בפברואר 2020, כשהיה בן 16 בלבד, קרלוס אלקרס עלה למשחק רשמי ראשון בסבב ה-ATP. הוא היה צעיר, רזה ואחרי שגבר על אלברט ראמוס וינולה, הוא הודח בסיבוב השני של אליפות ריו דה ז'נרו הפתוחה. שלוש שנים יעברו ולפני מספר ימים, בגיל 20 ועם מסת שריר גבוהה בהרבה מאותו ילד צעיר שעלה לשחק בריו, הוא זכה בתואר הראשון שלו על משטח דשא, זאת אחרי שכבר ליקט תואר גרנד סלאם אחד באליפות ארה"ב הפתוחה.
הזכייה הזו בתואר הציבה את אלקרס במקום הראשון בדירוג העולמי של ה-ATP, אחרי שביוני האחרון נובאק ג'וקוביץ' חזר למקום הראשון בעקבות הזכייה ברולאן גארוס. הסיטואציה הזו שמה את הטניס העולמי במצב מעניין. אלקרס, שזכה בטורניר הדשא הראשון שלו, יגיע לווימבלדון מהמקום הראשון בעולם, לאחר שעקף את נולה.
המוניטין של ג'וקוביץ' על משטחי הדשא לא צץ משום מקום. הסרבי זכה בארבעת טורנירי הווימבלדון האחרונים שהתרחשו (לא כולל 2020 שבוטל) ואם יזכה השנה בתואר, הוא ישווה את שיאו של רוג'ר פדרר עם 8 תארים. כפועל יוצא, כל אתר ספורט בעולם מציין את ג'וקוביץ' במקום הראשון של דירוגי הכוח על הדשא, בכניסה לגרנד סלאם הבריטי.
בניגוד לניסיון השופע והתארים הרבים של הסרבי, מקבילו הספרדי לא מחזיק ביותר מידי זמן על משטחי הדשא. לפני טורניר קווינס האחרון בו זכה, אלקרס רשם 6 משחקים בלבד על משטח הדשא, מה שלכאורה מציב אותו בעמדת נחיתות ביחס לנולה, בעיקר אחרי שני טורנירי ווימבלדון פחות טובים שלו בשנתיים האחרונות. עם זאת, כשמסתכלים על מה עשה אלקרס מאז אותה הדחה בסיבוב הרביעי של ווימבלדון ב-2022, קשה שלא להסתכל עליו כאחד הפייבוריטים.
מאז אותו טורניר, רשם אלקרס 97 ניצחונות ו-17 הפסדים, 4 מהם בלבד עד כה השנה. הוא אסף 10 תארים, כולל מאסטרס מיאמי, מאסטרס מדריד פעמיים, מאסטרס אינדיאן וולס וכאמור, גם באליפות ארה"ב הפתוחה. מלבד זאת, הוא גם הגיע רחוק במספר טורנירים נוספים, כולל הפסד בחצי הגמר לאותו ג'וקוביץ', שזכה לבסוף ברולאן גארוס האחרון. אם כל אלה לא מספיקים, אלקרס הוא גם הראשון מזה 20 שנים שנכנס לווימבלדון כשהוא ראשון בדירוג ושם המשפחה שלו הוא לא ג'וקוביץ', פדרר, נדאל או מארי.
לשם השוואה, באותה תקופת זמן ג'וקוביץ' רשם פחות ניצחונות (69) ופחות תארים (8). מאז ווימבלדון של העונה שעברה זכה ג'וקוביץ' בטורניר תל אביב, טורניר אסטנה, ה-ATP פיינלס, טורניר אדלייד ובנוסף לאלה גם אוסטרליה הפתוחה והרולאן גארוס האחרון. אם כך, לפחות מספרית, השנה החולפת הייתה טובה יותר עבור אלקרס מאשר עבור ג'וקוביץ', אך הספרדי עצמו מודע למציאות, כפי שדיבר מעט לפני ההגרלה: "נובאק הוא הפייבוריט העיקרי לזכות, זה ברור לכולם, אבל אני אנסה להגיע ולשחק ברמה שלו".
אז מתי יוכלו השניים להיפגש? ובכן, בתור המדורגים 1 ו-2 בעולם, אלקרס וג'וקוביץ' יכולים כמובן להיפגש רק בגמר של ווימבלדון, אך בדרך לשם עומדים בפניהם מספר אתגרים. בהגרלה שבוצעה ביום שישי גילו השניים את יריביהם הפוטנציאלים ברבע הגמר של הטורניר, אם יגיעו לשם, כשאלקרס אמור לפגוש את הולגר רונה וג'וקוביץ' את אנדריי רובלב, אם כל השמות הללו אכן יגיעו לרבע הגמר כמובן. אלה שמות מהטופ העולמי, שלא מתכוונים להתגלגל הצידה ולאפשר את הגמר שכולם רוצים לראות.
ואם כבר בקרב מרתק בין השניים, אז צריך להתייחס גם לסיכויים של כל אחד להגיע למעמד הגמר ולצערו של אלקרס, הוא נפל בצד הפחות טוב של ההגרלה. גם כששמים בצד את הסיבות השונות לכך שנולה הוא הפייבוריט לזכייה, הסרבי גם יצא בצד שעל הנייר נראה נוח יותר. בחצי העליון של ההגרלה, זה של אלקרס, נמצאים טניסאים כמו אלכסנדר זברב, פרנסיס טיאפו, רונה אותו הוא אמור לפגוש ברבע הגמר וגם אלכס דה מינו. בצד של ג'וקוביץ', לעומת זאת, נמצאים אלכסנדר בובליק, פליקס אוז'ה אליאסים והובר הורקאץ'.
כל התצפיות המוקדמות, ההשערות, הדיווחים בעולם הטניס ואם להיות אמיתי, גם ההיגיון הבריא, הולך עם זכייה נוספת והיסטורית של ג'וקוביץ' בגרנד סלאם הבריטי. ביכולת בה נמצא נולה, קשה לראות מישהו בעל דופק שחי על כדור הארץ, שיכול לנצח אותו בווימבלדון. עם זאת, אם אלילת המזל תלך עם הקהל ואלקרס וג'וקוביץ' אכן ייפגשו בגמר הענק של הטורניר, אסור לבטל את אלקרס על הסף. ובהיעדרם של רוג'ר פדרר ורפאל נדאל, נולה הוא לכאורה האדם האחרון מ"העידן היוצא", שעומד בין הספרדי הצעיר לבין השתלטות על סבב ה-ATP, מה ששם את הטורניר הזה בקונטקסט אחר. האם אנחנו בדרך להיסטוריה?
