על משקל הסיפור מן התלמוד, ספורט הוא המקום היחיד שבו אדם יכול "לקנות עולמו" ברגע אחד. לפעמים בעיטה או זריקה אחת יכולה לשנות נראטיב מן הקצה אל הקצה. אם בעולם שבחוץ צריך לעבוד קשה כדי לשנות רושם, הספורט - לטוב ולרע - הוא המקום שבו העניינים הפוכים: אתה יכול להיות נורא לאורך משחק שלם, אבל בסוף יזכרו לך את "הרגע האחד ההוא".
ומהמשחק הזה בבלומפילד, עם כל הכבוד לאוסקר גלוך (שעוד אדבר עליו), מה שייזכר הוא הרגע של צ'ארון שרי. ההולנדי היה מאוד לא מדויק לאורך כל המשחק - רק דקה קודם הוא ניסה להגביה כדור חופשי שעף לשמיים - אבל הבעיטה החופשית המדויקת שלו, והריצה הזו לכיוון הספסל אחריה, ייכנס לפנתיאון הרגעים הגדולים של ההתמודדות הכי חזקה של הכדורגל הישראלי בשלושים השנה האחרונות.
מכבי חיפה מחפשת לרשום בטאבו. יכולים לדבר עד מחר על היכולת, והיא אכן לא הייתה במיטבה היום (בלשון המעטה), אבל כשהיא מסתכלת על הטבלה - גם התיקו הזה, כמו הניצחון בשבוע שעבר, מסייעים לה להשיג את המטרה הסופית. כרגע נראה שגם אם חיפה תרצה לאבד את האליפות, היא כבר לא תוכל. מה שהיה בידיים שלה לפני השבועיים הללו, נכנס לה חזק יותר לידיים כשהם הסתיימו.
למרות שהיא הגיעה מראש למשחק הזה כאנדרדוג, או כקבוצה שאין לה באמת על מה לשחק, מכבי תל אביב בהחלט יכולה לחוש מאוכזבת. כמו בשני המשחקים הקודמים בפלייאוף העליון, היא שוב מקבלת הזדמנות לנצח משחק - והיא לא מסוגלת "להרוג" אותו. זה היה משחק שמכבי ת"א הייתה צריכה לסיים עם ניצחון מוחץ וחד משמעי, אבל ההחמצות שלה השאירו את המשחק פתוח לגורל - ובכדורגל, הגורל תמיד יכול לשחק תפקיד, אם אתה נותן לו את הפתח - ולו הצר ביותר.
בהקשר של מכבי חיפה, דובר לא פעם על "המחסום המנטלי" או "הקוף על הגב" - זה שלכאורה ירד עם הניצחון המטורף במשחק הקודם בסמי עופר. ואני חושב שנותנים משמעות יתר לדיבורים על מנטליות לפני המשחקים - בסופו של דבר, מכבי חיפה לא הייתה טובה בכדורגל ולכן הייתה על סף הפסד. אבל מי שכן, אולי, מושפע מהעניינים המנטליים הוא עומר אצילי. השחקן הכי טוב של מכבי חיפה שוב לא מצליח להתעלות בבלומפילד נגד מכבי ת"א - ואפילו יותר מזה, כאשר הוא תוקף לכיוון שערים 10-11.
במשחק הקודם, תחת האווירה הסוערת והחמימה של אוהדי מכבי חיפה, הוא התעלה - בדקות האחרונות הוא היה שליט המגרש, וסיפק שני בישולים בדרך למהפך הגדול. אבל הפעם, זה לא היה המצב. ניתן לייחס זאת גם לפציעה, שממנה הוא חזר פחות טוב, אבל אין ספק שיש כאן גם משמעות להתמודדות מול הקהל התל אביבי שעוין אותו באופן אישי. בהתפתחות של אצילי ככוכב, הוא יהיה צריך לעבור גם את המהמורה הזאת. אחרי שהקוף הראשון נזרק מהגב, זה - אולי - יהיה האתגר הבא של מכבי חיפה באשר לשחקן מספר אחת שלה.
מתחת לסיום הדרמטי, היה גם סיפור "פיל גוד" קלאסי - זה של אוסקר גלוך, שקיבל היום הזדמנות נדירה (באופן שעורר לא מעט מחלוקת לפני המשחק), וללא ספק לקח אותה. לא רק השער שכבש, אלא גם ההופעה חסרת הפחד שלו בבלומפילד, הגיעו למכבי תל אביב בזמן הנכון. היא היתה צריכה "נראטיב", או סיפור, כדי לתחזק עונה חמוצה-מתוקה. ובכן, הנה היא מצאה אותו. גלוך יעמוד במרכז של מכבי ת"א מכאן ועד סוף העונה - כמו שצריך. עכשיו נשאר רק לקוות שהוא יצליח לעמוד גם בלחץ של שימור היכולת.
ומכבי ת"א? למרות האכזבה מהניצחון שאבד, היא תתנחם בסיפור של גלוך. כשאופציית הקאמבק הגדול של ערן זהבי שוב מתמהמהת, יש לה אלטרנטיבה: המהלך של החתמת זהבי הוא אולי יקר ערך מבחינה שיווקית, ואולי גם יעזור לה בטווח הקצר מבחינת כדורגל, אבל גלוך יכול וצריך להיות הסיפור האמיתי. כמו בפעם הקודמת שבה היא נפלה מהפסגה, גם הפעם מכבי ת"א צריכה לברוא גיבורים חדשים. ואולי אחד כזה, נולד לה הערב בבלומפילד.
