הנה נתון שהדהים אותי.
30% מהאוהדים השנה במגרשים הם אוהדי מכבי חיפה, 20% אוהדי מכבי ת"א, 12% לבאר שבע ועוד 12% להפועל ת"א – 4 קבוצות 74% מכמות הקהל. נוסיף 9% אוהדי בית"ר ועוד 5% נתניה ונגלה ש-6 מועדונים, בהתפלגות מאוד לא שווה, אחראים על 88% מהביקורים הכמותיים במגרשים ולמעלה מ-90% מהכנסות הענף מכרטיסים ומנויים. כן, 8 מועדונים אחרים אחראים על שאר ה-10%. בישראל יש מספר מצומצם של מועדוני הישגיים עם קהל ועוד מספר מצומצם נוסף של מועדוני קהל ששקועים בצרות בליגה הלאומית כמו הפועל פ"ת.
במשך שנים מכרו פה סיפור יפה על רגולציה בענף הכדורגל, שנועדה לצמצם פערים ולהגדיל תחרותיות. עשו את זה הבעלים של המועדונים שאין להם קהל, שאין להם רצון לטפח קהל, שאין להם חשק להתמודד עם "הצרות" שמביא קהל. הם עשו את זה ברגולציה חכמה ויצרו פה ליגה שבה עושים הכל כדי להקטין את היתרון הכלכלי שמביא איתו קהל. ליגה שבה מתוך 20 חברי הנהלת התאחדות, הרוב מייצגים מועדונים ללא קהל. חלק בכלל מייצג את עצמו, בלי מועדון בכלל.
זה סיפור על תקשורת שבלעה סיפור יפה על עידוד התחרותיות וטיפוח הפריפריה בשעה ששורה של עסקנים שומטים ולוקחים את הענף לעצמם ועושים הכל כדי להקטין את היתרון שמביא איתו קהל, הנה עיקרי הדברים:
מס קהל – בהתאחדות לכדורגל יש מס על הכנסות מקהל, 10% מכל כרטיס ומנוי. 90% מההכנסות להתאחדות מגיעות מ-6 מועדונים. מדובר בקנס אמיתי למועדון עם קהל ותמריץ שלילי לבעלים של מועדון ללא קהל.
ענישה קשה וקולקטיבית – מי הם המועדונים שסופגים רדיוסים, משחקים ללא קהל וקנסות שמעשירים את קופת ההתאחדות – רק המועדונים עם קהל כי הענישה היא לקהל. כשמכבי פ"ת אירחה את הפועל ת"א והייתה אמונה על הבטיחות במשחק, האוהד שפרץ למגרש גרם לענישה של קבוצת החוץ, זו עם הקהל, כי זו הרגולציה. יש לך קהל, תיענש, תשלם קנסות, תספוג אובדן הכנסות. הכל כדי לצמצם יתרון כלכלי.
הסכם השידורים – הסכם השידורים הוא הטוב שאפשר להשיג עבור המוצר הנוכחי. בעלי הקבוצות ללא הקהל יצרו מפת חלוקה בה לשיקולי רייטינג יש משקל זעום, בה נוטרל כל שיקול לטובת הקהל במטרה להכניס עוד ועוד כסף למועדונים ללא קהל. הרי ברור שאם יבקשו לשחק בשעות נוחות יותר לקהל, הזכיין ישלם פחות. כאשר מועדון ללא קהל מבין שהוא לא ירוויח מזה, הוא "מוכר" את הקהל של אלה שיש להם אפשרות לקבל פחות מהטלוויזיה, אבל להכניס יותר ממכירות כרטיסים.
תקינה לא מפוקחת – פעם אחר פעם חוזרות המראות של מיעוט הסדרנים, תורים ארוכים ודחק במשחקים שבהם קבוצות ללא קהל מארחות קהל גדול. כרטיסים נמכרים במחירים נאים, אך תקינה אין. מדוע? הרי יש תקינה מסודרת בהרבה פרמטרים, אבל שוב, התקינה נועדה לצמצם פערים ולא להגדילם והגדלת הוצאות משמעתה הקטנת הכנסות.
חוויית צפייה – אחד הנושאים הכי פחות מטופלים. מישהו בהתאחדות אחראי על חוויית הלקוח? על אצטדיונים מיושנים שעדיין מאושרים לשימוש, על אלימות, על דוחק, על שעות לא הגיוניות, כשרוב הענף חי מכסף ציבורי או הכנסות טלוויזיה. זה פשוט לא מעניין.
אם קבוצה אחת יכולה להכניס 15 מיליון שקל מקהל היא תנצח מועדון שמכניס 3 מליון שקלים בלי בעיה. אפילו עם למועדון "המרגש" יש בעלים עשיר ועירייה תומכת, אבל אם נטיל עליו מס קהל, ותשלום משרד כרטיסים, ותשלום אבטחה, שכירת מגרש, קנסות, רדיוסים, משחקים ללא קהל ועוד... היתרון שלו יירד מ-15 ל-7-8 ומשם כבר קל להביס אותו, כי למועדון עם קהל יש ציפיות ותקשורת ולחץ ולא תמיד יש בעלים עשיר ועירייה תומכת, ואז נספר שזה ניהול ופארטיה. אבל בסוף יצרנו רגולציה שנועדה להחליש את החזק והחזק באמת קורס.
הנה בית"ר, הפועל ת"א, מכבי נתניה, 3 מועדונים מתוך ה-6 – כל אחד מהם פשט רגל בשנים (או יפשוט) בשנים האחרונות, כי הענף הזה נלקח על ידי צפרירים חולון ונוף הגליל וחדרה וקרית שמונה ואשדוד וכל אלה שהפכנו לגאונים כי הם יודעים לנהל תקציב רזה בענף שמקדש חוסר תחרותיות וחוסר הישגיות וחוסר רצון לצמוח.
וכך הגענו למצב הנוכחי. בית דין מנותק, שפועל על בסיס תקנון שנקבע על ידי הנהלת התאחדות שבה יש רוב למועדונים ללא קהל, תקשורת שבולעת את סיפור עידוד התחרות וענישה ורגולציה שנועדה להחליש את החזק.
הפועל ת"א איבדה השבוע הכנסות של מאות אלפי שקלים, היא תאבד עוד במכירת המנויים בקיץ אחרי שאוהדיה שילמו על 18 משחקים וקיבלו 14 משחקים בפועל, מכבי תאבד 5 משחקים בלי יציע הקהל המרכזי שלה ומכבי חיפה תנסה לחגוג אליפות בלי היציע המרכזי. זו לא טעות, זו מדיניות.
