לנגיף הקורונה רשימה ברורה של תסמינים שכולנו, יש להניח, כבר יודעים לדקלם אותה מתוך שינה: חום, הצטננות, שיעול, כאבי עצמות ובעיות נשימה. אולם, שנה מאז פריצת הקורונה לחיינו, ברור לנו שלמגפה הזו תסמינים רבים נוספים, אך פחות מדוברים. הווירוס פגע לא מעט גם בנפשנו ובאורח החיים שלנו. אנחנו משלמים מחיר נפשי כבד על אותו ריחוק חברתי שנכפה עלינו מאז מרץ 2020, הדרישה לחבישת מסכות ובידודים קפדניים שלא נגמרים לצד כמובן פגיעה אנושה בכלכלה ובפרנסה של רבים מאתנו. כל אלו הובילו רבים מאיתנו לחוות בדידות, התקפי חרדה ואכילה רגשית. הנה 7 תופעות בולטות שהתעצמו בשנה החולפת וכיצד ניתן לטפל בהן עם החזרה האיטית לשגרה החדשה.
התקפי חרדה
למה זה קרה לנו? "השנה האחרונה הביאה לעלייה חדה באנשים שחוו התקף חרדה. מחקר שפורסם באוגוסט 2020 בארה״ב, מלמד על זינוק חד בחיפוש הביטוי 'התקף חרדה' בתקופת הקורונה. התקף חרדה הוא התקף פתאומי של פחד אינטנסיבי ומוגבר, המעורר תגובות גופניות מבהילות", אומרת שלי כהן, דוקטורנטית לפסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיסטית, ומטפלת התנהגותית וקוגניטיבית.
איך ניתן להתמודד עם זה כעת? במקרים של התקפי חרדה מומלץ לבצע מספר דברים:
ראשית, להרגיע את עצמכם במישור הגופני. למשל: לתרגל 3 פעמים ביום נשימה סרעפתית, לבצע טיפולי דיקור, רפלקסולוגיה, ביופידבק - כל אלה מסייעים בהרגעה של הגוף ומביאים להפחתה בתדירות התקפי החרדה ועוצמתם.
שנית, עבודה מחשבתית - לעצור ולתת תשומת לב אמיתית למחשבות שלנו. בבסיסם של התקפי החרדה יושבות מחשבות קטסטרופליות ושליליות שגורמות לנו לפרש אירועים כאסון, ולכן יש להרחיב את הפרשנות לגבי האפשרויות שעשויות להתרחש ולזכור שלא כל אירוע מאיים, או דופק שעולה, מצביע על כך שאנחנו בסכנה או מקבלים התקף לב. במקרה שאתם חשים מצוקה רבה ואינכם מסוגלים לסייע לעצמכם פנו לקבלת עזרה. הטיפול היעיל ביותר להתקפי חרדה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמסייע בעבודה על המחשבות שלנו, בצמצום הימנעויות ובחשיפה מדורגת למה שמפחיד אותנו.
השנה האחרונה הביאה לעלייה חדה באנשים שחוו התקף חרדה|צילום: SHUTTERSTOCK, שידורי קשת בדידות
למה זה קרה לנו? תקופת הקורונה גרמה לרבים לחוש תחושת בדידות. הריחוק החברתי והמשפחתי לצד היעדר תעסוקה ומסגרות פנאי, הגבירו את תחושת הבדידות והריקנות, במיוחד בקרב בני הגיל השלישי ובקרב רווקים.
איך ניתן להתמודד עם זה כעת? החדשות הטובות הן שהתקופה הקשה ככל הנראה מאחורינו וכעת ניתן לפעול ולחזור לשגרת החיים אליה הינו רגילים. ניתן לחזור ולקיים מפגשים חברתיים ומשפחתיים או לצאת לדייטים. זכרו שעל אף שתחושת הבדידות מילאה אתכם במשך תקופה, אתם כבר לא חייבים להיות לבד וניתן לפגוש אנשים, או לבצע פעילויות פנאי שיסייעו לכם להרגיש חלק ממשהו.חרדה חברתית
למה זה קרה לנו? נגיף הקורונה הביא איתו ריחוק חברתי שיתרונותיו וחסרונותיו שנויים במחלוקת. אלה שסובלים מחרדה חברתית או שמעדיפים בדרך כלל לבלות לבד על פני הימצאות בחברה, ייתכן שחשו תחושת הקלה עם הגבלה זו. גם אלה אשר לא סבלו מחרדה, או שלא העדיפו את הריחוק על פני קרבה לאנשים, עשויים לחוות קשיים בעקבות החזרה לשגרה. המעבר החד מהסתגרות ועבודה מהבית לחזרה לשגרה עשויה לגרום לאנשים רבים לחוות חרדה בעת חשיפה לאנשים.
איך ניתן להתמודד עם זה כעת? ראשית, אין צורך להיבהל. עם החזרה לשגרה, עשויה להתעורר חרדה ואף תחושה של רגרסיה בתפקוד החברתי בעת מפגש עם אנשים. נסו להסתכל על תהליך החזרה לשגרה בצורה מודעת, בקבלה ולא בשיפוטיות, והכינו עצמכם לתרחיש שייתכן שתרגישו לחץ סביב מפגשים חברתיים ותחושה שזה מצב זר לכם. ההמלצה היא להיחשף בהדרגה למפגשים חברתיים עד שהחרדה תפחת. מומלץ לתרגל טכניקות הרגעה, כגון נשימות, על מנת להרגיע את החרדה כשהיא מתעוררת.פחד ממקומות המוניים
למה זה קרה לנו? אחרי תקופה ארוכה בה הורגלנו להסתגר ולהימנע מהתקהלות, אנשים רבים עשויים לחוות תחושת לחץ וחרדה בעת כניסה למקומות מרובי אנשים. החשש מהידבקות שהוטבע בנו עשוי לעלות, כמו גם תחושת לחץ הנובעת מכך שלא נחשפנו לכמות גדולה של אנשים זמן רב.
איך ניתן להתמודד עם זה כעת? אם אתם חווים לחץ מסוג זה, מומלץ לא להאיץ בעצמכם ולחזור בצורה הדרגתית למקומות המוניים. במקום ללכת לקניון אתם יכולים להתחיל בלפגוש כמה חברים, להיפגש במקום ציבורי שאינו הומה מידי ורק לאחר שעברתם את אלו בהצלחה להמשיך למקומות הומים יותר. מי מכם שחווה חרדה רק מעצם המחשבה על מקום הומה, כדאי שיתחיל בצפייה בסרטונים של מקומות הומים ביוטיוב כמו למשל קניון, מסיבה, הופעה וכד', ורק לאחר מכן לעבור לשהייה במקומות הומים במציאות.
אנשים רבים עשויים לחוות תחושת לחץ וחרדה בעת כניסה למקומות מרובי אנשים|צילום: SHUTTERSTOCK, שידורי קשת דיכאון
למה זה קרה לנו? אין ספק שהתקופה האחרונה הביאה איתה סיבות רבות לחוות תחושת דיכאון. רבים מאיתנו איבדו את פרנסתם, מקומות הבילוי והפנאי נסגרו, מפגשים חברתיים ומשפחתיים פסקו ולמעשה כל שגרת החיים שלנו השתנתה לתקופה ארוכה. אצל רבים מאתנו, תחושת החיוניות שאנו חשים מהדברים שממלאים אותנו כמעט שנעלמה. הדיכאון האופייני לתקופה זו הינו "דיכאון תגובתי" והוא למעשה דיכאון שנגרם כתגובה לקשיים הרבים שהביאה איתה התקופה האחרונה.
איך ניתן להתמודד עם זה כעת? בדיכאון מסוג זה אין מה למהר לרוץ לטיפול תרופתי או מקצועי. במקרים רבים, כמו שדיכאון מופיע - כך הוא גם חולף. מדובר בתגובה טבעית ונורמלית למצב בעל אופי שלילי ועל כן החזרה לשגרה, יחד עם תמיכה חברתית ומשפחתית, יכולות בהחלט לשנות את המצב. מומלץ כמה שאפשר לחזור לדברים שאהבתם לעשות ושגרמו לכם לתחושה טובה.פחד ממקומות סגורים - קלסטרופוביה
למה זה קרה לנו? מגפת הקורונה ובתוכה הבידוד והסגרים שנכפו עלינו גרמו לרבים לתחושת קלסטרופוביה, בין היתר בשל הכפייה והיעדר יכולת הבחירה והשליטה. ובכלל, עבור מי שסובל מקלסטרופוביה, ההנחיות של משרד הבריאות שהלכו והחמירו, לצד חובת עטיית המסכה ותחושת החנק שמלווה לכך, היוו מקפצה לתחושת חרדה מסוג זה.
איך ניתן להתמודד עם זה כעת? החזרה לשגרה אמורה להקל משמעותית על תחושת הקלסטרופוביה. יחד עם זאת, אם היא החמירה בשנה האחרונה, יש לחזור לשגרה בהדרגה ובעיקר לתרגל נשימות וטכניקות הרפיה במפגש עם מקומות סגורים - בין אם זה כשאתם חוזרים לעבודה במשרד, או כאשר אתם עולים במעלית. זכרו שעבור רבים מעברים חדים אינם פשוטים ולכן עשו זאת בהדרגה. אם תחושת המחנק עולה בכם כאשר אתם במשרד, צאו להפסקות, קחו אוויר. זו תקופה לא פשוטה, תקלו על עצמכם. במקרים בהם אתם חשים צורך בעזרה מקצועית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הינו הטיפול היעיל והמומלץ ביותר לטיפול בחרדה זו.
כרו שהאכילה הרגשית הגיעה על מנת לפצות על תחושה לא נעימה שהרגשתם|צילום: SHUTTERSTOCK, שידורי קשת אכילה רגשית
למה זה קרה לנו? פעמים רבות כאשר אנו חווים בדידות, דיכאון, חרדה, תסכול או במצבים בהם אנו רוצים לשמח את עצמנו או לפצות על שינוי השגרה - אנו פונים לאוכל. אכילה מסוג זה היא מנגנון טבעי שמטרתו לפצות על רגש לא נעים. תופעת האכילה הרגשית עלתה בחדות בשנה האחרונה והפכה לדרך התמודדות בקרב רבים.
איך ניתן להתמודד עם זה כעת? זכרו שהאכילה הרגשית הגיעה על מנת לפצות על תחושה לא נעימה שהרגשתם. עצרו וחשבו רגע - מה נלקח מכם בתקופה זו? מה אהבתם לעשות והפסקתם? עם איזה קשיים התמודדתם? האם הפסקתם לעשות פעילות גופנית? האם לא פגשתם חברים זמן רב? תשאפו לפעול ולהחזיר את עצמכם לשגרה שאהבתם ושעשתה לכם טוב. כשהנפש שלכם תקבל את ההזנה שלה היא פחות ופחות תפנה לאוכל על מנת לקבל פיצוי.
*שלי כהן היא דוקטורנטית לפסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיסטית, מטפלת התנהגותית וקוגניטיבית, חברה בקהילת המטפלים SOMEBUDDY, אתר לחיפוש ולהתאמה אישית של פסיכולוגים ומטפלים מתחום בריאות הנפש, ההתפתחות האישית, העסקית והמקצועית