בפרויקט ראשון מסוגו, לו היו שותפים הוועד האולימפי הישראלי, היחידה לספורט הישגי, הטכניון ואיגוד השייט נוצר פתרון מדעי ראשון מסוגו בעולם שמטרתו לספק נתונים שיסייעו לגולשים הישראלים להשיג את המדליה האולימפית הבאה. המנהל המדעי של הוועד האולימפי, מולי אפשטיין, ומאמן נבחרת גלישת הנשים, שחר צוברי, מספרים על התרומה של הפיתוח והיעדים שהציבו לעצמם.
"קודם כל, החזון של הוועד האולימפי הוא להוביל מחקר, חדשנות וטכנולוגיה בספורט האולימפי", מספר אפשטיין. "המטרה היא להביא פתרונות מדעיים לעולם הספורט ההישגי. הפרויקט הנוכחי ממחיש את זה בצורה הכי מושלמת, התגשמות חלום. אם נצליח לשכפל את זה בענפים נוספים, מדובר בפריצת דרך עולמית ולא רק בספורט הישראלי. הפרויקט הזה הוא פרויקט של הרבה גורמים שעובדים כולם בסנכרון מלא: הספורטאים עצמם, מאמנים כמו גל פרידמן ושחר צוברי, דרך האקדמיה – פרופסורים בטכניון, יאיר טלמון מנהל תחום השייט ביחידה לספורט הישגי ועד למורן טפירו, איש הטכנולוגיה של איגוד השייט, שמקשר בין כל הגורמים האלה".
אפשטיין ממשיך ומספר על הפיתוח עצמו, בו התנסו בסופ"ש האחרון נבחרת גלישת הנשים של ישראל: "על הגלשן עצמו יש מצלמות, חיישנים שמודדים מהירות, תאוצות, זוויות ואת מהירות וכיוון הרוח בשיוט. כל אלה אוספים ושולחים נתונים לתוכנות, שתוך כדי השיוט מנתחות את הנתונים ומסמנות לגולשים ולמאמנים מה הדרך הכי טובה של כל גולש לגלוש הכי מהר. לצורך הדוגמא, בזכות התוכנות האלה מאמנים יודעים להגיד לגולשים איך הם צריכים לעמוד כדי לגלוש הכי מהר. כמובן שלאורך הדרך העסק משתכלל תוך כדי תנועה. החזון מדבר על לדבר עם המאמנים לעודד את המאמנים לשאול שאלות מורכבות שבאות מהיום יום כדי לתרום לשיפור ביצועים. עולם הספורט טק הוא מאוד רחב כשהמטרה העיקרית היא חווית צופה, אבל אנחנו מתמקדים בשיפור ביצועים בספורט".
המדליסט האולימפי שחר צוברי, כיום מאמן נבחרת הנשים, ממשיך: " יש למדע היום, לא רק בגלישה אלא בכל ענפי הספורט, משמעות מאוד גדולה. המהירויות הופכות מאוד גבוהות וכל תזוזה הכי קטנה וכל שינוי בציוד מאוד משמעותי. אם רוכב אופניים דואג לא רק לשיפור הגוף אלא גם לשיפור האופניים, אז אנחנו משפרים את הגלשן. בשיתוף פעולה עם הטכניון פיתחנו דרך לבדוק את הציוד בצורה אובייקטיבית ואז מצליבים עם כל ספורטאי ומקבלים נתונים שאומרים לנו מה עובד ומה לא לכל גולש, ברמה של חיל האוויר".
"הדבר העצוב – רק גולשת אחת תהיה באולימפיאדה"
נבחרת גלישת הנשים הישראלית נמצאת כיום בטופ העולמי. רק לאחרונה, בתחרות בינלאומית שנערכה בספרד, זכו 3 גולשות ישראליות בשלושת המקומות הראשונים. הבעיה – לאולימפיאדה ניתן לשלוח נציגה אחת בלבד מכל מדינה. צוברי, שלאורך הקריירה שלו נאלץ להתמודד עם התחרות הזו כגולש, מספר איך מתמודדים עם העובדה הזו גם כמאמן.
"הן מבינות שכל אחת מגיעה כדי למקסם את ההישגים שלה ושחוץ מאולימפיאדה יש עוד הרבה תחרויות כדי לייצר קריירה מרשימה בעלת הישגים. כל אחת מבינה שכדי שהיא תגיע להישגים היא חייבת קבוצת אימון מאוד טובה. פעם את למעלה ופעם את למטה. בזכות הנבחרת הרחבה האימונים מאוד איכותיים. אם יש למשל גולשת שבאה לא בשיא המוטיבציה, אז בגלל האופי התחרותי אין לה ברירה אלא למצוא את הכוחות. זה קצת כמו קבוצת אופניים שתומכת כל הזמן ברוכב הבכיר".
אתה חושב שאם כל הפיתוחים האלה היו קיימים בתקופה בה היית גולש, ההישגים שלך היו טובים יותר?
"האמת שכן. הדגם היום הוא דגם שונה ממה שאני התחריתי בו, אבל איתו ועם כל השיפורים מסביב אני חושב שהייתי משיג הרבה יותר דברים במהלך הקריירה".
אפשטיין מסכם ומסמן יעדים לפריז 2024: "כשהתחלנו את שיתוף הפעולה עם הטכניון אמרנו להם 'האולימפיאדה היא בשנת ה-100 שלכם, בואו תהיו חתומים בשנה הזאת על מדליה אולימפית'. כל מה שאנחנו עושים ומפתחים כאן הוא מאוד ייחודי לישראל. אנחנו מודעים לזה שלא תמיד יש לנו את הספורטאים הכי גבוהים או הכי חזקים, אז הבנו שהיתרון שלנו יהיה בזכות המדע והמוח. עכשיו אנחנו מיישמים את זה לתוך הספורט".
זה יכול להגיע גם לעוד ענפים?
"חד משמעית. כל ענף שיש בו שילוב בין ציוד, ספורטאי ואינטרקציה ביניהם אנחנו שמים עליו עין. יש לנו פרויקט עתידי, למשל, בענף הקשתות. שמנו לב שמכל 72 חיצים שאיגוד הקשתות קונה, יש רק 12 טובים וראויים. אז הטכניון בונה מערכת בדיקות לחיצים כדי לברור את החיצים הכי טובים וככה נעלה ליתרון גם בענף הזה".
צילומי הווידאו באדיבות החוקרת שערכה את המחקר: פרופ׳ אריאל פישר, המעבדה ל-BioMotion, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית