"למכירה: טויוטה קורולה היברידית, שנת יצור 2022 במחיר מבצע – רק 16 אלף שקל. כל הקודם זוכה". המודעה הזו שפורסמה לפני ימים אחדים באחת מהרשתות החברתיות, משקפת תופעה הולכת ומתרחבת, בה רכבים שנגנבים מערי ישראל אינם מובלים ישירות לשחיטה בשטחי הרשות, אלא נמכרים בתחומיה - במחיר זול בעשרות אחוזים ממחיר המחירון המקובל בישראל.
דוגמא נוספת שהצלחנו לדוג: יונדאי טוסון שנת יצור 2020 – ב-18 אלף שקלים. "מדובר על סוג של "קניון" שבו גנבים פלסטינאים מחליפים את לוחית הרישוי המקורית של הרכב בלוחית רישוי של הרשות ומעמידים את הרכב למכירה, כאילו מדובר על רכב כשר וחוקי למהדרין", מציין גורם בכיר בחברות הביטוח עימו שוחחנו. לדבריו "הם ממש 'משתינים מהמקפצה' ולא חוששים למכור רכבים גנובים בגלוי, שכן שוטרי הרשות כלל לא אוכפים עבירה זו, והם לא רואים בה איום. נהפוך הוא – זה מספק פרנסה לגנבים ושקט למנגנוני הביטחון".
שיחה שקיימנו השבוע עם גורם פלסטיני, שבקיא בממלכת הסחר-מכר שמתנהלת בשטחי הרשות, העלה בפנינו עוד כמה דוגמאות ל"מחירונים" של "מנהלי" המתחמים, אותם אלה שפועלים יחד עם הכנופיות שמזרימות את כלי הרכב הישראלים למאגרי מכירה מעבר לקווים:
• סקודה אוקטבייה, שנת יצור 2020 – 13,500 שקלים
• מאזדה 3, שנת יצור 2019 - 11,700 שקלים
• טנדר איסוזו, שנת יצור 2020 – 20,500 שקלים
• יונדאי I20, שנת יצור 2021 – 14,500 שקלים
התוצאה לרוב מסתיימת במכירת הרכב, אך יש בה שלבי הכנה שכרוכים בחידוש הרכב וליטושו; בשנה האחרונה, כך מספרים לנו בפורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין, קמו בשטחי הרשות מוסכים מיוחדים שעוסקים בהשבחת רכבים גנובים על מנת להעלות את שווים: "אלו מוסכים, לרוב מוסכי פחחות אך לא רק, שכל תכליתם היא לשפץ מכוניות שנגנבו - לתקן דפיקות ומכות בפח - כך שיוכלו להימכר במחירים טובים יותר". בבירור שערך הפורום, נמצא כי לדוגמא, עלות החלפת פנס אחורי ברשות הפלסטינאית למאזדה 2, שעלותו בישראל כ – 1,500 שקלים, מסתכמת ב– 150 שקלים, פחות או יותר. ברכבי יוקרה למשל, מראת צד למרצדס שמחירה נושק ל-10 אלף שקלים אצלנו, נמכרת בשטחי הרשות ב-350 שקלים בלבד.
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין מציין כי לכאורה, ציבור המבוטחים, בעלי ביטוח מקיף אינו ניזוק מגניבות הרכב. "בשונה מתביעה שמוגשת לפוליסה בגין תאונה שגוררת אחריה התייקרות של הפרמיה, כאשר מדובר על גניבה, הדבר לא נרשם בעבר הביטוחי של הלקוח. לצד זאת, ויש אבל גדול – בשנתיים האחרונות חלה עליה בלתי מבוטלת בגובה הפרמיה הבסיסית, זאת כפועל יוצא של הגידול בהיקף גניבות הרכב; המחסור בחלפים הביא להתפתחות שוק שחור של מכירת חלקי חילוף גנובים", מציין עו"ד ורשה. "כדי לספק חלפים בשוק השחור יש עלייה דרמטית בגניבות רכב; חברות הביטוח צריכות לשלם למבוטחים שלהן במקרים כאלה ואז הן מייקרות את הביטוחים - וככה המעגל מזין את עצמו".
ממחקרים שנערכו, עולה כי דווקא אמצעי ההגנה היעיל ביותר כנגד גניבה הוא גם הזול ביותר – מנעול הגה, ואם אפשר - עדיף לשדרג עם מנעול מצערת בעלות של כמה מאות שקלים. "הכל שאלה של זמן נתון שעומד לרשות הגנב", אומרים לנו מומחים בענף המיגון. למרות שקשה להרתיע גנבים מביצוע זממם, בין אם זה בשעות הלילה או לאור יום (ובימינו כלי רכב נגנבים בכל שעות היממה), רבים מהם, כך מסתבר, יחשבו פעמיים על גניבת רכב אם יאלצו להתגבר על פריצת מנעול הגה. "הם מגיעים עם ציוד אלקטרוני מתוחכם כדוגמת משבש תדרים וכו', אך בניגוד לעבר לא תמיד סוחבים כלי פריצה אגרסיביים וכבדים שנדרשים לצורך פירוד מתכות או חיתוך. זה גוזל מהם זמן יקר - חלון שבו הם חשופים לעוברי אורח שיכולים לדווח על הנעשה".
משוחררים ולא מורתעים
לצערנו, אנו עדים לתופעה של דלת מסתובבת. משטרת ישראל אמנם מקדישה מאמצים לסיכול ותפיסת כנופיות, אולם בית המשפט גוזר עליהם עונשים קלים. "כך לא מייצרים הרתעה", אומר עו"ד אסף ורשה, "וכך לא מונעים את הגניבה הבאה: על בתי המשפט להקשיח עמדותיו, להחמיר בענישה באופן שתגרום לגנב לחשוב פעם נוספת בטרם יצא מביתו. כמו כן, אי אפשר לצפות מהמשטרה הפלסטינאית שתעשה את עבודתה של משטרת ישראל ולשם כך, יש לתגבר את מערך השיטור, לעבות את כוח האדם, לציידו כנדרש ולהקצות לכך את מלוא המשאבים הנדרשים. אנו עדים לעליה בהיקף הגניבות - ויש לתת על כך את הדעת במלוא הרצינות".
"הם פרקו, פרקו": סיכול ממוקד - נתפסים על חם ונוטשים את הרכב
כנופיות שנמצאות מרחק מה מהרשות, לא נמלטות מיד לעבר חורים ומעברים, אלא אנשיה מדרימים אל הפזורה הבדואית ושטחים מורכבים מבחינה טכנית, המקשים על איתור כלי הרכב הגנובים. "מה שקורה בדרך כלל, הוא שהגנבים מבינים שצריך להחביא את הרכב לתקופת "קירור", כדי לטשטש את העכבות ושיהיה להם מספיק זמן לפרק את אמצעי המעקב. אחרי כמה זמן, מבריחים אותו לשטחי הרשות. משם והלאה, יכולים להתממש לפחות שני תרחישים: פירוק הרכב למשחטות, או מכירה שלו כרכב שלם. הם יכולים להסתובב כך שבוע, שבועיים, שלושה, גם יותר - מטייליים בין סוחרים כדי לסגור את העסקה; יכול אחד להציע להם 12 אלף שקל ואחד אחר 15 אלף שקל. כמובן שלא מעט מכוניות, לצערנו, מגויסות לצרכי פיגועים, וישנן המון מכוניות המסווגות "משטובה" - מכוניות שהורדו מהכביש בגלל ליקויים אך ממשיכות לנוע ולסכן את כולנו, בעיקר באזור יהודה ושומרון", מציין בפנינו מומחה בענף המיגון.
דוגמא למה שעשוי להתרחש בפזורה, תועד ממש לאחרונה על ידי צוותי פוינטר; בתאריך 3.11 בשעה 20:09 התקבלה התראת שיבוש סלולר במוקד המבצעי על רכב SUV בבאר שבע. כפי שפורסם כאן בכמה הזדמנויות שונות, ב-90% מהמקרים שדווחו על ידי חברת המיגון נעשה שימוש במשבש סלולרי שממטיר "מסך עשן" על הקליטה הסלולרית והתקשורת הלווינית. שיטה זו הפכה מועדפת על ידם - דבר המעיד על פירמידה מאורגנת עם ציוד אלקטרוני יקר, אשר מסופק להם על ידי משפחות פשע, בעלות מגרשי פירוק המכוניות שעומדות בראש שרשרת המימון.
במקרה הנדון, בשת"פ של אוכפי החברה, וכוחות משטרה, שביצעו סריקות נרחבות אחר הרכב באזור הגניבה ובשטחים הפתוחים של הפזורה, מוקדן אשר זיהה את הרכב על גבי המפה הכווין את צוותי האכיפה לרכב שהיה בנסיעה ועל גבי אותו ציר. בסופו של דבר, הרכב אותר ונתפס בשטח בפזורה הבדואית, תוך שגנבי הרכב נטשו אותו בעודו מונע, ומדרדר עד לעצירה מול פחון. המשך טיפול באירוע, הועבר למשטרת באר שבע.
יד אחת אוזקת, יד שניה משחררת
"יש כאן פעילות משולבת של מג"ב, המשטרה, וחטיבות שמטפלות בכל הנושא של פרצות בגדר ההפרדה. צריך אבל להבין דבר אחד: רוב כלי הרכב שנגנבים, חלק גדול מהם אגב מאזור השרון, לא נשלחים כמו פעם ישר לפירוקיה. נכון שיש ביקוש מוגבר לחלפים בגלל מה שקורה בענף, אבל היום יש תשתית שלמה שיודעת איך "לעבד" מכונית גנובות בצורה מאורגנת ולנהל מגרשי מכירות, כאילו מדובר בעסק לגיטימי לכל דבר ועניין; זה לא רק החלפת לוחית רישוי - הם מוחקים כל תיעוד רשמי של הרכב שנמכר בישראל, חורטים מספר שלדה חדש - וכך מתגלגלים איתו כאילו מעולם לא היה בחזקת ישראלי".
עוד מספר לנו מומחה נוסף בתחום המיגון, כי "חלק מהמכוניות, ואת זה יודעים הרבה ישראלים חוזרות פנימה למעגל המקומי ונמכרות בלי שידוע מה עבר עליהן בכלל. אבל לא פעם, במידה והם לא הצליחו לנתק את המעקב הלוויני, אנחנו רואים על הצגים שלנו במוקד כלי רכב ישראלים שנגנבו משוטטים להם באזורים מסוכנים, ולכן אי אפשר להכנס פנימה בלי סיוע צבאי ולהתחקות אחריהם".
השורה התחתונה צריכה להדליק הרבה נורות אזהרה. "זה לא משנה כמה כנופיות נסכל או נביא למעצרן. הגנבים מגיעים לבתי המשפט מתוך ידיעה שלא יעשו להם שום דבר - והמערכת לא מבינה את ההשלכות", הוא מציין בפנינו. "ביותר מכמה הזדמנויות, אפילו אחרי שתופסים אותם על חם בעת מעשה, הם ממציאים כל מיני סיפורים שהם מכונאי רכב שביצעו עבודה פרטית. ומדי פעם זה גובל בשיטות מהסרטים; רק השבוע נתפסו שניים מהפזורה הבדואית בהרצליה על ידי משטרת כפר סבא כשהם מתחזים לשוטרים על ידי חבישת כובע שמזוהה עם הבילוש. בית המשפט אולי לא נופל בפח, אבל גם לא מפנים את חומרת המצב. חברי כנופיה נכנסים למעצר ביום שישי - יוצאים לחופשי ביום ראשון. וכל עוד זה המצב, לא יחול שינוי מהותי".
