בגיל 34: אלכס שטילוב הודיע על פרישה מספורט תחרותי. המתעמל הישראלי, שנחשב למי שעזר וקידם את ארטיום דולגופיאט למדליית הזהב במשחקים האולימפיים בטוקיו, מסר את ההודעה במסיבת עיתונאים חגיגית בהרצליה.
בריאיון ראשון לאחר הפרישה, מספר שטילוב ל-N12 על הרגע הגדול שהוא ייקח איתו מהקריירה המפוארת: "נורא קשה לבחור רגע אחד, כי לשמחתי יש הרבה. אבל אם אני חייב, אז הזכייה במדליית הזהב הראשונה שלי ב-2009 באליפות העולם – זה הרגע שבו הבנתי שאני יכול להשיג כל מטרה אם אני רק ארצה. אני מקווה שזה יראה לדור ההמשך שאם רוצים – הכל אפשרי".
על ההרגשה לפרוש מול אולם מלא באנשים שרק באו לתת לו כבוד: "אירוע הפרישה שלי היה הרבה יותר מדהים ממה שחשבתי שהוא יהיה. לא האמנתי שכל כך הרבה אנשים ירצו להיות איתי ברגע כל כך מרגש בשבילי. אני חושב שההישג הכי גדול שלי בקריירה זה שהצלחתי לחבר סביבי כל כך הרבה אנשים טובים".
החלק שלו בבמדליית הזהב של ארטיום דולגופיאט בטוקיו 2020: "אני לא אוהב לקחת קרדיט, אבל אין ספק שההצטרפות של ארטיום אליי בגיל 12, כשהוא עלה לארץ, עזרה לו. אני מאוד מקווה שיש לי חלק במדלייה ההיסטורית של ארטיום ואני מודה לו שהוא איפשר לי לסיים את הקריירה כשאני יודע שיש לנו מדליית זהב אולימפית".
על העתיד שלו כמאמן: "יש הרבה פוטנציאל בארץ להתעמלות מכשירים. יש כל כך הרבה ילדים שרוצים לעשות את זה ולהתאמן בזה. אני שמח שעכשיו ייפתח אולם חדש וייעודי בהרצליה ואני מקווה מאוד שזה יעזור לקדם את הענף בארץ".
מסיבת העיתונאים עצמה הייתה מרגשת, ונפתחה בדברי תודה של שר התרבות והספורט חילי טרופר. לאחר מכן בירכו אותו בזה אחר זה יו"ר הוועד האולימפי הישראלי יעל ארד, יו"ר איגוד ההתעמלות ומכובדים נוספים - אפילו מנכ" וולוו ישראל, יעקב שחר, ששימש כספונסר של שטילוב שנים ארוכות. לבסוף, גם שטילוב עצמו דיבר, תוך כדי שדמע.
"בתסריט הכי משוגע שלי לא תיארתי שככה תיראה הפרישה שלי. ההישג הכי משעותי שלי בקריירה הוא העובדה שהצלחתי לקבץ סביבי אנשים כל כך טובים. כשעליתי לארץ בגיל 15 אף אחד לא ידע מה זו התעמלות, היום כולם מכירים את הענף - וזה אומר הרבה על מה שעשינו. אני מודה למאמן שלי סרגיי, שהכלת אותי ונתת לי לעשות את הדרך שעשיתי. אני מודה למשפחה שלי שבלי התמיכה שלהם לא הייתי עושה כלום".
שטילוב רשם לא מעט הישגים היסטוריים בקריירה ונחשב לפורץ הדרך של ההתעמלות הישראלית. כבר ב-2009, כשהיה בן 22 בלבד, זכה לראשונה במדליית ארד בתרגיל הקרקע באליפות אירופה, אך זו הייתה רק הסנונית הראשונה. בשיאו זכה בשתי מדליות ארד באליפויות עולם והפך לאלוף אירופה במוסקבה 2013.
הוא ייצג את ישראל בארבע אולימפיאדות. בבייג'ין 2008 עלה לגמר בתרגיל הקרקע וסיים במקום ה-8. ארבע שנים לאחר מכן, בלונדון 2012, סיים במקום ה-6 בגמר הקרקע - הישג שיא שנשבר רק השנה עם מדליית הזהב של דולגופיאט. באולימפיאדת ריו 2016 ובטוקיו 2020 לא הצליח להעפיל לגמר.