הבסיס לעולם הגישור הוא ההבנה שיש מה שאנשים אומרים (עמדה) ויש את מה שהם רוצים (אינטרס) - ולא חד הם. ב"חתונה ממבט ראשון" אנחנו רואים זאת אצל כל הזוגות בשלב זה או אחר. הריב של שני ודני, קארין ואיתמר ושי והדס מהווים דוגמא מעולה לאופן בו כל אחד מהצדדים מנסח את המעטפת ("אני לא מרגיש ניצוץ", "אין בך רגש") במקום את האינטרס ("אני רוצה אהבה וזוגיות ומפחד להיפגע").
השיחה שלא הייתה צריכה לקרות
או: כשהשני הולך אחורה - האוהבים הולכים קדימה
תקציר האירועים הקודמים: בלילה הראשון של המגורים המשותפים בארץ, ואחרי שעברה לחדר השני בצעד שיכול להתפרש כהפגנתי, קמה לה שני בבוקר והלכה בלי לומר בוקר טוב ומבלי לעדכן את דני. כשדני התעורר וגילה ששני לא בבית הוא התקשר אליה ואז התפתחה שיחה אותה אנו מכנים – השיחה שלא הייתה צריכה לקרות. בשיחה הסבירה שני לדני שגם לה אין ניצוץ עבורו ולכן היא התרחקה ממנו.
מילה מאתנו: איננו יודעים אם שני באמת האמינה לאמירותיה אך הרשו לנו לומר שסביר להניח שמסתתר שם רובד נוסף ומהותי פי כמה. שני נעלבה עד עמקי נשמתה מכך שדני אמר שאינו מרגיש ניצוץ כלפיה. את העלבון הזה בחרה שני להוציא בדרך שאינה טובה. במקום לומר לדני – "מה שאמרת בטיפול הזוגי מאוד פגע בי וערער אותי", משפט שהיה מראה את הצד הרגיש והמאפשר שלה, היא בחרה לעשות את אותה טעות של דני ולומר בכל רם שגם היא מרוחקת. אחרי ששני הצדדים אומרים שהם מרוחקים, האם הקשר התחזק?
עתידות: ימים עוד יגידו מה יקרה עם הזוג הזה - אך אין ספק ששניהם היו צריכים לפעול אחרת. אם רוצים לחזק את הזוגיות כשאחד הצדדים מתרחק צריך להישאר במקום או ללכת לקראת הצד המרוחק ולייצר עימו דיאלוג כן. ההליכה אחורה בה שני בחרה מצביעה על חוסר החלטיות ומקשה על יצירת הביטחון בזוגיות.
לא, זה לא לטלפון
תקציר האירועים הקודמים: אחרי שדני קם בבוקר ולא מצא את שני, הוא התקשר אליה ולשאול לשלומה. בנקודה הזו הוא בוודאי הרגיש במתח אחרי הלילה בנפרד אך לא היה מודע למחשבותיה ולרגשותיה של שני (הרי שיחה אמיתית וכנה עוד לא הייתה). שני שכבר אינה יכולה להכיל את התסכול, אמרה לדני בשיחה בצורה טכנית כאילו מדובר בשיחת עבודה, שגם לה אין ניצוץ ולכן התרחקה. דני הנדהם הופתע מכך שהדברים נאמרו בטלפון ונעלב מכך. מכאן השיחה הלכה והתדרדרה. דני עסוק בלמה אנחנו מדברים בטלפון בעוד שני מנסה להעביר את הפגיעה שחוותה בצורה פתלתלה ולא ברורה כאילו היא מנהלת פרויקט מכני ונטול רגשות.
מילה מאתנו: טוב היה עושה אחד מבני הזוג אילו היה עוצר את השיחה לפני שהעמיקה, ואומר לצד השני שהנושא מאוד חשוב לו ולכן מעדיף לדבר פנים אל פנים. את השיחה הפרונטאלית הם היו צריכים לתאם לאותו ערב, בשעה סבירה אחרי ארוחת ערב קלה (רצוי שלא נפהק מול הצד השני). אם אחרי שהנושא שבמחלוקת הוצף והיה מתבצע תיאום לשיחה פרונטאלית לערב - שניהם היו יכולים לארגן טוב יותר את המחשבות ולבוא מוכנים לשיחה.
אין להקטין את בן הזוג
תקציר האירועים הקודמים:
איתמר וקארין ברכב, בזמן הנסיעה לפעילות טרקטורונים עם המשפחה של איתמר, מנהלים את אחת השיחות החשובות. בדרך אומר איתמר לקארין שהוא מפחד לפגוע בה אם ייאלץ להיפרד ממנה. משפט מאוד מאיים ששם משקל בלתי סביר על קארין. אמנם מהצד של איתמר הוא רצה להראות לה שהוא דואג לה ולא לוקח אותה כמובן מאליו, אך בפועל הוא עשה בדיוק ההפך. קארין היא אדם שלם ואוטונומי בדיוק כמו איתמר והיא מודעת היטב למה יקרה אם ייפרדו.
מילה מאתנו: הניסיון של איתמר לקחת אחריות על הפגיעה האפשרית של קארין מקטין אותה ושם אותה בעמדה נמוכה משל איתמר. ייתכן שזה מנגנון הגנה של איתמר אך בפועל הוא מרחיק אותו מחיבור אינטימי לאדם אחר. משחקי שליטה הם דבר שכיח בין בני זוג וברוב המקרים מתנהלים באופן לא מודע.
עתידות: על מנת שלא יצרו נזק בלתי הפיך, כדאי שכל אחד מבני הזוג יזהה סיטואציות בהן הוא משחק במשחק המסוכן הזה ויעצור אותו בזמן. בזוגיות אי אפשר להיות בשליטה מלאה כל הזמן ומי שלא מצליח לשחרר את החלק הזה יתקשה מאוד לייצר זוגיות בריאה.
לא, לא שמים הכל על השולחן
מה עושים? אם אין לך משהו טוב לומר על מישהו - אתה פשוט לא חייב לומר אותו. אם כל מה שהמילים שיוצאות מפיך יגרמו לצד השני להרגיש רע אז לא קידמת את השיח. אם המטרה שלך היא באמת לדבר על הדברים ולפתור אותם, אל תעשה את זה על הדרך. תקבע שיחה, תסתכל בעיניים, תשאל שאלות ותראה רגשות. אל תשפוך את הזבל באמצע החדר ותלך.
בנות האכילו בבוסר ושיני קארין תקהינה
תקציר האירועים הקודמים:
במהלך השיחה אומר איתמר לקארין שהוא נפגע בעבר ולכן מתקשה לפתח רגשות ולהיפתח בפני קארין. מבחינת איתמר זהו משפט המבטא חשש אמיתי מפגיעה נוספת.
מילה מאתנו: כמובן שזה שאיתמר משתף ברגשותיו זה נפלא אך כשהדברים נאמרים בהקשר של השיחה הכוללת, אזי נראה שאיתמר משליך על קארין אחריות שלא שלה. בעצם הוא גם אומר במהלך השיחה, שעל קארין חלק משמעותי מהאחריות לעזור לו לבנות את האמון שנהרס בעקבות מערכות יחסים קודמות. מדובר במחשבה מאוד בעייתית בזוגיות.
מה עושים? זוגיות היא בסופו של דבר מערכת יחסים בין שני אנשים שיש להם אינטרסים אישיים וכאלה שהם משותפים (ביטחון, אהבה, יציבות, ילדים וכו'). ואם אנו מבינים שזו מערכת יחסים המבוססת אינטרסים - אנחנו יכולים להמשיל אותה למערכות יחסים אינטרסנטיות אחרים. למשל, הקמת עסק עם שותף. האם כשאדם מקים עסק, הוא אומר לשותף שלו: "שמע, היה לי בעבר שותף שהונה אותי ולכן אני מצפה ממך להיות יותר סבלני איתי?". ככל הנראה משפטים מסוג זה לא היו נאמרים אלא שכל צד שנפגע היה דואג לעשות הסכם שותפים יותר טוב. הסכם שימנע הונאות נוספות ויגן על הצדדים ועל החשוב להם במקרה של סיום מערכת היחסים. אילו איתמר היה רואה את מערכת היחסים עם קארין כפי שהוא רואה את מערכת היחסים עם שותפיו בבר, אזי הוא היה נמנע מכמה אמירות מיותרות ומאפשר לקארין לבסס את מקומה כשותפה שווה וכמשענת אמיתית עבורו.
מי שלא רואה רגשות אצל האחר צריך להסתכל פנימה
תקציר האירועים הקודמים:
השיח בין שי והדס גרם לנו לצרימה בלב. האמירה של הדס לשי שהוא לא מראה רגשות אחרי שכל הזמן היא משדרת מרחק ומבקשת ספייס, היא אמירה מעליבה ופוגעת שאינה לוקחת אחריות על הצד שלה בסיטואציה. זה בסדר להתרחק וזה בסדר לשמור על המרחק אך לצפות שכשאחד מתרחק - השני ישפוך את הלב זה כמו לבקש ממישהו לעבור טיפול רגשי תוך כדי תחרות ריצה.
מילה מאתנו: אם את רוצה לראות רגש, שבי איתו, דברי איתו, תשאלי שאלות ואז תראי אבל אל תצפי שזה יקרה מעצמו. זה לא ריאלי ותכלס גם ממש לא מכבד.
שתי נקודות אור שחייבים להאיר
- השיחה המקסימה בין איתמר וקארין (השיחה השנייה ברכב). שיחה בה שניהם פתחו את הדברים, ביטאו רגשות, שאלו שאלות ובאמת הקשיבו זה לזה. זה היה רגע מרגש שהראה שלשני אלה יש עוד עומקים אליהם הם יכולים לצלול יחד.
- מילה על הופעתו של נצר, החבר של שני: שאפו על נצר שנתן לדני טיפים שאנחנו יכולים רק לאמץ ולחזק. הטיפ הראשון הוא שתמיד קל לראות את הרע אבל אם תבוא בטוב ותראה רק את הטוב יהיה טוב. הטיפ השני הוא להבין שהמטרה בשלבים הראשונים של הקשר היא לא להתאהב, המטרה היא להכיר. אהבה היא תוצר נלווה להכרות.
נגה זיו ונדב נישרי הם בני זוג שעובדים יחד במשרד הגישור המשפחתי והזוגי נישרי מגשרים.נגה בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ונדב בעל תואר ראשון במשפטים, תואר שני ביישוב סכסוכים והוא גם מחבר הספרים "שותפות חדשה" ו-"להתגרש בשלום".