יש 10,500 ספורטאים במשחקים האולימפיים. על רובם המוחלט אנחנו כנראה לא נשמע בחיים. אינפלציית האירועים, הקצב המסחרר וזה שרוב הענפים הם לא בדיוק כוס התה שלנו במשך שלוש שנים ו-11 חודשים הובילו לכך שיש ספורטאים שנוסעים מתחת לרדאר שלנו, או כאלה שמתעוררים לחיים רק באולימפיאדה.
סיפורה של זנג האוהאו הסינית קשור ישירות לזה של האולימפיאדה. הסינית נולדה ביום האחרון של המשחקים האולימפיים ב-2012, אחרי שלברון ג`יימס, קווין דוראנט ואנתוני דייויס זכו במדליית זהב. היא תחגוג את יום הולדתה ה-12 בהמשך המשחקים, והיא מייצגת את סין בסקייטבורד.
היא הספורטאית הצעירה ביותר, מה שמתחבר לענף צעיר כמו סקייטבורד (בו מומיג`י נישייה זכתה בזהב בגיל 13 בטוקיו). סאמר מקינטוש שחתה בגיל 14 באותה אולימפיאדה והגיעה לכאן כשחיינית בולטת ומנוסה בגיל המופלג 17, בזמן שבמשחקים הנוכחיים מייצגת את ארה"ב היזלי ריברה, מתעמלת בת 16 שזכתה בזהב לצד סימון ביילס, סוניסה לי, ג`ורדן צ`יילס וג`ייד קרי בתרגיל הקבוצתי.
האוהאו בת 11 ומדורגת במקום ה-26 בעולם, כך שהיא אינה פייבוריטית למדליה ובעקבות זאת מגיעה "בלי לחץ" למשחקים. פרשנים בבריטניה, ספרד וכל מדינה שאתם יכולים לחשוב עליה, בערך, שאלו אחד את השני "מה אתם עשיתם בגיל 11?".
:
— The Olympic Games (@Olympics) August 5, 2024
Skateboarder Zheng Haohao was born one day before the London 2012 Closing Ceremony. Tomorrow, she`ll compete at #Paris2024. pic.twitter.com/SJRG6vmHb1
מאמנה דני ווינרייט המשיך: "היא התקדמה בהדרגה ולומדת מהר, ארבע שנים אחרי שקיבלה סקייטבורד. היא יודעת מה היא יכולה לעשות, לומדת טריקים חדשים ואוהבת ללמוד ולכתוב. כאילו אנחנו באותו גיל מנטלי. כיף ביחד. כל יום ערוץ ספורט אחר מראיין אותה, צוות צילום אחר מראיין אותה".
עד כאן הכל טוב ויפה, אבל היא בת 11. היא תהיה בת 36 במשחקים האולימפיים של 2048, כשסקייט אמנם נחשב לענף ספורט צעיר במיוחד בשלב הזה, אבל אחד שצומח בקצב מסחרר ועם מאות אלפי צפיות.
תקדימי העבר פחות קיצוניים מאשר בסקייטבורד, ענף שכאמור הגיל בו צעיר במיוחד בהשוואה לענפים אחרים. אחד הסיפורים הבולטים הוא זה של טרה ליפנסקי, שהתחילה להתחרות בגיל 11 ופרשה בגיל 20. לא חסרות דוגמאות אחרות מענפי ספורט אחרים, כולל כדורגלנים.
למעשה, אין ענף ספורט אחד עם הגבלת גיל באולימפיאדה, מלבד הכדורגל שאוסר על יותר משלושה חריגי גיל מעל גיל 23. אם בן שש מוכשר משיג את הקריטריון, הוא יכול להשתתף במשחקים. נדיה קומנצ`י הייתה בת 14 בלבד כשהשיגה את ה-10 המושלם.
קומנצ`י, אחת הספורטאיות המוכשרות בכל הזמנים, לא התחרתה במשחקים האולימפיים מאז שהייתה בת 19. בגיל 46, שנים לאחר המשחקים, היא פתחה אחורה את הילדות. "אמרו לי שנראתי עצובה כשהתחרתי, אבל לא התלוננתי. כולם התלוננו בשבילי, ותמיד הגנו רק על הבנות. השגתי את החיים שלי היום בזכות מה שעשיתי בתור ילדה. אולי לא הלכתי לקניונים, אבל לא מקבלים על זה מדליה. אני שמחה שהחיים שלי התפתחו בדרך הזאת ושעבדתי קשה".
"כמויות לחץ עצומות"
כשמסתכלים על זה ככה, קשה להתעלם מהיתרונות של ילדים מוכשרים. בסוף חלון הזדמנויות הוא דבר מצומצם, צריך לדעת לנצל אותן בצורה המלאה ולהרוויח לפני פציעה מקרית או כל דבר אחר, אבל השאלה היא היכן הילד נמצא בכל הסיפור הזה. ייתכן שנקבל תשובה רק ב-2032 או 2036, כשהסקייטרים הצעירים יתבגרו. קומנצ`י גדלה ברומניה הקומוניסטית, זאו גדלה בסין הקומוניסטית, ובשני המקרים הכלה והכרה במגבלות הפרט לא בדיוק עומדים בראש סולם הערכים של אותה מדינה.
למרות זאת, יש לא מעט סימני שאלה שנשארו. ספורטאים מתחת לגיל 16 יכולים להגיע עם הורה מלווה לאולימפיאדה, והוא חייב ללוות אותם גם כשהיו יוצאים מהכפר האולימפי. יש גם מדריכי נוער כחלק מהכפר, ומדינות כמו אוסטרליה בחרו להגן על הספורטאים ולהשאיר אותן במלון נפרד מהכפר. המשחקים האולימפיים הנוכחיים דואגים למדיניות מקיפה בכל הקשור לבריאות הנפש יותר מאי פעם, כפי שדאגו להזכיר מעל כל במה.
למרות זאת, נשארים סימני שאלה. זה מתחיל מפרשיות סמים של קטינים, בדומה למה שקרה לספורטאית החורף קמילה ואלייבה שנתפסה בגיל 15 וקיבלה עונש לארבע שנים, מה שמעלה את שאלת הצדק בהתחשב בכך שהיא קטינה. מעבר לכך, עולה השאלה של פגיעות מיניות בילדים, בדומה לפרשת הרופא המתעלל לארי נאסר שנידון ליותר מ-300 שנות מאסר לאחר רצף פגיעות מיניות במתעמלות, כולל סימון ביילס.
פתרון אפשרי לזה, אירועים עם סיקור מזערי בהשוואה לפריז 2024, הוא המשחקים האולימפיים לנוער. יכול להיות שזאת התשובה החינוכית ביותר, כשיש פחות לחץ ופוטנציאל הרס פחות גדול מהמשחקים עצמם. מצד שני, פוטנציאל התהילה והכסף קטן בהרבה. בהתחשב בכך שזכייה במדליה או השתתפות אולימפית היא סכום משנה חיים, אין פתרון. "אתם רוצים שילד בן 15 ישתתף במשחקים האולימפיים? אלה כמויות לחץ עצומות", אמר רוב קוהלר, ראש ה-WADA לשעבר. למרות זאת, הפיתוי גדול מדי.
