אין ספק שמאחורי השמחה הגדולה על הצעדים שננקטים בעולם הספורט במדינות רבות בדרך לחזרה מלאה לפעילות, יש גם צד נוסף – ההיבט המנטלי של הספורטאים. חלקם ישבו בבית והתאמנו בצורה שונה לחלוטין מהרגיל, יש מי שמצאו את עצמם ללא מטרה באופק אחרי שכל התחרויות התבטלו, ואחרים – ממש כמו רוב בני האדם ברחבי העולם, שאלו את עצמם האם ואיך בכלל נצא מהמצב הזה. באנגליה ציינו השבוע את "שבוע המודעות הפסיכולוגית בספורט" וזו הסיבה שגם אנחנו יצאנו לבדוק מה המצב בארץ. נעזרנו באלוף העולם בג'ודו, שגיא מוקי, ובד"ר איריס אורבך, פסיכולוגית וראש תחום קידום בריאות במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט וראש תחום לפסיכולוגיית ספורט במכללה למנהל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"כרגע אין לנו תחרות או תאריך ספציפיים שאליהם אנחנו מתכוננים וזה יכול להיות מאוד מאתגר מבחינה מנטלית", אמר אלוף העולם בג'ודו במשקל עד 81 ק"ג שגיא מוקי. "כשרק התחילה הקורונה בארץ, ועוד לא דחו את האולימפיאדה, זה היה אתגר ממש מטורף", שיתף. "נכנסנו מצד אחד לסגר ומצד שני האולימפיאדה עדיין מתקיימת – אז היה לחץ. הייתי צריך להבין איך לשמור על כושר בבית", הוסיף מוקי. הוא סיפר שכשהודיעו לו על על דחיית המשחקים האולימפיים "משהו בי השתחרר מבחינה מנטלית", כלשונו: "הייתה הקלה – למרות שבאתי עם מומנטום טוב מ-2019".
ארגון השחקנים האנגלי ציין השבוע את "שבוע המודעות הפסיכולוגית בספורט". ראש הארגון, גורדון טיילור, אמר השבוע שלפי ההערכות שלהם - לפחות 50 כדורגלנים מהפרמייר ליג נמצאים בדיכאון בגלל המצב. "הם לא יודעים אם הם יחזרו לשחק כדורגל, הם לא יודעים מתי אם בכלל העונה תחזור ובאופן כללי הם לא יודעים מה יהיה איתם אפילו בעתיד הנראה לעין", הסביר. עוד הוא הוסיף: "למרות שחושבים שכדורגלנים כאלה יכולים לשרוד קיצוצים בשכר בקלות, אנחנו יודעים על כאלה שחיים ממשכורת למשכורת והקיצוצים פוגעים בהם מאוד גם מבחינה כלכלית אבל גם מבחינה פסיכולוגית".
טיילור מציין גם כי כל התהיות באשר לנגיף והשפעותיו מאוד פוגעות בשחקנים וביכולת שלהם לחזור לחיים נורמליים: "מה יקרה אם אני אדבק? מה יקרה אם מישהו מהמשפחה שלי יידבק? מה יקרה אם הכדורגל בכלל לא יחזור? כל השאלות האלה ממשיכות להגיע משחקנים וזה מאוד פוגע בהם בצד המנטלי". טיילור הבהיר כי על אף שטרם ברור אם העונה תחודש או לא, "מה שבטוח - החיים ייראו אחרת לחלוטין".
"הפתרון לנושא הזה הוא פשוט לא להתעסק בעתיד", הבהירה אורבך. "צריך להתעסק רק בהווה ובמה שעכשיו – כי זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים להשפיע עליו". מוקי הוסיף בנושא הזה: "אני כל הזמן קורא 'משפטי מוטיבציה' שנותנים לי המון המון משמעות. כל פעם כשאני קצת מבואס, אני מזכיר לעצמי בעזרת המשפטים האלה למה אני נלחם. נכון, זו תקופה מאתגרת, אבל כן צריך לזכור מבפנים מה אנחנו עושים".
אורבך סיפרה על הדרך בה היא המליצה לספורטאים איתם היא עובדת להתמודד עם שאלות ה-"מה יקרה אם?": "הבעיה בכל המצב הזה זו אי הוודאות וזה מה שגורם ללחץ. אז איך מפוגגים את חוסר הוודאות? עם הקורונה זה קשה – כי אף אחד בעולם לא יודע מה הולך לקרות, אבל, אני המלצתי להסתכל על הדברים שכן בשליטה שלך. לחשוב רק על ההווה. לדאוג להיזהר. להתעסק רק בפעולות המעשיות שיחזקו אותי פיזית ומנטלית. גם בתחרויות יש שאלות של מה יקרה אם – וגם שם הפיתרון הוא פשוט להתעסק בהווה".
"החוסר בקהל הוא אתגר בפני עצמו"
עם החזרה לאימונים, הספורטאים עומדים כעת בפני מציאות חדשה: הווירוס עדיין נמצא, תרופה או חיסון עדיין לא קיימים, ויכול להיות שבמתחם האימונים מסתובב עדיין מישהו שנושא את הנגיף – ואפילו הוא לא יודע את זה. מוקי מודע לכך, אך גם עם הסיטואציה הזו הוא מבהיר שהוא יכול להתמודד: "יש המון סיבות לחששות בספורט וחששות מסתובבים סביבך כל הזמן. כספורטאי שמתאמן פעמיים ביום, אני גם חושש המון מפציעות. אבל אם אני אתן לחששות להניע אותי – אני לא אהיה ספורטאי. ספורטאי צריך לדעת להסתכל על הדברים בצורה ריאלית ולדעת איך לנצל כל יום בצורה הכי טובה".
אורבך הבהירה שכדי להימנע מתופעות של דיכאון או חששות, היא ממליצה לספורטאים להסתכל על תקופת הקורונה כ'תקופת פציעה' ולנסות להוציא ממנה את המיטב – ובהחלט אפשר לעשות את זה: "קודם כל, אני עובדת עם ספורטאים הרבה מאוד בתקופה הזו על הדמיות. נכון שאתה לא יכול להתאמן עם הגוף, אבל אתה יכול להתאמן עם המוח, שזה דבר מאוד מאוד קריטי לספורטאי"
היא הוסיפה כי "בתקופה הזו אפשר לנסות ולחזק שרירים שאתה לא נותן להם את היחס בתקופה הרגילה. בפן המנטלי, אפשר לעבוד על כל מה שקשור לריכוז וקשב – דברים שאין לך את הזמן לתת להם יחס בתקופה של עונת אימונים רגילה. אולי זה קלישאתי – אבל תמיד אפשר לקחת את הלימון ולהפוך אותו ללימונדה".
היבט מנטלי נוסף איתו יצטרכו הספורטאים האולימפיים דוגמת מוקי להתמודד הוא אפשרות של אולימפיאדה, האירוע אליו הם מתכוננים כל חייהם, יתקיים ללא קהל. מוקי הסביר איך הוא מתכוון להתמודד גם עם המצב החדש: "כמובן שזה אתגר מנטלי בפני עצמו. אנחנו רגילים להתחרות מול צופים, אבל אני לא מתמקד בזה. אני יודע שאם אני אתאמן כמו שצריך ואהיה שלם עם עצמי – אז לא משנה אם זה יהיה עם או בלי קהל".
מוקי שיתף כי לפני האולימפיאדה הקודמת הוא חווה פציעה, ובזמן שכל החברים שלו התאמנו - הוא נאלץ לתזז בין טיפולים: "גם זה אתגר מנטלי. אבל בזכות האמונה שלי בעצמי עליתי בסופו של דבר להתחרות כמו שצריך וסיימתי במקום החמישי". מוקי סיכם את דבריו בנימה אופטימית להמשך: "אני יודע שאם עברתי את זה, אני יכול לעבור הכל".