מאז שהיה ילד, החיים של חי כהן סבבו תמיד סביב האתלטיקה. הוא היה חלק מנבחרות ישראל באליפויות עולם ואירופה לקדטים ונוער, כשההתמחות שלו היא 400 מטר משוכות, ועד היום הוא מחזיק עם הנבחרת בשיא ישראל ל-4 כפול 400. במקביל הוא טיפח קריירה של מאמן ומנהל, כשהשיא היה ביוני 2023 אז מונה למנהל מחלקת האתלטיקה המפוארת של מכבי תל אביב. אלא שאז הגיע 7 באוקטובר.
"נסעתי די בטעות לפסטיבל הנובה", הוא מספר ל-N12 בראיון לקראת הכניסה הרשמית שלו לתפקיד השבוע. "קיבלתי את הכרטיס לפסטיבל מתנה ליום הולדת מספורטאית שלי לשעבר, נועם קנר, שגם באה איתי לשם. התלבטתי אם ללכת הרבה זמן אבל בסוף הלכתי. כשהתחילה מתקפת הטילים וביקשו מאתנו להתפנות, קיבלתי החלטה בשטח שאנחנו נשארים. בגלל הטילים לא היה נראה לי לנכון לנסוע תחת מתקפת טילים אז נשארנו שם. קצת פחות משעה אחרי זה המחבלים נכנסו לחניון ושם התחיל תהליך הבריחה".
מה עשיתם?
"הצלחנו לצאת לכיוון רעים והגענו למארב של מחבלים, פירססנו חזרה ויצאנו לשטח פתוח ונפלו רקטות, כי בשטח פתוח לא מיירטים. התפוצץ לי הגלגל ותחת ירי רקטות החלפתי גלגל. תוך כדי עוברת לידנו שיירה של שלושה ג'יפים של מחבלים שהמשיכו לכיוון בסיס אורים. בצומת אורים פנינו שמאלה ונתקלנו בירי מתוך הבסיס, אבל המשכנו לצומת גילת שם כמעט שוטרים שלנו עשו טעות זיהוי וכמעט פגעו בנו, לשמחתנו הם לא ירו בסוף. המשכנו לנסוע והצלחנו לצאת מהעוטף אחרי כמעט שעתיים".
איך הצלחת לתפקד על ההגה כל הזמן הזה?
"כל הזמן הזה אני נוהג תוך כדי פחד שזורם בדם ומורגש בעצמות. מודה שהייתי קצת ספקן ופסימי שנצליח. באותם רגעים היה קשה להאמין שנצא משם כי עברנו מספר לא מבוטל של מצבי היתקלות עם מחבלים וירי. אני בן אדם מאמין ואני מאמין שהייתה עלינו שמירה, אבל חד משמעית כל אותן השנים שביליתי בספורט והיכולת להתמודד עם לחץ וחרדה זה מה שהציל אותי. היה קל להרים ידיים אבל חינכו אותנו להילחם".
הצלת מתאמנת לשעבר ועוד שלושה אנשים שלא הכרת. אתם מדברים על כל מה שקרה?
"אנחנו משתדלים לא לדבר יותר מדי על הנושא הזה, משתדלים להתעסק בחיים עצמם. נועם התחילה התמחות במשפטים ואני המשכתי בחיים. שלושה שבועות אחרי הטבח אשתי נכנסה להיריון ונולד לי ילד, ככה שהמשכתי בחיים. נוספו לי שלושה אחים קטנים, אלה שאספנו. אנחנו בקשר טוב ויש חיבור אחר ושונה לגמרי, כולנו שותפי גורל".
נעבור לצד המקצועי. אתה מתחיל תפקיד גדול וחשוב ב"מלכת המשחקים האולימפיים" כמנכ"ל איגוד האתלטיקה. מה ה"אני מאמין" שלך?
"לעשות את הפשוט והטוב. האתלטיקה הישראלית נמצאת היום במקום טוב. כמובן שצריך לשפר ונעבוד על זה. חשוב לשמר את הספורטאים הבכירים שנמצאים בזירות הכי בכירות, כמו למשל מארו טפרי, שרק השבוע שבר את שיא ישראל במרתון. חשוב גם לפתח את מספר הפעילים בענף, לחזק את האגודות, להוסיף מאמנים ומדריכים, תחום שנמצא במצב של חוסר".
אפשר כבר לדבר על מטרות לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028?
"המטרות הן להגיע עם כמה שיותר ספורטאים ולנסות להשיג מדליה אולימפית. זה אפשרי. אנחנו מאוד דומיננטיים בריצת מרתון, יש לנו נבחרת ורצים הכי טובים באירופה. המטרה היא לעשות שינוי כדי שנוכל להתמודד ברמה העולמית ולתת תחרות לקנייתים והאתיופים ולהתברג שם בתמונת המדליות. יש לנו הרבה ספורטאים צעירים שצריכים להשתפר ולעלות. צריך שהמון דברים יתחברו להם בדרך".
לונה צ'מטאי תמשיך ל-2028?
"לונה עדיין איתנו ומתחרה אבל היא לא הולכת ונהיית צעירה. אנחנו מבינים את גילה ו-4 שנים קדימה עבורה זה נראה רחוק כרגע. כשאנחנו מסתכלים על 2028 אנחנו מסתכלים על החבר'ה היותר צעירים. היא יכולה להיות שם כמתחרה. בעתיד אם היא תפרוש היא בהחלט יכולה להשתלב בצוות המקצועי".
דיברת על הצעירים, יש הרבה אתלטים צעירים, כמו בלסינג אפריפה ויונתן קפיטולניק, שהגיעו להישגים בגילים הצעירים אבל עדיין לא עשו את המעבר ממש לבוגרים.
"בלסינג עשה את המוטל עליו עד היום, ביחס לגיל הצעיר שלו הוא עשה דברים טובים באליפות אירופה. נכון שביזרה הבין-לאומית הבוגרת הוא לא עשה את זה עדיין אבל אנחנו מקווים שיעשה. ככה גם לגבי יונתן ועוד לא מעט ספורטאים צעירים אחרים".
המלחמה עצרה רצף של כמה אליפויות אירופה לגילים צעירים שהתקיימו בישראל, יש כבר כיוון להחזיר דברים לארץ?
"הלוואי שהמלחמה תסתיים וכל הדבר הזה יהיה כבר מאחורינו והמטרה להביא לפה כמה שיותר מפעלים בין-לאומיים. יש לנו תנאים מעולים ואצטדיונים טובים בייחוד בגבעת רם. כספורטאי לשעבר המאמנים באירופה התאהבו באצטדיון הזה ובתנאים האלה. אני מאוד מקווה שבימים אלה נסיים את המלחמות והמאבקים בצד המנצח ושהחטופים יחזרו ושנתחיל לארח עוד אירועים. אנחנו מתמודדים לארח את אליפות אירופה עד גיל 23 בשנת 2027. באופק היינו רוצים גם לארח אליפות אירופה לבוגרים".