהם דרך עיניהם של האחרים. אז איך עושים את זה נכון?
1. אם אתם רוצים ליהנות, שחררו שליטה
הפרק מתחיל בשיחה של עינת ולירון עם יעל כשזו שואלת אותם מהו הפחד הכי גדול שלהם בנוגע לקשר. שניהם מתארים פחד שדברים ביניהם ישתנו ושיתגלה שהם למעשה לא מתאימים.
יעל אומרת להם בצורה מאוד פשוטה: "אין ודאות באהבה, וזה מה שיפה בה". 
זה משפט יפה ונכון, ואנחנו רוצים להוסיף לו שאם בני הזוג יבינו באופן כללי שהם לא יכולים לשלוט בכל מה שיקרה, שהעתיד אינו ידוע ושמה שחשוב זה שכל אחד יעשה כמיטב יכולתו - הם ישתחררו מהרבה פחדים ויוכלו למקד את האנרגיות שלהם בליהנות ממה שיש ולפתח את הקשר, במקום להתמקד בדאגה קדימה. היה נעים לראות לקראת סוף הפרק, איך הזוג הצליח ליישם את העצה הזו, לשים מאחוריהם את השאלות על מה יקרה בעוד כמה חודשים ופשוט ליהנות מהביחד שלהם, כשכל אחד מביא לשני מתנה קטנה והם משמחים זה את זה.
2. אם אתם רוצים מערכת יחסים ארוכת טווח, תנהלו מו"מ בהתאם
הפרק הזה סיפק דוגמאות רבות ל"איך לא כדאי לנהל מו"מ במערכת יחסים ארוכת טווח" + דוגמה אחת טובה מאוד. ניקח 2 מקרים שנראים על פניו שונים מהצד:
שני נפגעת מכך שדני שם דגש על הקליק הראשוני שהיה בין לירון לעינת וכועסת שהוא לא שם את הדגש על הדברים הטובים שיש ביניהם. במקום להגיד לו את זה בצורה ישירה ובונה, מה שהיה יכול לפתח ביניהם שיח מעניין ומקרב על הדברים הטובים שיש ביניהם, היא בוחרת ללכת לישון ולענות לו שלא קרה דבר ו"הכל טוב" בזמן שדני מנסה לברר מה קרה. המקרה השני הוא כאשר התגובה המיידית שלנו לביקורת היא להרים את הקול ולתקוף, דבר שרבים מאתנו עושים ממקום של התגוננות, בהרבה מאוד קשרים ובייחוד במערכות יחסים.
לעומת זאת, כשמדובר בצדדים ששואפים לנהל מערכת יחסים לאורך זמן (כמו בזוגיות אבל גם בעסקים), הטקטיקות המנצחות הן אחרות. בין היתר, סבלנות היא טקטיקה נכונה וטובה למערכות יחסים משמעותיות לאורך זמן. דוגמא מצוינת לכך היא התנהלותו של שי הרגיש והמקסים מול הדס. הוא מכבד את המרחב שהיא צריכה, שומר על אופטימיות, לא "מחפש בקטנות" וממשיך להרעיף עליה אהבה. הטקטיקה הזו בהחלט משתלמת לו לאורך זמן. הרי ברור שאם הוא היה לוחץ עליה הקשר הזה היה מסתיים מהר מאוד. אבל בזכות הסבלנות שלו הם מתקרבים לאט לאט ומצליחים לייצר ביניהם קרבה רגשית גבוהה ששניהם שמחים בה.
3. אם אתם כבר עושים השוואות, תעשו אותן בצורה שנכונה לכם
"הדשא של השכן תמיד ירוק יותר";"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וכו' וכו'. כל כך הרבה פעמים שמענו את הקלישאות הללו מאז שאנחנו ילדים ועדיין קשה לנו להפנים זאת ואנחנו עסוקים כל הזמן בהשוואות בינינו לבין אחרים. ההשוואות הן טבעיות ואנושיות, אבל הרבה פעמים לא מקדמות אותנו למקומות שאנחנו רוצים.
אז מה עושים? קודם כל, לפני שאתם מתחילים לעשות השוואות, הגדירו לעצמכם סדר עדיפויות: מה יותר חשוב לי בקשר ומה פחות? אינטימיות, חברות, בילויים משותפים, שיח רגשי מעמיק, תחומי עניין משותפים, למידה משותפת של דברים חדשים, יצירה משותפת של משהו חדש.
זוגיות יכולה להיות מורכבת מכל כך הרבה אלמנטים ולכל אדם יש סדר עדיפויות אחר. אם תדעו מהו סדר העדיפויות שלכם (גם אם הוא נכון לתקופה מסויימת), יהיה לכם הרבה יותר קל שלא ליפול להשוואות שרק יוציאו לכם את הרוח מהמפרשים. כי אם תשוו את עצמכם כל הזמן לכל זוג שתפגשו (או יותר נכון למה שאותו זוג מציג כלפי חוץ), תמיד תמצאו פגמים בזוגיות שלכם ותתבאסו מהם. אבל אם תדעו מה הדברים שחשובים לכם, גם באופן אישי וגם כזוג, תוכלו לא להתרגש מפגמים קטנים ולדעת לשים את הדגש ולעבוד על הדברים שבאמת חשובים לכם ומקדמים את הזוגיות שלכם.
לכן, אם אתם מוצאים את עצמכם משווים ביניכם לבין זוג אחר בנושא שחשוב לכם, שאלו את עצמכם – מה אני יכול/ה לעשות כדי לשפר את הזוגיות שלנו בנושא הזה? אל תעבירו ישר את כל האחריות לבן הזוג. חישבו קודם כל מה אתם יכולים לעשות ולאחר מכן שתפו אותו וחישבו איתו מה אתם יכולים לעשות יחד.
זיכרו שאחד הדברים החשובים בדרך להשגת מטרות הוא להגיד לצד השני מה אתם רוצים, לשים את האינטרסים על השולחן. לא לצפות שהם יתגלו מעצמם.
*נגה זיו ונדב נישרי הם מגשרים ובני זוג שעובדים וחיים יחד ומתמחים בגישור זוגי ובגירושין בהסכמה. נגה בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ונדב בעל תואר ראשון במשפטים, תואר שני ביישוב סכסוכים והוא גם מחבר הספרים "שותפות חדשה" ו-"להתגרש בשלום".