לא משנה מה נגיד על אנסטסיה גורבנקו, השורה התחתונה לא פשוטה. היא בנתה הרבה על ה-400 מעורב אישי, עבדה קשה על המשחה הזה בשנתיים האחרונות והגיעה למשחקים האולימפיים בצורה טובה. כל זה לא עזר לה להעפיל לגמר ויש לכך כמה סיבות, אבל העיקרית שבהן היא הטקטיקה שלה בשחייה.
גורבנקו פתחה מהר מדי, כנראה בגלל ההתרגשות מהאירוע. היא לא שחתה איך שעבד לה הכי טוב מבחינת חלוקת הכוחות, ומדובר באחד הדברים הכי חשובים ועדינים, במיוחד במשחה כזה. הפתיחה שלה היתה חזקה מדי, וזה השפיעה על המשך המשחה. בדרך כלל, בסגנון הגב היא ממש נחה ומחכה לחזה, הסגנון החזק שלה. אבל הפעם היא היתה נמרצת מדי. היא לא בנתה את המשחה כמו שצריך.
זה משהו שקורה כשיש התרגשות. אתה נורא רוצה לפתוח מהר ולהיות בעניינים. זה לא האינסטינקט הראשוני שלך לשים לעצמך ברקסים, אבל זה מה שעבד לה טוב בחודשים האחרונים. ברגע שהיא השתמשה במאגרי האנרגיה האלה, היא לא היתה יכולה לקבל אותם בחזרה במהלך המשחה. הגוף לא היה במקום שהיא רצתה שהוא יהיה.
לגבי הטענות על הבריכה האיטית, אני רואה הרבה משחים איטיים, אבל יש גם תוצאות מהירות. עוד קשה להגיע למסקנה סופית. המארגנים לקחו על עצמם סיכון מטופש. ההנחיות הן שהבריכה תהיה 2-3 מטרים עומק, והבריכה בפריז היא 80 סנטימטר רדודה יותר מהבריכה בטוקיו.
די ידוע לכל שככל שהבריכה יותר עמוקה, המים יותר שקטים. המערבולות נספגות. וזה שווה לתוצאות מהירות יותר. אתה לא צריך להילחם במערבולות וזה שווה מאיות ועשיריות בתוצאות. לגבי גורבנקו, צריך להגיד שכולם באותה סירה ובסופו של הדבר, הכי חשוב במשחקים זה המיקום שלך. כולם נלחמים על מדליות, אף אחד לא זוכר את התוצאה שלך, אלא רק אם סיימת בפודיום או לא.
הסיכוי הכי טוב של גורבנקו למדליה היה במשחה הזה - ה-400 מעורב. במשחים המהירים, אם היא תתעלה בטירוף, היא יכול להתקרב לגמר. זה יהיה הישג מטורף, זה משהו שלא הרבה מגיעים אליו בחיים ויש לה גם משימה לעזור ל-4X200 שליחות, אבל זה לא ריאלי לחלום על מדליה במשחים שנותרו. צריך לחלום על גמר.