מגזין Vulture, אחד ממגזיני התרבות הנחשבים בעולם, בחר ב-"Nepo Baby", בן של, כמילת השנה של 2022. וולצ'ר דיברו על כוכבי תרבות עולים כמו מאיה הוק (הבת של אומה תורמן ואית'ן הוק), ג'יידן סמית' (הבן של וויל) וכן הלאה. ברמה מסוימת ראינו את זה גם בארץ, עם רשימת שמות שכוללת בין היתר את יובל בנאי, בן ארצי ואפילו בני בגין.
ברמה מסוימת יש לנו את זה גם בספורט – סטפן קרי הוא הבן של דל קרי, טימותי וואה הוא הבן של ג'ורג' וואה וכן הלאה. יאניס חאג'י, שהיה מועמד למכבי ת"א ויפגוש את נבחרת ישראל במדי רומניה, הוא הבן של גאורגה חאג'י. הוא שחקן כדורגל טוב בזכות עצמו, כפי שנראה בהמשך, אבל גם אחד ששיחק 11 משחקים בלבד בשנה שעברה.
גאורגה חאג'י, הכדורגלן הרומני הגדול בכל הזמנים, הוא אחד השחקנים הבולטים ביותר משנות ה-90. חאג'י שיחק בריאל מדריד ובברצלונה, הוביל את רומניה לרבע גמר מונדיאל 1994, נבחר להרכב השנה של פיפ"א ב-1998 וסיים במקום הרביעי בהצבעות לכדור הזהב. היה לו כישרון עצום, יחד עם פתיל קצר ומפורסם, שליטה יוצאת דופן בכדור וחוכמת משחק. לכן, ברגע שנולד לו בן, הוא היה מגיל צעיר תחת המצלמות. ראינו משהו דומה לזה ממש השבוע, כשהתקשורת האנגלית והגרמנית סיקרו בהרחבה את מדינת הולדתו של הארי קיין מתוך חשש שהוא יוולד בגרמניה ויוכל לייצג בעתיד את המנשאפט ולא את אנגליה.
יאניס חאג'י כבר בן 24. הוא הראה פוטנציאל מגיל צעיר, כשהתחיל לשחק באקדמיה של אביו. הוא עשה הופעת בכורה בבוגרים בגיל 16 והיה מין סלב מקומי, שבגיל 13 אף דיבב את הדמות הראשית בגרסה הרומנית לפרנקוויני הנשכח של פיקסאר. הוא הרשים מאוד בקבוצה בבעלותו ובאימונו של אביו, הצטיין גם בנבחרות הצעירות ואף נבחר ל-50 בני ה-16 המבטיחים ביותר של הגרדיאן, לצד שמות כמו פדה ואלוורדה, מרטין אודגור ומנואל לוקאטלי.
"חאג'י הבן עומד תחת הלחץ", נכתב. "יש הרבה מאוד דמיון. גאורגה חאג'י אומר שבנו יותר טוב ממה שהוא היה בגילו, ויש לו פוטנציאל להיות אחד משחקני ההתקפה הכי טובים בעולם". השילוב בין המחמאות, הקשר המשפחתי וההצלחה בנבחרות הצעירות הובילו את פיורנטינה לשלם עליו 2 מיליון יורו, סכום גבוה מאוד בזמנו לשחקן בן 17. מהחממה והקבוצה של אבא שלו הוא עבר לקבוצה איטלקית גדולה, ולא הצליח למצוא את עצמו.
הוא אמנם נראה לא רע בקבוצת הנוער של פיורנטינה (7 שערים ו-3 בישולים ב-19 הופעות מול שחקנים מבוגרים ממנו), אך רשם שני משחקים בלבד בבוגרים ונשאר על הספסל של פאולו סוזה וסטפנו פיולי, כיום מאמן מילאן. "יאניס חאג'י שחקן מיוחד", אמר בזמנו סוזה. "הוא איכותי מאוד ויכול להיות שימושי לנו בעתיד", אך סוזה העניק לו בסופו של דבר 48 דקות. סטפנו פיולי, אחד המאמנים הטובים בעולם, לא נתן לו דקה. למרות זאת, הוא היה מועמד לפרס הגולדן בוי באותה השנה. הפער בין הפוטנציאל של חאג'י כפי שנתפס כלפי חוץ וכפי שנתפס בפיורנטינה השפיע גם עליו וגם על אביו, ואחרי שנתיים גאורגה חאג'י שילם 2 מיליון יורו (ו-30% ממכירה עתידית) על בנו כדי שיחזור לליגה הרומנית. גאורגה רצה להציל את הקריירה של היהלום.
"צ'אושסקו התייחס לאנשים יותר טוב מהדרך בה מתייחסים לבן שלי"
חאג'י, האב, אמר שההתנהלות של פיורנטינה מזכירה לו את הדיקטטור ניקולאי צ'אושסקו. הוא נקנס לאחר שאמר שלא שיחק מספיק או שנשאר על הספסל ועם הנוער, והוחזר לליגה הרומנית. אחרי חצי שנה כמושאל, בה קיבל את סרט הקפטן (כשהבעלים, המאמן, סוכנו ואביו הם אותו אדם, גאורגה חאג'י), הוא התפוצץ.
ב-2018/19 יאניס חאג'י הבקיע 14 שערים עם 8 בישולים בכל המסגרות, כשהוא מראה את היכולת לשחק במספר עמדות בהתקפה ואת הוורסטיליות שלו כל הדרך לזכייה בגביע הרומני. הוא היה חלק מההרכב שהעלה את רומניה ליורו הצעירות בפעם השנייה בלבד בהיסטוריה ואחד השחקנים הבולטים ביותר בנבחרת שהגיעה עד לחצי הגמר. הוא נחשב לפוטנציאל ענק שמשך עניין מאייאקס, סביליה והופנהיים, אבל מצא את עצמו דווקא בגנק.
חאג'י נמכר תמורת 8 מיליון יורו, סכום גבוה מאוד לשחקן רומני, כשפיורנטינה יצאה ברווח של 2.4 מיליון יורו מאותה עסקה עם חאג'י האב (שמעבר לתפקידיו כבעלים וכמאמן של קבוצתו של בנו, שימש גם כסוכנו באותו שלב). הוא לא היה רע בכלל בליגה הבלגית בתחילת הדרך, אבל רצף תוצאות רעות הוביל לפיטורי המאמן שהביא אותו והחלפתו בהאנס וולף. חאג'י נדחק החוצה כחלק מגישת המשחק של וולף, הושאל לריינג'רס וזה נראה כמו קליק מהרגע הראשון. "אחרי יומיים ידעתי שאני רוצה לעבור לכאן באופן קבוע", אמר לאחר שחתם בהעברה קבועה ב-2020.
בעונה הראשונה זה נראה מצוין. הוא הבקיע 7 שערים, בישל 12 נוספים והיה אחד השחקנים החשובים ביותר באליפות של ריינג'רס. בשנה השנייה, בלי סטיבן ג'רארד, קלווין באסי, סדריק איטן וגיבורי האליפות, זה נראה פחות טוב. הסקוטים מינו את ג'יובאני ואן ברונקהרסט שעזב בנובמבר, מייקל ביל מונה במקומו ונתן לחאג'י לשחק. נראה שהעניינים מתייצבים, ואז הגיעה הפציעה.
בין ה-26 בינואר 2022 ל-18 בינואר 2023, 357 ימים, יאניס חאג'י לא שיחק כדורגל. זה המון. מאז, יש לציין, הוא הספיק לחזור לכושר והיה משמעותי בפלייאוף העליון של ריינג'רס בו פתח ב-3 מ-5 משחקים, כשבשבוע האחרון של מאי הוא שיחק 74 דקות, הבקיע מול היברניאן והמשיך ל-69 דקות מול סנט מירן.
"אין לי בעיה עם יאניס חאג'י", אמר ביל, "אבל הוא מצפה לפתוח בכל משחק וזה לא אפשרי כשהוא מתחרה עם סם למארס וטוד קאנטוול על דקות. הוא עבד קשה הקיץ ובכושר משחק טוב, אבל אי אפשר להיות שחקן הרכב קבוע בריינג'רס". ביל השאיר אותו מחוץ לסגל במשחק הפלייאוף מול פ.ס.וו. איינדהובן, לאחר שקיבל 2 דקות בלבד בסיבוב המוקדמות השלישי, כי הקבוצה עצמה השתנתה. הם לא חיכו לחאג'י, והוא רצה קבוצה שתחכה לו.
זה, אולי, מסלול הקריירה של השחקן שיהיה בן 25 באוקטובר: הוא רוצה להיות האיש המרכזי במועדונים אליהם מגיע, לפחות לפי התקשורת באותה מדינות והעובדה שלא הסתיר את ייאושו מהתקשורת המקומית בכל אחת מהן. כבן 17 בפיורנטינה או אחרי שנה בלי כדורגל בריינג'רס, זה לא היה אפשרי. הוא הלך לאלאבס מהליגה הראשונה בספרד כדי לנסות ולהשתקם במסלול הזה. שער מול נבחרת ישראל יכול להיות צעד משמעותי.
יעשה בעיות לרביבו?
מה שמשך אנשים מגיל צעיר לחאג'י, ואחת התכונות המוערכות ביותר אצל שחקנים בגיל נוער, היה השילוב בין הטכניות לבין הוורסטיליות. בעונת האליפות של ריינג'רס, למשל, הוא הוצב כקיצוני ימני (6 שערים ו-4 בישולים לפי Transfermarkt בעמדה זו, 25 הופעות), כקשר מרכזי (שער ו-7 בישולים ב-10 הופעות) ולעתים אף כקיצוני שמאלי. במקרה של נבחרת רומניה זה יכול להיות שימושי במיוחד, בטח מול נבחרת שלא זוכרת מתי בפעם האחרונה היא שמרה על שער נקי.
במקביל, הוא לא מהסס לבעוט לשער. הוא אמנם לא דריבליסט יוצא דופן ולא שחקן מדויק במיוחד, אבל הוא מצא את הרשת ויכול לבעוט בצורה לא רעה בשתי רגליו. הוא ספג ביקורת על נטייתו לבעוט מרחוק, אבל יכול להיות שווה מספר שערים בעונה, למרות שבנבחרת הוא יותר מייצר מאשר מבקיע.
במוקדמות יורו 2020, למשל, הוא היה עם 2.2 מסירות מפתח למשחק ו-0.5 בעיטות למסגרת. המהירות היחסית שלו והמצ'אפ מול רוי רביבו, שצפוי להיות משמעותי בבניית ההתקפות, יכולים להיות העורק דרכו רומניה תחפש את השער.
רוב הסיכויים הם שהוא יהיה גם בהרכב, לאחר שפתח מול שווייץ ב-2:2 והחלים בצורה מלאה מהפציעה. אם ישראל תצליח להוציא את חאג'י מאיזון ומאזור הנוחות שלו, זה אולי יהיה ההבדל שיעלה אותנו ליורו. זה גם מה שאפיין אותו כל הקריירה, ויותר מכל שחקן אחר - אם הוא הרגיש בנוח הוא היה שמח. אם הוא לא הרגיש בנוח, היריבות היו שמחות.
