אז חיכינו עד שהשבת תצא כדי לשמוע את תגובתו של שר הספורט חילי טרופר לדברים הקשים שאמרה מירי רגב אתמול בתכנית של אופירה וברקוביץ', ולאחר שהתגובה המיוחלת הגיעה נשארנו עם יותר שאלות שהיו לנו לפני ועם מעט מאוד תשובות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

נתחיל בתגובה: "משרד הספורט תחתיי יתנהל באופן ממלכתי וענייני. הפוליטיקאים והפוליטיקה יישארו בצד ומאמן לאומי לנבחרת ישראל ימונה בצורה מקצועית בלבד. שווה לחזור על מה שאמור להיות בסיסי: עמדה פוליטית מסוימת לא צריכה להיות קשורה לתפקיד מאמן הנבחרת. אני מציע לכולם להימנע מכל אמירה שמנסה להתערב בהליך בחירה לתפקיד מקצועי בתחום בספורט".

מירי רגב ואייל ברקוביץ' (צילום: מתוך
רגב וברקוביץ'|צילום: מתוך "אופירה וברקוביץ", קשת 12

ולפני שנפרש את התגובה, נבהיר מי קובע, או אמור לקבוע, מי יהיה מאמן נבחרת ישראל: רק ההתאחדות לכדורגל. גוף שמנותק מפוליטיקה. לא מירי רגב, לא חילי טרופר ולא בנימין נתניהו בוחרים מי יהיה מאמן נבחרת ישראל. המאמן הנוכחי, ווילי רוטנשטיינר, ספג ביקורות על המינוי מכיוון שהוא בא אחרי ועדת איתור שהוא חבר בה. אבל לא שר הספורט יכול להחליט שההחלטה פסולה. שר הספורט הוא זה שצריך לדאוג שלמאמן יהיו שחקנים לעבוד איתם דרך השקעה במתקנים ובצעירים, וכרגע זה לא בדיוק קורה.

ועכשיו לבעייתיות שבדבריה של מירי רגב ובתגובה של חילי טרופר. קודם כל, טרופר בעצם מודה שיש שרה בממשלה שהוא חבר בה, שרה שכבר לא קשורה למשרד שלו, שבעצם יכולה בקלות להשפיע על גורמים שונים שנמצאים תחת אחריותו. אם רגב כל כך בטוחה שהיא יכולה לגרום לכך שברקוביץ' לא יהיה מאמן הנבחרת גם אם ראשי ההתאחדות לכדורגל, למשל, ירצו בו – כנראה שהיא יודעת למה היא אומרת את זה. וזה מסוכן. ועל העניין הזה טרופר כלל לא הגיב.

אופ"א מבהירה לכל המדינות שחברות בארגון שהיא אוסרת עירוב של פוליטיקה בספורט. ההשלכות של דבר שכזה יכולות להיות הרסניות, עד כדי הרחקה של המדינה מאופ"א. לא עוד מוקדמות ליגת האלופות, לא עוד חלומות עלייה ליורו או למונדיאל, והכל בגלל ששרה אחת מבהירה בטלוויזיה שהיא אחד הגורמים שמשפיעים על מינוי מאמן הנבחרת הלאומית.

השר חילי טרופר על הירידה בסקרים (צילום: מתוך
הספורט הישראלי מתרסק. טרופר|צילום: מתוך "חדשות הבוקר עם ניב רסקין", קשת 12

בחוסר התגובה שלו מבהיר טרופר שבעצם אין לו בעיה עם זה. הספורט, שתחת טרופר נדחק לתחתית סולם החשיבות, שהאימונים בקבוצות המקצועניות נפסקו למרות שבכל רגע נתון (גם בזמן הסגר) רצים ומתאמנים כמעט בכל פינת רחוב מאות, אם לא אלפי, מתאמנים "יחידניים". 20 מבוגרים שמתאמנים אחד עם השני בצורה קבועה ושומרים על הננחיות לא היו גורמים לקריסת בתי החולים.

תחת טרופר הספורט הישראלי מאיים להתרסק, החזרה לפעילות תהיה איטית ומסובכת, בזמן שבכל העולם הליגות ממשיכות, חלקן עם קהל ביציעים. אבל תגובה? לא שמענו מטרופר. לעומת זאת, אחרי הפסד נבחרת ישראל בחמישי האחרון שמענו ממנו ש"בפעם הבאה הוא מקווה שזה יסתיים בהצלחה ובהישגים", איזה הישגים יהיו אם לא מתאמנים?

טרופר "מציע לכולם להימנע מכל אמירה שמנסה להתערב בהליך בחירה לתפקיד מקצועי בתחום בספורט". מציע, אבל לא יוצא נגד. מציע אבל לא מבהיר שאין התערבות של פוליטיקה בספורט. נותר רק לקוות שההשלכות לא יהיו הרסניות.