רק לפני כ-7 חודשים, עוד לפני שהיה בן 19, הביא בלסינג אפריפה כבוד ענק לישראל כשזכה במדליית זהב באליפות העולם עד גיל 20 בריצת 200 מטר והפך לאצן הישראלי הראשון שזוכה בתואר אלוף עולם. אבל אם הייתם שואלים את אפריפה רק שנה קודם אם הוא יגיע להישג הזה, הוא כנראה היה אומר לכם שהוא אפילו לא יודע אם הוא יקבל את האפשרות לצאת מישראל ולהתחרות באליפות בחו"ל.
"קיבלתי אזרחות רק בשנת 2020 ועד אז היה לי מאוד קשה לחשוב על קריירה באתלטיקה כי לא יכולתי לצאת לתחרויות בחו"ל", מספר אפריפה בריאיון מיוחד ל-N12. "מאז קבלת האזרחות התחלתי לייצג את ישראל ולהגיע להישגים. יכול להיות שאם לא הכישרון בריצה היה לוקח לי עוד הרבה יותר זמן לקבל את האזרחות. אולי הייתי מקבל אותה רק אחרי הצבא".
ויוצא לך לחשוב על אנשים כמוך שאין להם את הכישרון המיוחד הזה ולוקח להם הרבה יותר זמן לקבל אזרחות?
"חד משמעית. יש אנשים שאין להם את המזל כמו שלי ואני מבין כמה בטח קשה להם עד שהם מקבלים את האזרחות. ברור שאני מקווה שכולם יקבלו אזרחות. יש ילדים ואמהות שעוברים חיים לא פשוטים עד קבלת האזרחות. לכולם מגיעה אזרחות".
אפריפה נולד בישראל, להורים שהגיעו מגאנה. אביו הגיע לארץ לפני כ-30 שנה כעובד הקונסוליה הגנאית ומאז השתקע בישראל. ב-2010 קיבלה כל המשפחה, הכוללת גם את אחותו הצעירה מרסי, מעמד של תושבי קבע בזכות החלטת ממשלה שלא לגרש ילדי עובדים זרים שנולדו בישראל ועומדים בקריטריונים. אך עד קבלת תעודת הזהות הכחולה לא ניתנה לבלסינג האפשרות לצאת ולייצג את ישראל בחו"ל.
הריאיון עם אפריפה התקיים במסגרת אירוע השקת מרתון ירושלים שיתקיים ב-17.3, אירוע בו הוא קיבל אות הוקרה מראש עיריית ירושלים משה ליאון ומשר התרבות והספורט מיקי זוהר על אותה מדליה היסטורית: "זה מאוד מרגש וחשוב לי לקבל את הפרס הזה. אני מאמין שבעתיד הקרוב יהיה שינוי לטובה בספורט הישראלי". במסגרת אירועי המרתון ירוץ אפריפה במירוץ הקהילות המיוחד, אבל האם יש סיכוי שהוא גם ירוץ מרתון? אפריפה פוסל מיד את הרעיון בחיוך: "אין סיכוי".
"מרגיש קצת סלב"
מאוד נדיר לדבר בעברית עם אלוף עולם, בטח בתחום עמוק וגדול כמו אתלטיקה, אבל ההרגשה היא שאתה עדיין לא מספיק מוכר ולא מספיק מקבל את הכבוד שמגיע לך. אתה מרגיש כך?
"אני פחות חושב על הדברים האלה, אבל דווקא מאז שזכיתי באליפות העולם החשיפה שלי עלתה ומכירים אותי יותר. מבינים מי אני ומה עשיתי. אני מקווה שעם הזמן, כשאני אמשיך ואייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות יכירו אותי עוד יותר. אנשים ברחוב באים ומבקשים ממני סלפי. אומרים לי 'זה לא אתה שזכית באליפות העולם?', אז אני משתדל לתקן ולהגיד שזכיתי 'רק' באליפות של עד גיל 20. אומרים לי שאני גאווה לישראל. זה ממש מרגש אותי. אני מרגיש קצת סלב כזה. אני שמח ששמעו עליי ועל ההישגים שלי. זה חשוב גם לי אישית אבל גם לאתלטיקה בכללי. חשוב שאנשים בארץ יידעו שיש עוד ענפי ספורט חוץ מכדורגל וכדורסל".
הריצה ההיסטורית של אפריפה
What a race
— World Athletics (@WorldAthletics) August 5, 2022
Blessing Akawasi Afrifah surprises @LetsileTebogo2 in a championship record time of 19.96 and strikes 200m gold for six thousandths of a second!
First 200m race in history in which two U20 athletes break 20 seconds.#WorldAthleticsU20 pic.twitter.com/npPKhjkTGB
עכשיו אתה מספר על חיבוק שאתה מקבל ברחוב, אבל אני מתאר לעצמי שאתה בכל זאת מרגיש לפעמים גם גזענות במדינה.
"האמת שהרגשתי גזענות יותר בילדות. כילד אתה פחות מבין למה מתייחסים אליך ככה בכלל. כשהתבגרתי הבנתי שאני פחות צריך להתייחס לכל מילות הגנאי שמפנים כלפי ככהה עור. אני יודע ומבין שעדיין קיימת גזענות בחברה, אבל אני פחות מרגיש אותה".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאולימפיאדה הבאה כבר ממש מעבר לפינה, יש מחשבות על סנסציה בפריז?
"קודם כל, החלום שלי זה בכלל להגיע לאולימפיאדה. אני מדמיין שאני מגיע לחצי גמר אולימפי ובזה אני מתרכז קודם כל. מחשבות על פודיום ומדליה זה לא משהו שמעסיק אותי כרגע. המאמן שלי יגאל בלון תמיד אומר לי בוא קודם כל נגיע ואז נדבר. אני מתרכז בלהגיע לפריז כשאני רק בן 20 ואז כשנהיה שם – נראה מה אצליח לעשות. מחשבות על מדליה לא מעסיקות אותי כרגע".
בכל העולם אנחנו רואים ספונסרים ענקיים מלווים ספורטאים ברמתך, בישראל זה פחות קורה. היית רוצה לקרוא לספונסרים להצטרף ולעזור לך לעשות היסטוריה?
"בישראל פחות יש ספונסרים, אבל אני תמיד בא בגישה של 'מה שיבוא יבוא'. אני לא אוהב ולא רוצה לרדוף אחרי ספונסרים. הכסף הוא דבר שחשוב לכל ספורטאי כדי להישאר מרוכז בספורט ובאימונים, אבל אני מאמין שככל שאני אגיע ליותר הישגים ככה גם יבואו יותר ספונסרים. אני כרגע מצליח לחיות רק מהספורט, תוך כדי שאני גם בשירות צבאי. שופרסל, הוועד האולימפי ואיגוד התלטיקה מאוד עוזרים לי. לא רק בכסף אלא גם בלוגיסטיקה מסביב".
איך השירות בצה"ל תוך כדי קריירה אולימפית?
"האמת שהצבא ממש לא מפריע לי, אלא להיפך. אני משרת בבסיס ליד רחובות והמפקדים ממש מבינים אותי ומאפשרים לי לצאת לאימונים ותחרויות מתי שאני צריך. ביקשתי ראש שקט ופוקוס והם ממש מקלים עליי את החיים. אני מגיע לבסיס לכמה שעות בבוקר ואז יוצא להתאמן".