רעש המנוע, הלחיצה על דוושת הגז, המסלול חולף במהירות – והעקיפה של החבר הטוב תוך כדי שאתה צוחק עליו. זה מה שכנראה רובנו חושבים כשמזכירים לנו קארטינג, אבל בשביל אריאל אלקין, רק בן 13, התחביב הפך ממזמן לייעוד, ובתחילת השבוע זה גם השתלם כשזכה באליפות העולם לגילאי 12-14 של ההתאחדות העולמית לספורט מוטורי (FIA).
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אבל כמו אצל כל ספורטאי, הרגע הזוהר בא אחרי המון השקעה, הקרבה ואפילו בדידות: "כבר מגיל 8 אני טס לבד בעולם", מספר אלקין, שהדיבור איתו ממש לא מסגיר את הגיל שלו. "ההורים שלי עובדים קשה בארץ כדי לממן לי את זה. לרוב אני נמצא בבלגיה שם אני מתאמן ואני חי בדירה של המאמן שלי, יש לי שם חדר".
את הנהיגה הוא לוקח מאוד ברצינות, בלי קשר להישגים אליהם הוא מגיע: "זה בית ספר טוב מאוד לחיים. אני מאמין שבגיל הצעיר שלי למדתי כבר דברים שאחרים לומדים בפי 2 מהזמן. אחת המטרות של ההורים שלי הייתה בדיוק זה, שהאישיות שלי תיבנה דרך הספורט. הם נותנים לי את כל הכלים כדי להצליח, גם אם הם לא נמצאים איתי".
כשאריאל בישראל, לעיתים, מי שמאמן אותו הוא אביו – אולג, שמספר על ההתחלה של בנו בענף: "הוא התחיל להתאמן בקארטינג כבר בגיל 5, בקניון. הוא היה מטריד אותי 'מתי מתאמנים שוב? מתי יש עוד מירוץ?' ובגיל 8 הוא היה פעמיים אלוף הארץ. לחו"ל הוא עבר כי ראינו שבארץ אין לענף הזה עתיד. כשהוא בחו"ל הוא תמיד לבד. אין לנו יכולת ללוות אותו, אבל זה נותן לו המון דברים. הוא יודע 6 שפות, יודע להסתדר לגמרי לבד, לומד ומשלים לימודים דרך הזום – הכל לבד!".
וכמו שאפשר לראות בתמונות, למרות שהוא לא מקבל שום תמיכה או יחס מהמדינה, אריאל מתחרה תחת הדגל הישראלי וכשהוא עלה על הפודיום בתחרות האחרונה, התקווה הושמעה ברקע: "אני עושה את ההכי טוב שאני יכול כדי להביא תוצאות ושיבינו שצריך לעזור לי עם תמיכה כלכלית, כמו לשאר הנהגים", מסביר אלוף העולם הטרי. "זה ספורט מאוד יקר וקשה להצליח בו בלי תמיכה חיצונית, זה בסדר גם אם אצטרך להדביק איזו פרסומת על הרכב שלי, אני אעשה את זה בשביל להביא תוצאות".
לצערו אלקין רואה מסביבו נהגים ממדינות אחרות שהוא מנצח, אבל להם דווקא יש תמיכה: "התמיכה לפעמים לא קשורה ביכולת אלא בקשרים. יש למשל נהג אחד שאבא שלו הוא נהג עבר בפורמולה 1, הוא ממש לא טוב, אבל הקשרים עוזרים לו לקבל תמיכה. מה שהיה מיוחד במירוץ האחרון הוא שכולם קיבלו לנהוג באותם תנאים בדיוק, מה שאומר שמי שניצח הוא פשוט הנהג הטוב ביותר, וזה הייתי אני".
אלקין אומנם מצהיר שהוא מתכנן להגיע לפורמולה 1, אבל האב נשמע קצת פסימי: "להחזיק נהג בפורמולה 4 למשל, לא משנה כמה מוכשר ומהיר אתה, עולה כ-300 אלף יורו בשנה, אפילו אם אני אמכור את התחתונים האחרונים שלי אני לא אצליח להשיג לו את זה. בלי תמיכה ועזרה מבחוץ זה בלתי אפשרי. אם הוא היה מתחרה תחת דגל בלגיה למשל, שם הוא מתאמן, הוא כבר ממזמן היה מקבל תמיכה".
אז אחרי שעשה היסטוריה כנהג הישראלי הראשון שעולה על הפודיום במירוץ של FIA, בטח ההצלחה עלתה לו לראש לא? אלקין מסביר בדיוק את ההיפך: "בחיים הרגילים כשאני בארץ אני עוד נער פשוט. יש לי הרבה חברים מהבית ואני חי את החיים הכי פשוטים שאפשר. על המסלול זה משהו אחר".