הדור הבא. בדרך כלל כשמדברים על הדור הבא בספורט, מתכוונים לממשיך דרך בתחום או בענף. אך בטניס הנשי הישראלי אנחנו מקבלים מצב מיוחד ומעניין, כשהדור הבא מגיע ממש מאותו הבית, אולי אפילו מאותו החדר, של הדור הקודם. מדובר בלינה גלושקו, עוד לא בת 22, שהיא אחותה הצעירה של טניסאית העבר יוליה גלושקו, שדורגה בשיאה במקום ה-79 בעולם וששיחקה פעם אחת בכל טורנירי הגראנד סלאם, הטורנירים הגדולים והיוקרתיים ביותר בעולם הטניס.
"המון שנים הייתי האחות של..", מספרת לינה בראיון מיוחד. "אני מאוד גאה בה וזה מה שהביא לי מוטיבציה להמשיך להתאמן ולהשתפר. העובדה שהיא הגיעה כל כך גבוה נותנת לי את האמונה שגם אני יכולה. כמובן שבלי קשר אליה אני מכוונת הכי גבוה שאפשר ואני לא רוצה רק ספציפית לעבור אותה כי היא אחותי. אין לי תחרות איתה".
בשבועיים האחרונים התקיימו בישראל טורנירים בינלאומיים על סך פרסים של 25 אלף דולר כל טורניר, לראשונה אי פעם. הטורנירים הללו משכו אליהם טניסאיות בדירוגים גבוהים יחסית, ולינה, שדורגה לפני כשבועיים במקום ה-550 בעולם הגיעה על מנת להשתפשף ולצבור ניסיון. אלא שהיא הציגה יכולת נפלאה ובטורניר הראשון, בנתניה, הגיעה עד לרבע גמר וזכתה בטורניר הזוגות, ובטורניר השני, בקרית מוצקין, הציגה טניס נפלא כל הדרך לזכיה ראשונה שלה אי פעם בטורניר בסדר גודל כזה.
אלא שהיא מסרבת להסתנוור ונשארת מרוכזת במטרה: "אני עדיין בתחילת דרכי והתחרות האחרונה שניצחתי הראתה לי המון על עצמי ועל מצב הטניס שלי. אבל יש לי עוד המון עבודה לעשות והמון דברים בהם אני צריכה להשתפר. כמובן שהחלום שלי זה לזכות בגראנד סלאם ולהיות ראשונה בעולם, אבל זה עוד רחוק בינתיים. כמובן שאני מתרכזת בכל משחק ובכל תחרות והעתיד יגיד לאן אני אגיע".
עבור גלושקו, לזכות בטורניר בסדר גודל שכזה זה צעד גדול קדימה מבחינת הקריירה. את 2021 היא התחילה בסביבות המקום ה-800 בעולם וכעת, לאחר הזכיה בקרית מוצקין, היא תתקדם לאיזור המקום ה-380: "זו פעם ראשונה שאני זוכה בטורניר בכזה סדר גודל ולעשות את זה בארץ הופך את זה לעוד יותר מיוחד. היה המון קהל בגמר והתמיכה הייתה נהדרת. בכל השבוע של הטורניר התארחתי אצל משפחה בקרית מוצקין וזה אחד הדברים שהכי עזרו לי להתרכז בטניס. אם המשפחה, אושרית, נתנה לי חדר משלי ודאגה לי כל הזמן לאוכל ולמנוחה – היא פשוט נכנסה לי ללב והתאהבתי בה".
בזכות טורנירים כאלה הטניס הישראלי יכול להתקדם?
"זו אחת הדרכים לקדם את הטניס, אבל זה לא מספיק. ההשקעה בסופו של דבר בספורט בארץ היא מאוד נמוכה. בארה"ב ובאירופה יש לספורט ולספורטאים תקציבי עתק ויש המון עזרה של ספונסרים גם. בי תומכים ''רב בריח' ב-4 השנים האחרונות, עופר פדידה וגם האיגוד עוזר – אבל זה עדיין לא מספיק. אני מאמינה שיש הרבה שחקנים ושחקניות עם כישרון שאין להם ספונסרים שלא יכולים להתקדם. בגילאי 14-15 ההורים עדיין עזרו לי עם הלוואות מהבנק. אפילו היום, כשאני נכנסת ל-400 המקומות הראשונים בעולם, עדיין אין לי ספונסר של ציוד ואני צריכה לדאוג לעצמי. שאר השחקניות לא צריכות להתעסק עם דברים כאלה".
יו"ר איגוד הטניס, אבי פרץ, שלקח על עצמו את המשימה לקדם ולהרים את הטניס לגבהים חדשים, מסר: "לינה, כמו שאר הטניסאיות והטניסאים שלנו, היא ספורטאית מקצוענית שמשקיעה ונותנת את החיים שלה עבור ההצלחה. אנחנו כאיגוד מאוד שמחים וגאים על ההישיגים של השבועייים האחרונים ומקווים שגם טניסאינו הגברים ישיגו תוצאות דומות בטורנירים במיתר ובעפולה שמתקיימים בשבועיים הקרובים. הטניס הישראלי הולך לקראת ימים מרגשים שמתבטאים גם בחתימת הסכם הבית הלאומי בווינגייט וחתימה של תכנית מקצועית חדשה שצפויה לקדם מאוד את הענף".
"מאוד נהנית מהלבד"
כספורט יחידני, ענף הטניס ידוע ככזה שגובה מחיר לא פשוט בפן המנטלי. אומנם אנחנו מכירים את טניסאי הצמרת שנהנים מבתי מלון מפוארים ונסיעות בכל העולם עם צוות גדול ובני משפחה תומכים, אך רוב הטניסאים והטניסאיות נאלצים להתמודד ברוב הזמן עם תנאים לא פשוטים כמו תחרויות במדינות נידחות, בתי מלון בדרג נמוך, אם בכלל, ובעיקר להיות לבד חלק גדול מהזמן.
"אנשים אולי חושבים שאנחנו מטיילים בעולם, אבל לא קל להיות 8-9 חודשים בשנה במדינות זרות ורחוק מהבית והמשפחה", מספרת גלושקו. "ככה שתמיד יש קשיים מנטליים ואני עובדת עם פסיכולוגית. בשנה האחרונה אח שלי מאמן אותי וטס איתי, אז זה מאוד עוזר. לצערי בשבועיים האלה של התחרויות בארץ הוא היה במילואים, אבל קיבלתי תמיכה מהמאמן איליה וולך אז הסתדרתי. בתוך המשחק אני מאוד נהנית מהלבד ומהעובדה שהכל תלוי בי. כמובן שיש מאחורי צוות שעוזר לי, אבל אני אוהבת את העובדה שבטוב וברע - אני מחליטה".
תספרי לי על מקרה של התמודדות מנטלית שצלחת.
"בתחרות בשבוע שעבר, בנתניה, הפסדתי ברבע הגמר 6:1, 6:2. הפסד מאוד קשה ומבאס. דווקא במשחק הזה המון בני משפחה וקרובים שלי באו לראות אותי. בסיום המשחק לקחתי את זה מאוד קשה ובכיתי משהו כמו רבע שעה. לא האמנתי שאחרי כל העבודה הקשה דווקא במשחק הזה זה מה שקרה לי. אבל אם בשנים קודמות היה לוקח לי המון זמן לצאת מהדיכאון של המשחק הזה, מהכאב הפיזי של הההפסד הזה, אז הפעם ישבתי עם המאמן שלי רונן מורלי, דיברנו על המשחק הזה – וכבר באותו יום עליתי למשחק זוגות נוסף וניצחתי. הניצחון הכי גדול הוא שרק שבוע עבר וזכיתי בטורניר בקרית מוצקין. זה משהו שלא היה קורה בשנים קודמות".
את מרגישה שאת מפסידה את החיים כנערה ואישה צעירה?
"אני בעצם מפסידה הכל. אין לי יותר מדי חיי חברה. בכל החיים שלי הייתי בטיול שנתי אחד בבית ספר. זו הקרבה עצומה. אבל בסופו של דבר אני כל כך אוהבת את מה שאני עושה, אני נהנית מזה שכל היום שלי סובב סביב טניס, שאני לא מרגישה הפסד ענק ואני מאוד שלמה עם כל ההקרבות. אני יכולה להגיד שאפילו בסופי שבוע כשיש לי חופש אני מעדיפה לישון ולצבור כוחות לקראת השבוע החדש ולא לצאת יותר עד מאוחר חברות".
"מעריצה את לינוי אשרם"
מי המודל שלך לחיקוי?
"לינוי אשרם. הכרנו דרך העובדה שבשתינו 'רב בריח' תומכים, אבל היא נכנסה לי ללב כשהסתכלתי על איך היא מתמודדת עם ציפיות. בשנה לפני האולימפיאדה היא זכתה בהמון תחרויות והגיעה לטוקיו עם המון ציפיות, והיא התמודדה עם זה בקור רוח ולדעתי היא אלופה אמיתית. אני ממש מסתכלת עליה בהערצה. בתוך הטניס אני מאוד מסתכלת על נאומי אוסאקה שבשנה האחרונה עושה דברים מדהימים גם מחוץ למגרש".
יש לך עצה לילדה שעכשיו מתחילה לשחק?
"לעבוד קשה, להאמין בעצמך ולהמשיך לשחק כל הזמן. תמיד יהיו אנשים סביבך שיגידו דברים וינסו להוריד אותך, אבל תשאירי סביבך את מי שכן מאמין בך ונותן לך כוחות – ותמשיכי הלאה".