(צילום מסך) (צילום: ספורט 5)
(צילום מסך)|צילום: ספורט 5
איבדנו אתלט, הרווחנו זמר (צילום: ספורט 5)
איבדנו אתלט, הרווחנו זמר|צילום: ספורט 5

בנגן הווידאו: כתבתו של גבריאל היידו - על הקשר בין אריק איינשטיין ז"ל לספורט

עשר שנים בדיוק עברו מאז מותו של אריק איינשטיין ז"ל. גדול זמרי ישראל הלך לעולמו היום, 26 בנובמבר בשנת 2013 - ברגע עצוב שאותו אף אחד שחווה, לעולם לא ישכח. מעבר להיותו של איינשטיין אחד מגדולי האומנים שקמו בישראל, הוא גם קשור קשר אדוק לעולם הספורט - אוהד שרוף של הפועל תל אביב וגם ארסנל, אבל גם ספורטאי בעצמו.

איינשטיין שיחק כדורסל בקבוצות הנוער של הפועל תל אביב (ואפילו רשם הופעה אחת בקבוצת הבוגרים), אבל עיקר ההתמחות שלו היתה האתלטיקה. הוא היה אלוף ישראל לנוער בהדיפת כדור ברזל ובקפיצה לגובה, ובשנת 1956 אף היה אלוף ישראל לבוגרים בקפיצה לגובה. שנה לאחר מכן, הוא אפילו השתתף במכבייה.

כך שכשהיה בן 17, איינשטיין היה - במידה רבה - על מסלול בטוח להיות אתלט ישראלי, אולי אפילו מי שיתחרה באולימפיאדות. אבל משהו קרה בדרך; משהו שמנע ממנו להפוך לספורטאי, והוביל אותו לקריירה בעולם המוזיקה - שהפכה אותו לכוכב הגדול שהיה.

ביולי 2012, בטור שנכתב ב"מעריב", סיפר איינשטיין לעיתונאי אביעד פוהורילס על הרגע שבו הקריירה נגדעה סופית - בגלל העסקנים. "עד קפיצת השיא שלי לא שמו עליי, אבל נהייתי פתאום כוכב כזה", סיפר איינשטיין, "היתה תחרות אתלטיקה בטורקיה ואמרו לי שאני נוסע. בגיל 17 עוד לא הייתי אף פעם בחו"ל".

הגעגוע לא פוסק. מתוך האשכבה לאריק איינשטיין ז
הגעגוע לא פוסק. מתוך האשכבה לאריק איינשטיין ז"ל בכיכר רבין (getty)|צילום: ספורט 5

"בעיה שפתאום אלוף הארץ, אריה קליינשטוב, שבכלל לא היה פעיל, החליט שהוא רוצה לנסוע. השיא שלו היה 1.88 מ,' ואם הייתי ממשיך לקפוץ, הייתי עובר אותו. אבל התגייסתי ללהקת הנח“ל, וגם שם לקחתי אליפויות צה“ל בלי להתאמן".

"קליינשטוב היה מכבי ואני הפועל, ואחרי שההורים שלי שילמו 90 לירות לנסיעה, באו העסקנים ואמרו שהוא ואני נתחרה, ומי שינצח ייסע לטורקיה. לא תאמין, אבל שנינו באנו לאיצטדיון המכביה ועמדו סביבנו עסקנים מהפועל ומכבי, ובדקו מי קופץ גבוה יותר. עברנו 1.75 מ,' ואני עברתי גם 1.78 מ.'"

"קליינשטוב ביקש קפיצה מחוץ לתחרות ועבר. פה התחילה הקומבינה, למרות שנתתי את התחת בתחרות. קראו לי לוועד הפועל, והיה שם עסקן אחד בשם וולץ. הייתי בערפל מרוב הלם מזה שהם עובדים עליי, ואז וולץ אמר לי: ’לצערנו החבר איינשטיין לא יוכל לנסוע. תגיד לי, דווקא לטורקיה אתה רוצה לנסוע?".

"יצאתי משם והלכתי לאורך ארלוזורוב, ואני זוכר שהשמש נטתה לשקוע. הלכתי, בחור רזה כזה עם כתפיים שמוטות, והרגשתי מחנק בגרון". שם, הלכה למעשה, נקטעה הקריירה הספורטיבית של אריק איינשטיין. שנה לאחר מכן, הוא כבר התגייס ללהקת הנח"ל - ובחר בקריירה שהפכה אותו לנכס צאן ברזל במוזיקה הישראלית.

לפעמים, ברגע אחד מסלול החיים של אנשים יכול להשתנות. וזה היה רגע כזה: רגע שבו כולנו הרווחנו את הזמר הכי מרגש שהיה לנו, אבל אולי גם הפסדנו ספורטאי יוצא דופן.

יהי זכרו ברוך.