מקס רוזנפלד בן ה-34 ירוץ השנה בפעם השלישית במרתון פלייטיקה תל אביב. הוא אומנם ירוץ לבדו, אך ברוחו ובמחשבתו הוא כלל לא יהיה לבד. בניגוד להרבה מהרצים במרתון, למקס אין רקע ספורטיבי ומעולם לא היה לו חלום לרוץ מרתון, לשבור שיאי ריצה ובכלל, לעסוק בספורט. אך הכל השתנה לפני כ-5 שנים: "אין לי ספק שיעלה הייתה רוצה רק בטובת אבא שלה, ולכן אני יודע שהיא מביטה מלמעלה ושמחה על כך שבחרתי בחיים ושאני עוזר כיום לאחרים לחיות חיים יותר טובים".
מקס איבד לפני 5 שנים איבד את בתו, יעלה, שהייתה רק בת שנתיים בתאונת דרכים. מאז, כחלק מהתמודדותו עם השכול, הוא החל לרוץ לזכרה. בריאיון מיוחד ל-N12 הוא מספר: "מרתון תל אביב מתקיים בחודש פברואר כל שנה, בחודש בו הכול קורה. זה חודש האזכרה ליעלה, וחודש יום ההולדת שלה, לפני שנתיים המרתון התקיים ב-19 לחודש, בדיוק על יום ההולדת שלה. זה היה מרגש במיוחד. זו הייתה שנת הקורונה ורצתי עם חברי בועז, אב שכול בעצמו, מרתון מלא".
מאז התאונה ששינתה את חייו וההתמודדות עם האבדן של יעלה, מקס עזב את עבודתו כמדריך ומרצה במכללת לוינסקי וכמורה בביה"ס וכיום הוא מאמן אישי ומרצה המעביר כלים להעלאת החוסן והיכולת להביט בביטחון ובחיוביות על האתגרים של החיים: "החיים העמידו בפניי אתגרים לא קלים. בני הבכור נולד עם אטקסיה צרבלרית שמקשה בעיקר על ההתפתחות המוטורית בחייו. בתי יעלה נהרגה בתאונת דרכים כשבני הצעיר היה אז בן שלושה שבועות בלבד. היום אני מגדל את שני בניי במשמורת משותפת ולאחרונה נולד בני הצעיר מנישואיי השניים. אני מאמין, וכך אומר גם לכל מי שפונה אליי, שהרעיון הוא ללמוד לחיות חיים איכותיים לצד הכאב, להתבונן בעבר וללמוד ממנו איך להביט קדימה, וכמה חשוב להפיק מהחיים את המירב".
הריצה והספורט עזרו למקס ללמוד כיצד להתמודד עם הכאב: "רבים שמכירים אותי היום מהמרתון ומכל התחרויות שאני משתתף בהן לא מאמינים לי שאני מספר להם שבכלל הייתי ילד שמנמן שסבל מאסתמה. ריצה לא הייתה חלק מחיי. את המדליה הראשונה שלי בספורט בכלל קיבלתי בגיל 29 אחרי האובדן. מרגע האסון זה פשוט קרה. הנפש שלי נזקקה למשהו שיחיה אותה, כי הייתי מת מבחינה נפשית במשך מספר חודשים. לפרוק את כל הרגשות המצטברים, להירגע, לקבל קצת אופטימיות ויכולת להמשיך ולהתמודד עם החיים ואפילו להצליח להנות מהם".
"האבדן של יעלה הותיר חלל עצום בחיי, חלל שלעולם לא יתמלא ואני לא רוצה שיתמלא. אבל באמצעות הריצה אני מצליח להתנהל איתו ומעבר לכך אני מרגיש שכל קילומטר שאני רץ יעלה נמצאת איתי שם ושבזכותה אני מצליח. בריצה אני רץ לזכרה ולאורה ורואה לנגד עיניי את הזיכרונות הטובים ממנה, החיוכים, השמחה והאושר הרב שחוויתי ממנה"
מרתון פלייטיקה תל-אביב יתקיים ב 24 בפברואר ביוזמת עיריית תל אביב-יפו בהשתתפות מעל 40,000 רצות ורצים. המקצים של מרתון פלייטיקה תל-אביב מוזנקים ומסתיימים בשדרות רוקח, בין גני יהושע למרכז הירידים: "מרתון תל אביב עובר בכל הנקודות החשובות של חיי, בעיר שאני כל כך אוהב, ליד הנמל, בו קרה לנו האסון וברחבי העיר שעבורי מסמלת באופן הבולט ביותר את התהליך שעברתי ואת הזכות הגדולה שקיבלתי כיום לעזור לאחרים. הייתי רוצה שהריצה שלי לזכרה של יעלה תעורר השראה עבור רבים שחוו אבדן של אדם קרוב ויבינו עד כמה חשוב שיחיו את חייהם באופן מלא ומספק לצד האבדן ולזכרו של האדם שאיבדו. זה נותן המון כוח, גם אם זה ריצה של קילומטר אחד או של מרתון מלא".