השם ים וולצ'ק אולי עוד לא שגור כמו אלה של שגיא מוקי ופיטר פלצ'יק חבריו לנבחרת, אבל אם תשאלו את האנשים סביבו, מדובר בדבר הבא בג'ודו הישראלי. הג'ודוקא הצעיר, רק בן 19, החל להתחרות בבוגרים לפני פחות משנה, אבל כבר הספיק לרשום הישג מרשים באליפות העולם הראשונה שלו ולסיים במקום החמישי.
"האמת שהאמנתי", הוא אומר בראיון לערוץ הספורט לקראת הגראנד סלאם בת"א, "האמנתי בעצמי וכל הזמן דחפו לי את זה לראש כזה..... זה היה פשוט יום שבהרגשה שלי הצלחתי להביא את עצמי. זה היה מאוד עוצמתי מה שהיה שם... מה שהיה שונה שם זו הדרך שהצלחתי להביא את עצמי, וזה מה שאני שם לעצמי בראש ועל זה אני עובד. על להביא את עצמי ככה עוד הפעם".
ההצלחה של וולצ'ק לא מובנת מאליו, לא רק בגלל גילו הצעיר והיעדר הניסיון בתחרויות בוגרים, אלא גם בגלל תקופה אישית לא פשוטה שעברה עליו ממש בסמוך לתחרות. "גדלתי אצל מאמן שקוראים לו אמיר קליין... הוא ואשתו רחלי", הוא מספר בעיניים בוהקות, "התחלתי להתאמן אצלם בפרדס חנה בגיל 8, ומה שקרה זה שלפני חצי שנה בערך... אמיר התאבד. היינו במחנה אימונים שלושה שבועות בחו"ל, באזרבייג'אן ואז בגיאורגיה. כמה ימים אחרי שהגענו לגיאורגיה... בעצם עוד לא פתחתי עיניים ושמעתי על זה, די במקרה. רק קמתי משינה, לא ידעתי עוד מה קורה. לא הבנתי שזה אמיתי בכלל".
הג'ודוקא הצעיר סיפר על קליין: "הוא היה בן אדם כל כך חזק, היה קשה לראות עליו. אנחנו לא ידענו שום דבר ממה שהוא עובר. זה היה באמת הלם מוחלט. היה לי איתו חיבור הרבה מעבר למאמן וספורטאי, הוא ליווה אותי מהילדות שלי, כמעט מאז שאני זוכר את עצמי, עד לא מזמן ממש. מאוד הייתי רוצה שהוא יהיה פה ויראה את כל מה שקורה עכשיו".
"הוא גם תמיד האמין ותמיד טפטף לי את זה לראש שזה יכול לקרות, ומאוד מאוד כואב שהוא לא כאן ורואה את זה ומרגיש את זה. אבל אני חושב שמה שאני עושה זו דרך מדהימה להנציח אותו בעצם. יש לי תמונה שלו, שבאליפות אירופה לפני חצי שנה עליתי איתה לפודיום, ומאז אני לוקח אותה איתי לכל תחרות. לפני כל קרב מעיף מבט, זוכר אותו ואז עולה. אני זוכר ממנו את המוסר עבודה. הוא היה לוחם שייטת, מפקד בדובדבן, איש צבא. הוא החדיר לי את מוסר העבודה שאני לוקח אותו איתי עד היום".
בין האימונים לתחרויות, ובהתאם לגילו, ים גם משרת בצבא. הקושי בשירות צבאי לצד שמירה על רוטינת אימונים מסודרת וחיים ספורטיביים הוא קושי מוכר ומדובר, ובמקרה הזה עולה לג'ודוקא ביוקר. "האמת שזה לא קל... לא המראתי לגראנד סלאם אבו דאבי ובאקו בגלל הצבא", הוא מספר, "לא המראתי למחנה אימונים בטורקיה לפני פחות משנה ואני יכול לפתוח גם עכשיו שגם הגראנד סלאם בטורקיה עוד חודש וחצי וגם אליפות העולם בעוד פחות משלושה חודשים הם גם בסימן שאלה בגלל הצבא. האיגוד יודע ואנחנו עושים את כל המאמצים, אבל כן, זה בסימן שאלה וזה מכביד. זה לא קל".
לאחר שפתח בסערה את הקריירה הבוגרת, וולצ'ק הציב לעצמו רף גבוה במיוחד להמשך, בו ינסה לעמוד בסוף השבוע הקרוב בגראנד סלאם שיערך בתל אביב: "ההתמודדות עם הציפיות זה משהו אני עובד עליו, זה משהו שכן מקשה עליי יחסית וזה משהו שאני לומד להתמודד איתו".
אם אני באה לראיין אותך ביום ראשון הקרוב, אחרי איזה הישג תהיה?
בואי נקווה שמדליה, בצבע הנכון.
באיזה צבע?
בצבע הזה (מצביע על המזרון הצהוב)