(בנגן הווידאו שלמעלה: הדיון סביב העומסים במכבי תל אביב מתוך "חמישיות")
במשך השנים הוצמדו לא מעט תארים למכבי תל אביב, שתפגוש הערב (חמישי, 21:30) את מילאנו במחזור ה-11 של היורוליג. אם היה צריך לתת לקבוצה מודל 2024/25 כינוי, הוא כנראה היה "מלכת הכמעט".
הצהובים של עודד קטש במאזן 7:3 בליגה הטובה באירופה. הם איבדו יתרון דו-ספרתי ארבע פעמים, מה שהוביל ללא מעט תלונות, חלקן הגדול מוצדק, של עודד קטש על רוטציה קצרה, עייפות מצטברת ועוד. יותר משילובו האיטי של ווניין גבריאל, סוגיית האימונים בזום של סייבן לי או היכולת של רומן סורקין, נדמה שזה הנושא המרכזי שמעסיק את הצהובים באופן שוטף.
קטש בעצמו אמר בשבוע שעבר ש"צריך לבחור בין עייפות לניהול דקות. נפלנו מהרגליים, שחקנים מקבלים דקות לא הגיוניות. אין קסמים". הקבוצה שלו התמודדה עם לא מעט דברים העונה. ארבעה שחקנים כבר הספיקו לחתום ולעזוב את האלופה – ג`ורדן לויד, דריל מייקון ג`וניור, קובי סימונס (הוחתם לתקופת ההכנה בלבד) ואלפא קאבה.
אם מריאל שאיוק ודייויד דג`וליוס היו מגיעים בתחילת העונה, או שחקנים אחרים בעמדות הגארד (על חשבון מייקון שלא היה בריא או סימונס) והסמול פורוורד, העונה של התל-אביבים הייתה יכולה להיראות אחרת. בין לויד ולי יש 10 משחקי יורוליג במדים הצהובים, וגבריאל, כאמור, נפצע בהכנה.
שני השחקנים שמקבלים את כמות הדקות הגבוהה ביותר ביורוליג הם ג`יילן הורד וליוואי רנדולף, אך יש למכבי עוד שחקן אחד ב-45 המקומות הראשונים בדמות תמיר בלאט. האם טיעוני הפציעות מוצדקים? במה מכבי עצמה יכולה לשלוט? סקרנו עבורכם את הנתונים שמפילים את הצהובים מהרגליים, ושאולי יפילו אתכם מהכיסא.
זמן פציעות
לפי נתונים שאספנו מדו"ח הפציעות הרשמי שמפורסם כל שבוע באתר היורוליג, שחקני מכבי החמיצו במצטבר 15 משחקים בשל פציעה. אם מתעלמים מאלבה ברלין על 41 חיסוריה, ומתמקדים רק בקבוצות יורוליג תחרותיות, זה מציב את הקבוצה במקום השישי מתוך 17 באירופה.
המשכנו ובדקנו את ההיעדרויות המשמעותיות, כמות המשחקים המרכזית שפספסו השחקנים מהשמינייה הראשונה בדקות למשחק של הקבוצות השונות בליגה. גם כאן, ברשותכם, נתעלם מאלבה ברלין שנועלת שנים את הטבלה ומוליכה בהפרש עצום. באיירן מינכן בראש עם 17, אז וילבראן (16), מילאנו (14), הכוכב האדום (13) ורק אז מכבי ת"א עם 12 משחקים כאלה.
הבעיה המשמעותית יותר היא העיתוי של הפציעות האלה, ותפקודן כמעין "דלת מסתובבת". בזמן שבמילאנו 7 מ-14 המשחקים בהם נעדרו שחקנים היו בגלל הפציעות של ג`וש ניבו, ובזמן שבבאיירן רוב הפציעות שייכות לוולדימיר לוצ`יץ` ונילס גיפי, במכבי ת"א זה משתנה. עד שגבריאל הבריא, חסיאל ריברו נפצע, ואותו עקרון היה נכון בקשר לרוקאס יוקובאיטיס ותמיר בלאט (שנפצע בפעם השנייה העונה). קשה לפתח כך זהות קבוצתית, בטח כשמוסיפים לזה את העובדה ששני שחקני רוטציה הצטרפו בשבועות האחרונים ושהכוכב מתאמן על פיק-נ`-רולים לבד.
לכן, בעונה חריגה בכמעט כל פרמטר אחר, הפציעות עצמן עשויות להיתפס בתור משהו "שגרתי" כמעט ביחס ליורוליג. הבעיה היא הטיימינג, וגם חשיבות השחקנים שנפצעים. בזמן שבפנאתינייקוס מי שהחמיץ את רוב המשחקים היה קוסטאס אנטטוקומפו, שחקן משני לכל הדעות, כאן מדובר בכוכבים של הקבוצה.
מקיפים את כדור הארץ, פעמיים
אחד הגורמים הבעייתים ביותר מבחינת מכבי ת"א, וכזה שהיא לא יכולה לשלוט בו, הוא הטיסות. כל קבוצה אחרת משחקת מול קהל ובמגרשה הביתי, בזמן שהצהובים צריכים לטוס שעות לכל כיוון גם למשחקי ה"בית" בבלגרד. זה משפיע על המנוחה של השחקנים, באופן טבעי, וגוזל זמן אימונים יקר מהקבוצה של קטש.
לשם כך נעזרנו ברן צחורי, המייסד של חברת המיקום והנתונים "Mikoom.io" שמתמחה בניתוח מידע מרחבי וגיאוגרפי. לפי הבדיקה של צחורי, הצהובים יטוסו כ-88 אלף קילומטר באוויר - היקף כדור הארץ, יותר מפעמיים.
לשם ההשוואה, מדובר בעלייה מהשנה שעברה בה הקבוצה טסה 70,513 ק"מ, וכמובן המקום הראשון ביורוליג בפער גדול. מדוב בהפרש של כ-27 אלף ק"מ ממצב בו הקבוצה הייתה מארחת בתל אביב, ובמרחק גדול בהרבה מזה של הפועל ת"א (70.3 אלף ק"מ) והפועל י-ם (66.47 אלף ק"מ) בעונה הסדירה ביורוקאפ.
בהתחשב בזמן העצום הזה, כשמונה יממות רצוף באוויר לפי הבדיקה של Mikoom.io, ייתכן שהיה נכון מבחינת הצהובים לרפד את הסגל בשחקן אחד נוסף. כשקטש מדבר על נפילה מהרגליים, הוא מתייחס קודם כל לכך.
יהיו מי שיטענו שכל עוד אין משחקים בישראל, אי אפשר להקים כאן קבוצה תחרותית בלי השקעה כספית בסכומים מופלגים (בשונה ממה שקורה בהפועל ת"א ביחס ליורוקאפ), כאשר השנה שעברה הייתה היוצאת מהכלל שלא מעידה על הכלל. אשאיר לכם את הפרשנות, אבל המרחק הוא לא בשליטת המועדון. דברים אחרים כן.
האתר של חברת "Mikoom.io" שמציעה ניתוח מידע מרחבי ופיתוח מערכות מידע גיאוגרפיות
הן יוקובאיטיס והן גבריאל נפצעו במשחקי ההכנה של הצהובים שקיימו שבעה משחקי הכנה ב-21 ימים, כולל שני המשחקים בגביע ווינר. ייתכן שלפני עונה עמוסה וכשהקבוצה מראש הגיעה עם סגל קצר, הדבר הנכון היה לוותר על משחקים או לנסות להעמיק את הרוטציה, אך התהיה הזאת היא חוכמה בדיעבד. השאלה הגדולה היא מה שמכבי ת"א יכולה לשנות עכשיו.
הצהובים הצליחו לעלות ליתרון דו-ספרתי על מונאקו, פנרבחצ`ה, אולימפיאקוס ופנאתינייקוס, רק בשביל לאבד אותו. בחלק מהמשחקים, בפרט השניים מול היווניות, הקבוצות היריבות פשוט העלו הילוך ברבע האחרון וניצחו. מכבי, באופן כמעט שיטתי, היא קבוצה שמגיעה לשיא באמצע המשחק.
לכן יש הזדמנות לתהות בקשר לניהול הרוטציה של קטש. לא רק כמות הדקות החריגה של הורד ושל רנדולף, אלא העיתוי בו הם על הפרקט. אם הם מקבלים רבע שעה כל אחד במחצית הראשונה וקורסים בשנייה, הנזק גדול יותר מדקות בהן רפי מנקו, ג`ייק כהן או וויל ריימן ישחקו ביורוליג, בטח כשרנדולף והורד לא חייבים לשחק כל הזמן ביחד.
החתמתו של מריאל שאיוק מעניקה לקטש עומק חשוב מאוד בעמדות הפורוורד, אך הוא חייב להאמין בשחקנים. דיברתולומיאו, מנקו וכהן לא שותפו באותו הפסד לפנאתייניקוס אחריו קטש טען שהשחקנים נפלו מהרגליים, המשחק הראשון בשבוע כפול. אי אפשר לטעון מצד אחד שיש עומס קשה מאוד ומהצד השני לקצר את הרוטציה.
יכול להיות שבהמשך הדרך לא תהיה ברירה. רנדולף והורד משחקים מעל חצי שעה למשחק ביורוליג ורואים דקות משמעותיות מאוד גם בליגה. מתישהו העומס הזה יכריע אותם וייתכן שנראה פציעות שקשורות לעומס, כמו הקרע בשריר הירך של ריברו.
הורד משחק 28 דקות למשחק בליגה ורנדולף 23. יותר דקות של ג`ייק כהן, ריימן ודיברתולומיאו, לפחות במסגרת המקומית, מקטינים את הסיכוי לפציעה עתידית. ההשוואה הטובה ביותר לעונה שעוברת על מכבי עד עכשיו היא רכבת הרים עם נהג, כזה שבסיטואציה אחרת אולי היה יכול לשלוט ולגרום לה להיראות טוב בהרבה, אבל יכול להשפיע על דברים גם עכשיו. גם אם הטיסות נגדו והפציעות מגיעות בטיימינג גרוע, לא הכל אבוד.
