הם נולדו בארצות הברית, עלו לישראל ועכשיו מייצגים את המדינה החדשה שלהם בתחרויות בכל העולם. אבל לא מעט פעמים המשפחה והמנהגים בבית נותרו מארץ המוצא. לכבוד יום העצמאות של ארצות הברית החל היום, דיברנו עם 3 ספורטאים על ההבדלים בין המדינות, מה זה אומר עבורם להיות ישראלי וכמובן – ההתמודדות עם הקורונה בשתי המדינות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

אנדראה מורז (28), או בקיצור אנדי, היא אולי השחיינית המוכשרת ביותר שהגיעה לישראל בשנים האחרונות. היא השחיינית הישראלית הראשונה ששחתה 200 מטר חופשי בפחות מ-2 דקות, והספורטאית הישראלית הראשונה שהשיגה את קריטריון לאולימפיאדת ריו 2016. מעבר לכך, יש לה 11 מדליות זהב מהמכבייה והיא אלופת ושיאנית ישראל במשחים 50 עד 400 מטר חופשי.

"הסיפור שלי התחיל ב2009, כשהשתתפתי במכביה עם נבחרת ארה"ב", מספרת מורז. "גם במסע הזה וגם במכביה ב-2013, נהניתי מאוד והיה לי וקשר נהדר עם יהודים מהארץ ומכל העולם. בעקבות החוויה הזו חשבתי שזו תהיה הזדמנות מצוינת לשחות ולהתחרות בשביל נבחרת ישראל. עליתי לארץ ב-2014 ומיד הרגשתי בבית. החברות והחברים לנבחרת קיבלו את פניי בשמחה והתלהבו לשחות איתי, ורבים מהם הזמינו אותי לארוחת שישי בביתם כך שזכיתי לראות מקומות שונים במדינה דרך השחייה ודרך הקשר עם השחיינים. כל הזמן הזה גם הרגשתי את התמיכה מאיגוד השחייה, הוועד אולימפי וארגון "נפש בנפש". לשים כובע עם דגל ישראל בתחרויות זה משהו מאוד מיוחד".

איך יום העצמאות הישראלי בהשוואה לאמריקאי?
"בשבילי שני החגים דומים כי שניהם חוגגים את המדינה והחלק האהוב עליי הוא שהם מביאים משפחה וחברים ביחד. אני תמיד אוהבת שיש סיבה להיות ביחד ולהעריך את מה שיש לנו".

 

אנדראה מורז (צילום: איגוד השחייה)
אנדראה מורז|צילום: איגוד השחייה

מה זה אומר עבורך להיות ישראלית?
"ללהיות ישראלי יש משמעות שונה לכל אחד, אבל אני מודה על כך שזכיתי להפוך לישראלית. אחרי 6 שנים בארץ למדתי כל כך הרבה והתפתחתי מאוד כאדם".

מה דעתך על ההתמודדות של ישראל עם וירוס הקורונה לעומת ארה"ב?
גם בארץ וגם בארה"ב רוצים לעצור את ההפצה של הווירוס ומה שאנחנו יכולים לעשות זה לשים מסכה, לשמור על מרחק בין אנשים ולקוות ולשמור על עצמנו כמה שאפשר. כסטודנטית לרפואה, אני מנסה לעשות את החלק שלי ולסייע לעצור את ההפצה"

"מיד כשהגעתי לישראל הרגשתי בבית"
מרקוס שלזינגר בן ה-28 הגיע לישראל לראשונה ב-2013, דווקא עם נבחרת ארצות הברית למשחקי המכבייה: "זו הייתה חוויה כזאת מדהימה - לטייל בכל רחבי הארץ, לפגוש כל כך הרבה אנשים נפלאים ולהתחרות בווינגייט. הרגשתי מיד חיבור ממש חזק למדינה והחיבור הזה נשאר איתי גם כששבתי לאמריקה, מה שגרם לי לבסוף להחליט לעשות עלייה". את העלייה הוא עשה שנתיים לאחר מכן: "מיד הרגשתי בבית. קיבלו אותי בזרועות פתוחות במועדון שבו שחיתי (הפועל דולפין נתניה) והם דאגו לכל מה שהייתי צריך בתחילת הדרך כדי שאסדר את חיי כאן. אני שוחה עבור נבחרת ישראל מאז שעברתי לכאן ואני אסיר תודה ומרגיש גאווה גדולה לייצג את ישראל".

מרקוס שלזינגר בן ה-28 הגיע לישראל לראשונה ב-2013, דווקא עם נבחרת ארצות הברית למשחקי המכבייה: "זו הייתה חוויה כזאת מדהימה - לטייל בכל רחבי הארץ, לפגוש כל כך הרבה אנשים נפלאים ולהתחרות בווינגייט. הרגשתי מיד חיבור ממש חזק למדינה והחיבור הזה נשאר איתי גם כששבתי לאמריקה, מה שגרם לי לבסוף להחליט לעשות עלייה". את העלייה הוא עשה שנתיים לאחר מכן: "מיד הרגשתי בבית. קיבלו אותי בזרועות פתוחות במועדון שבו שחיתי (הפועל דולפין נתניה) והם דאגו לכל מה שהייתי צריך בתחילת הדרך כדי שאסדר את חיי כאן. אני שוחה עבור נבחרת ישראל מאז שעברתי לכאן ואני אסיר תודה ומרגיש גאווה גדולה לייצג את ישראל".

מה זה אומר עבורך להיות ישראלי?
"אני מאמין שאני צריך לדבר עברית שוטפת כדי להיות מסוגל להשתלב הכי טוב בתוך התרבות וכדי להבין בצורה מלאה מה זה באמת להיות ישראלי. אני לומד עברית ממש בימים אלו, אבל זה תהליך ארוך עבורי".

 

מרקוס שלזינגר (צילום: איגוד השחייה)
מרקוס שלזינגר|צילום: איגוד השחייה

איך יום העצמאות הישראלי בהשוואה לאמריקאי?
"שני החגים הם זמן נהדר לבלות עם האנשים שאתה אוהב. נהניתי מאוד לחגוג את יום העצמאות בישראל עם החברים שלי בכל שנה מאז שאני כאן".

מה דעתך על ההתמודדות של ישראל עם וירוס הקורונה לעומת ארה"ב?
"מגפת הקורונה היכתה חזק בכל העולם ואני מרגיש בר מזל ואסיר תודה להיות חלק ממדינה שלקחה את המשבר ברצינות כמו שעשתה בשלב מוקדם של ההתפרצות".

בשנים שעברו מאז שהוא בישראל הספיק שלזינגר לרשום לא מעט הישגים עבור מדינתו החדשה: הוא זכה פעמיים באליפות ישראל בסגנון פרפר ל-50 ו-100 מטר ואף קבע את שיאי ישראל במשחים אלו.

"מרגישה ברת מזל להיות חלק ממערכת הספורט הישראלית"
אווה פביאן (26) לא הגיעה לישראל במקרה: "תמיד חלמתי לשחות עבור ישראל, גם כשהייתי חלק מנבחרת ארצות הברית". ב-2017, כשעוד שחתה עבור ארה"ב, פגשה פביאן את שלזינגר כשנבחרת ישראל הצטרפה למחנה אימון מיוחד. החיבור היה מיידי ו-6 חודשים לאחר מכן היא כבר ביצעה את העלייה בעצמה: "כבר בסתיו 2017 ייצגתי את ישראל במשחי ה-5 ק"מ וה-10 ק"מ במים פתוחים. זה היה מסע נהדר והקהילה הישראלית קיבלה את פניי בזרועות פתוחות ועזרה לי להסתגל לחיים חדשים במקום חדש. זה כבוד גדול לייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות ואני מצפה לשנה הבאה ולהזדמנות להתחרות שוב עבור המדינה בקרוב".

אווה פביאן (26) לא הגיעה לישראל במקרה: "תמיד חלמתי לשחות עבור ישראל, גם כשהייתי חלק מנבחרת ארצות הברית".  ב-2017, כשעוד שחתה עבור ארה"ב, פגשה פביאן את שלזינגר כשנבחרת ישראל הצטרפה למחנה אימון מיוחד. החיבור היה מיידי ו-6 חודשים לאחר מכן היא כבר ביצעה את העלייה בעצמה: "כבר בסתיו 2017 ייצגתי את ישראל במשחי ה-5 ק"מ וה-10 ק"מ במים פתוחים. זה היה מסע נהדר והקהילה הישראלית קיבלה את פניי בזרועות פתוחות ועזרה לי להסתגל לחיים חדשים במקום חדש. זה כבוד גדול לייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות ואני מצפה לשנה הבאה ולהזדמנות להתחרות שוב עבור המדינה בקרוב".

מה זה אומר עבורך להיות ישראלית?
"אני חושבת שהיכולת לדבר עברית בנוחות חשובה מאוד בהפיכה לחלק מהקהילה הישראלית, ואני רק בתחילת לימודי העברית שלי. אני עדיין עושה המון טעויות, אבל למרות זאת אני מנסה לדבר כמה שיותר ביום-יום וזה עוזר לי להבין יותר בכל יום מה זה אומר להיות ישראלית".

מה דעתך על ההתמודדות של ישראל עם וירוס הקורונה לעומת ארה"ב?
"משבר וירוס הקורונה הוא תקופה מאתגרת בכל העולם. אני מרגישה מאוד בת מזל להיות חלק ממערכת הספורט הישראלית והקהילה התומכת. תודה גדולה מגיעה לצוותי הרפואה והעובדים החיוניים, אני אסירת תודה לכל האנשים המעורבים בעבודה היום-יומית למלחמה במגפה".