(התמונה בהפניה לכתבה באדיבות הוועד האולימפי)
שתי מדליות אולימפיות ביום אחד זה דבר שמעט נבחרות יכולות להתגאות בו. ההישג זה הישג שמוריד המון לחץ מכל המשלחת, לא רק מרז הרשקו, ואני מקווה שהמדליות האלה יורידו את הלחץ וישפיעו לטובה על הספורטאים.
לפני ההגרלה ידענו שלניר מועמדת למדליה. ספורטאיות ספורות במשקל שלה יכולות לנצח אותה ומבינים שברוב האפשרויות, היא תגיע לקרב על מדליה. קרב המפתח בחצי הגמר מול אנה-מריה ואגנר היה שוויוני, והיא הייתה מאוד התקפית ואגרסיבית, מה שגרם וגרמה לוואגנר לעשות טעויות.
בגמר היא הגיעה לקרב הקשה ביותר. לא רק בגלל שאליצ`ה בלאנדי הכי טובה, אלא גם בגלל שהסגנון שלה מקשה על ענבר. האיטלקייה עושה תרגילים נמוכים, מאוד מהירה ושומרת על מרחק. ענבר לא הצליחה לתקוף אותה, והיא מסוכנת בהתקפות ברכיים. ידעתי שהקרב הזה יהיה הכי מאתגר אצל ענבר זה הלך ונבנה כמו שצריך והיא ידעה להפוך קרבות קשים לקלים.
ענבר מגיעה במצב מצוין להמשך הקריירה. במעמדה, היא כבר תרוויח כסף טוב. יש לה מדליה אולימפית בכיס וזה מוריד המון לחץ. תמיד הכי הפחיד אותי לסיים קריירה בלי מדליה אולימפית, הרבה פייבוריטים לא לקחו מדליה. זה כיף גדול להמשיך בפוזיציה הזו וזה משהו שהיא תהנה ממנו ותוכל להגדיל את הרזומה הספורטיבי שלה. היא תתחיל לבנות את הדרך שלה בחכמה.
הרגע בו אתה זוכה במדליה אולימפית משחרר עוצמות שאתה לא מכיר. גם כשאתה חושב שמדליה אולימפית משנה, אתה לא מבין עד שאתה לא מרגיש את זה. פיטר כבר בן 32, אבא לילדים וספורטאי מוכר. הוא לא יסתחרר מזה. כולם רואים את הקרב שלך, רוצים שתזכה במדליה. באליפות העולם ובאירופה, אתה שומע בדיעבד. פה כולם ישבו וצפו ויספרו לו איפה הם היו כשהוא זכה במדליה.
כשישראל נמצאת במצב קשה, אז נאחזים בכל דבר טוב שקורה. פיטר ידע כמה המדליה חשובה לאורן וכמה היא יכולה לשמח אותו בתקופה אפלה. האפקט של מדליה הוא חסר פרופורציה להישג המקצועי. זה יהיה צונאמי תקשורתי ובימים האלה הוא יהפוך לגדול הרבה יותר. הפעם זה מוצדק, כי אנחנו בתקופה לא טובה. קיבלתי הרבה הודעות מאנשים שאמרו לי שזה הסב להם נחת.
היה מאוד מרגש לראות את פיטר עם אורן. אי אפשר שלא לחשוב על האובדן של אורן. זה משהו שמרחף מעל. הוא איבד את הבן שלו והוא צריך להתנתק ולהיות שם בשביל הספורטאי. חלק מהעוצמות שפיטר הפגין היום, זה להביא נחת לאורן וגם למדינת ישראל. אורן רצה להצליח גם בשם של בנו. במצב הנוכחי, אפשר לחשוב `מה ספורט עכשיו?` וזו סיטואציה שאתה לא יודע להתנהל בה. אני מתעסק בספורט בזמן שבארץ יש בלאגן מצד אחד, אבל מצד שני, אולי אני נותן אסקפיזם. זה משהו גדול משידור ספורט. זה ריגש אותי.
באופן כללי, ג`ודו הוא הענף הכי מצליח מכמה סיבות קודם כל, הוא נגיש לכל אחד. לא צריך בריכה, אופניים או מגרש. הוא ענף זול. בנוסף, זה ענף קרב, רוח הלחימה היא מרכיב חשוב ואפשר בעזרתה לפצות על פערים טכניים, בניגוד למשל להתעמלות מכשירים, ועמים לוחמים כמו אזרבייג`אן וגאורגיה זוכים במדליות בג`ודו. דבר שלישי, אלמנט ההפתעה בג`ודו הוא מאוד גדול וביום נתון אפשר לנצח פייבוריטים. גם העלייה הרוסית תרמה מאוד וברגע שאורן ויעל זכו במדליות, זה יצר רף של הישגים והיינו יכולים להתכוונן אליו. כל זה גורם לזה שהענף יהיה מהענפים החזקים. זה הפך לספורט לאומי.
