יום ראשון שידוע כיום השבתון המקומי הוא היום הפופולרי לקיום בחירות במרבית המקומות בעולם, וזאת על מנת לאפשר לכמה שיותר אנשים להצביע. באופן מעניין, דווקא במדינות דוברות אנגלית הנוהג שונה: הבריטים מצביעים ביום חמישי, הקנדים - ביום שני, האוסטרלים - בשבת, והאמריקאים - כמונו, ביום שלישי. עם זאת, הסיבות שלנו שונות: אצל האמריקאים, מדובר במנהג שהשתמר מהמאה ה-19, אז חוואים רבים נאלצו לנסוע מרחק גדול עד לקלפי הקרוב, ונזקקו ליום אחד של מסע בדרכים אחרי סוף השבוע. אצלנו הסיבה היא דתית: בחירות באמצע השבוע מאפשרות להיערך אליהן בלי לחלל שבת, ולפרסם את תוצאותיהן לפני השבת הבאה. 
מדינת ישראל כבר ראתה ממשלות קצרות-טווח, אבל מעולם לא קרה שנערכו פה בחירות שנה אחר שנה - ובטח שלא שתי מערכות בחירות בשנה אחת, שלא לומר ארבע בסמיכות כה צפופה. רק כדי לעשות לזה סדר: הכנסת ה-21 הורכבה באפריל 2019, ה-22 בספטמבר 2019, ה-23 ב-2020, וכעת ב-2021 תורכב הכנסת ה-24. לשם השוואה, השיא (השלילי) שלנו עד כה היה כנסת שהחזיקה שנתיים. פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כי בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך, ישראל ממוקמת במקום האחרון מבחינת תדירות הבחירות בהשוואה ל-20 דמוקרטיות אחרות. למעשה, מאז תום מלחמת העולם השנייה, יש רק עוד דמוקרטיה אחת בה נערכו 3 מערכות בחירות כלליות בתוך פחות משנה: יוון (1989-1990). באירלנד נערכו 3 מערכות בחירות בפרק זמן של שנה וחמישה חודשים (1981-1982). 
קרדיט: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הודו היא הדמוקרטיה הגדולה בעולם, עם יותר מ-900 מיליון אזרחים בעלי זכות הצבעה. הבחירות האחרונות, למשל, שנערכו ב-2019, חולקו ל-7 נגלות, ונפרשו על פני יותר מחודש. רק תחשבו: הפרלמנט שלנו מונה 120 חברים, ושלהם - 543!
אזרח אוסטרלי מעל גיל 18 שלא יתייצב בקלפי ביום הבחירות ישלם קנס של 20 דולר אוסטרלי, ואם יתעכב בתשלומו, יוכל להיקנס בסכום של עד 180 דולר או אפילו לחטוף רישום פלילי.
ולמעשה, לא רק יכולים - אלא מחוייבים. בני 16 ומעלה יכולים להצביע גם באוסטריה, ניקרגואה וארגנטינה, ובני 17 ומעלה יכולים להצביע באינדונזיה ובסודן. מחקרים על הבחירות במדינות האלו הראו שמתן זכות הצבעה בגיל צעיר מוביל לאזרחות פעילה ומעורבת, ושהנערים והנערות מצויידים בידע פוליטי המשתווה לזה של המצביעים הבוגרים.
בשנת 2005 האזרחים האסטוניים קיבלו את האפשרות להצביע באינטרנט, ובכך הפכו לראשונים בעולם עם היכולת הזו. הדבר מתאפשר מפני שכל אזרח מקבל תעודת זהות אלקטרונית עם שבב, שעוזר לא רק בבחירות אלא גם בטיפול בענייני מס וכדומה. בבחירות של שנת 2015, 30% מהאסטונים הצביעו באופן מקוון.
אם כי לא היינו קוראים להם דמוקרטיות. המועמדים נבחרים מראש על ידי מפלגת השלטון, והאזרחים צריכים לשלשל פתק עם שמם כדי לסמל את תמיכתם בהם. יש גם קלפי נוסף בו אפשר להביע חוסר תמיכה במועמדים, אבל כל המועמדים תמיד מקבלים 100% תמיכה.
בגמביה, הבחירות נערכות על ידי הטלת גולות לתוך פחי מתכת עם תמונות של המועמדים. בכל פח יש פעמון שמצלצל כשהגולה פוגעת בו - וכך, אם שומעים יותר מצלצול אחד, יודעים שמישהו ניסה לרמות.
זאת החל משנת 1997, אז טקסס החליטה לאפשר לתושבי תחנת החלל הבינלאומית להצביע בעזרת טפסי PDF מוצפנים.
עד שנת 1811, הבחירות בארצות הברית היו מוטות בדרך הקלה ביותר שאפשר לדמיין: שכרות. נציגי המפלגות היו עומדים מחוץ לקלפיות, מציעים משקאות חריפים לאזרחים ומשכנעים אותם להצביע למפלגה מסויימת.
חרטק אנצ‘ימה-טוקה, פוליטיקאית סובייטית-טוואנית, נבחרה בשנת 1940 להיות יושבת ראש ח'ורל הקטנה שברפובליקה העממית של טוואן, ובכך הפכה לראשת המדינה הראשונה אי פעם שלא קיבלה תואר זה בירושה. כשגולדה מאיר נבחרה לראשות ממשלת ישראל ב-1969, אגב, היא הייתה האישה השישית בהיסטוריה שנבחרה לעמוד בראש מדינה.
בבחירות של שנת 1977 בישראל היו הפעם הראשונה שנערך פה מדגם בשידור חי. בחברת החדשות חשבו שהישראלים ישקרו בקלפי המדגם; דן שילון, שהיה אחראי על המבצע, התעקש. כשהתקבלו תוצאות המדגם, הסיכון היה עצום: התוצאות חזו מהפך - נפילה של המערך (לימים העבודה), וניצחון של מפלגת הליכוד בראשותו של בגין. להכריז על תוצאה כזו היה סיכון עצום: אם היא תתברר כשגויה, מדובר בהתאבדות מקצועית. עד אז, הרי, התוצאות שודרו קלפי-קלפי, במשך כיומיים אחרי הבחירות. חיים יבין החליט ללכת על כל הקופה, ויצא בהכרזה שהפכה לאייקונית: ״מהפך!״.