"החוזה הגדול בהיסטוריה", "500 מיליון דולר ל-12 שנים" – אלה היו הכותרות איתן פתחו את השבוע מהדורות החדשות בארה"ב ובעולם. גם אלה שלא עוקבים באדיקות אחרי פוטבול או ספורט אמריקאי בכלל, לא יכלו שלא להתלהב, או לקנא, בפטריק מהומס – לא שם מוכר במיוחד מעבר לפוטבול, שקיבל את החוזה הענק בגיל 24. טוב, אפילו לברון ג'יימס כבר הספיק לבקש ממנו הלוואה של 5 דולרים מתוך החוזה הדרקוני...
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אבל מאחורי החוזים והמספרים שלפעמים אי אפשר לתפוש, יש גם אנשים אמיתיים. אלה לא רק הספורטאים, הסוכנים שלהם ואנשי המועדון. חוזים ענקיים שכאלה משפיעים לפעמים על קהילות, ערים ומדינות שלמות. עומרי אורגד, ראש משרדי לומיניטי נטוורקס בארצות הברית (פלטפורמה מובילה לאיסוף מידע אונליין המשרתת למעלה מ-10,000 חברות ברחבי העולם) ניסה להסביר לנו איך בכלל קובעים תג מחיר לשחקנים בשר ודם ואיך בסופו של דבר המספרים אכן משפיעים על אלה שאפילו לא מתעניינים בפוטבול.
LeBron had to ask Mahomes for some of that new money pic.twitter.com/MIUDAvZ0JJ
— ESPN (@espn) July 7, 2020
לברון מבקש "הלוואה" קטנה מ-מהומס
"קודם כל, כל החלטה בספורט האמריקאי היא בסופו של דבר החלטה עסקית שמתקבלת אחרי בדיקת נתונים", מסביר אורגד. "קנזס סיטי עשתה חישוב עלות-תועלת והגיעה למסקנה שמהומס שווה את הסכום שהציעו לו. בתוך מערך ההחלטות כמה כסף להציע נמצאים שיקולים כמו מחירי כרטיסים, כמה מרצ'נדייז (למשל חולצות) הוא ימכור ואפילו זכויות שידור. למשל, הקבוצה יצאה מנקודת הנחה שהיא תצליח להעלות את מחירי הכרטיסים בכ-40 דולר, בחישוב של עונה שלמה רק עליית המחירים הזו מחזירה את הכסף מהסכום הראשוני שמשלמים למהומס!".
"זה אולי יישמע מפתיע, אבל עוד נתון שנלקח בחשבון לפני שמחתימים שחקן הוא כסף שנכנס מתיירות פנים ביום משחק", מספר אורגד מתוך נתונים שהחברה אותה הוא מייצג מספקת. "יש קבוצות שמכניסות לעיר שלהן סכומים כמו 5 מיליון דולר רק ביום המשחק בתחום הזה. עוד עניין הוא האצטדיונים בהם המשחקים משוחקים ומספקים משרות עבודה לתושבי המקום. ערים ומדינות בארצות הברית מבינות שכדאי להן להשקיע באצטדיונים ולכן הן עוזרות לחברות בכספים ציבוריים. הכלכלה צומחת דרך הספורט – חושבים שם אפילו איך הספורט מניע את הכלכלה וכמה כסף צריך לדרוש אפילו על נקניקייה באצטדיון או מחיר החנייה".
ההנחה בארצות הברית היא שהספורטאים מכניסים גם לא מעט כסף מפרסומות. אבל מה עושים כשרוצים לפתות שחקן כמו מהומס, שכבר הספיק בגיל 24 לקחת אליפות ולהצטיין בסופרבול – אולי אירוע הספורט הגדול בארצות הברית, להגיע למקום "קטן" יחסית מבחינת יכולת שיווקית? "מפצים אותו על זה בחוזה", אומר אורגד. "אם הוא היה חותם בניו יורק למשל, כנראה שהסכום שהקבוצה הייתה משלמת לו היה נמוך יותר, אבל כאן הקבוצה יודעת מראש שהיא צריכה לשלם לו קצת יותר כי הוא מפסיד פוטנציאל שיווקי".
"החוזה התקבל בפירגון בציבור"
ואי אפשר שלא להתייחס לחוזה כזה שנחתם בימי קורונה. כמובן שגם ארצות הברית נפגעה לא מעט מהנגיף, אבל אורגד מסביר שהחוזה לא נתקל בהתנגדות ציבורית: "צריך לזכור שרוב הספורטאים לא מגיעים מרקע עשיר יותר מדי. הם אפילו מגיעים לרוב מרקע עני. אני לא נתקלתי בעיתונות או ברשתות החברתיות ביותר מדי התנגדות של הציבור לחוזה הזה, אלא אפילו בפירגון – איזה יופי ש'עובד' של מועדון לוקח כסף מבעלים עשיר של קבוצה. מה גם שהתפישה בארה"ב היא שבנאדם שבנה את עצמו מאפס, התאמן כל החיים, למד במכללה ועשה הכל נכון בדרך – מגיע לו להצליח עם חוזה כזה בסופו של דבר".
איך חושבים שהקורונה תשפיע על הליגה הזו ביום שהיא תחזור?
"מדברים שההשפעה תהיה במכירת הכרטיסים. יהיה לליגה הזו יותר קל לחזור כי המשחקים משוחקים באצטדיונים פתוחים, אבל הם עדיין יהיו חייבים בשמירת מרחק חברתי, מה שישפיע כמובן על כמות הכרטיסים שכל קבוצה יכולה למכור. דבר חכם שקורה בליגה הזו הוא שכל קבוצה מקבלת את אותו סכום ממכירת זכויות שידור ולכן הקבוצות הקטנות לא נפגעות בצורה אנושה והליגה יכולה להמשיך ולהתקיים".