כשמכבי תל אביב קפאה ברבע השלישי מול פרטיזן בלגרד בשבוע שעבר, רוב הביקורת, באופן טבעי, הופנתה לכיוונו של עודד קטש. ככה זה, כשהקבוצה מאבדת יתרון של 24 נקודות, המאמן הוא האחראי העיקרי. אבל למטבע הזה יש שני צדדים: כי כשקבוצה מתנהלת כבר חצי עונה בתנאים שכוללים מלחמה בישראל, בית שהוא לא באמת בית, פיצולים, קיצוצים, שביתות ומה לא - ועדיין נמצאת במקום השישי ביורוליג, במאזן טוב יותר בהשוואה לאותה נקודת זמן בעונה שעברה - זה בעיקר, וזה קודם כל, המאמן.
לפני הכל, נאמר את המובן מאליו: כל מה שקורה בספורט הישראלי בכלל ובמכבי ת"א בפרט מאז ה-7 באוקטובר הוא נזק משני, נזק היקפי. הבעיות של מכבי או של כל קבוצת ספורט אחרת מתגמדות לעומת החיים האמיתיים, אבל הן קיימות. והן כמעט פירקו אותה, ממש מבפנים. "קשה לחשוב מה היה קורה פה עם מאמן אחר", העיד גורם במכבי ת"א. "ההתנהלות של עודד בתוך סיטואציה כל כך מורכבת היא אחת הסיבות המרכזיות לזה שהעסק פה לא התפרק לגמרי".
מבין שלל האירועים, אין ספק שההתמודדות הכי מורכבת של קטש העונה היתה סביב סוגיית הקיצוץ - שפגעה בו פעמיים: הן בשלמות הקבוצה והן בכיס, כמו לכל יתר עובדי המועדון. מצד אחד, קטש - באופן אבסורדי כמעט, היה זה שצריך לעמוד מול השחקנים, לבקש שהקבוצה תישאר איכשהו שלמה. אבל מנגד, הוא בכלל בצד שלהם, כי כאמור, גם השכר שלו נפגע. ומצד שלישי, קטש הפך בעל כורחו לפנים של הסיפור הזה: השחקנים הזרים, אי שם בבלגרד, לא דיברו, וגם ההנהלה (פרט לראיון קצר אחד של שמעון מזרחי) לא התייחסה למשבר הגדול בתוך המועדון. מתוקף היותו המאמן, הוא זה שצריך להתראיין לפני ואחרי ותוך כדי משחקים - ולדברר החוצה מהלך שנכפה גם עליו.
כשבמכבי מדברים על קטש כ"איש הנכון" בסיטואציה הזו, מתכוונים בעיקר להתנהלות בתוך המשבר הזרים. "במצב הזה, זה מה שהשחקנים היו צריכים", אמר מקורב לאחד השחקנים. "לא מאמן שיצעק עליהם, אלא שכזה שיבין את הסיטואציה, יכיל אותה ולא יבקר אותם".
שימו לב מה אמר עליו לורנזו בראון, בראיון בסרביה לפני שלושה שבועות: "לעבוד עם עודד זה מדהים, הוא שם אותי בסיטאוציה שאני חייב לקבל החלטות ולהיות מנהיג על הפרקט ומחוצה לו. אני ממשיך לגדול כשחקן. הוא מאמן שונה באירופה - הוא לא הולך וצועק עליך, הוא תמיד רגוע ועוזר לנו כקבוצה. אם הוא היה מראה יותר מדי אמוציות, אני מרגיש ששחקנים היו יכולים להיות בפאניקה ולשכוח את המשימה. הסטייל שלו והאישיות שלו מתאימה לקבוצה שלנו".
בראון, אחד החלקים הכי חשובים בקבוצה הזו, תימצת את מה שבמכבי חושבים על קטש. את היכולת שלו להגיע לשחקנים, לדבר אליהם בשפתם. לשמור גם את השחקנים שמשחקים פחות, דרוכים וכמה שפחות ממורמרים. ובאופן כללי, להצליח להכניס רוגע לתוך אחד ממועדוני הספורט הלחוצים והתובעניים בישראל.
"דווקא בימים האלה, עודד הוכיח עד כמה ההתאמה שלו טובה למערכת", קובע אחד מאנשי מכבי ת"א. "האישיות שלו עומדת באיזשהו קונטרסט למה שקורה פה ביום יום, וזה שילוב מצוין. כי במציאות שהיא מאוד סוערת, בזמן מלחמה, עם טיסות והרבה עניינים מסביב, קבוצה צריכה אדם שישרה את קור הרוח הזה, ועודד אי של יציבות. במקום שהוא מאוד לחוץ ושואף כל הזמן להישגים, הרוגע הזה הוא יתרון מאוד גדול".
ושוב, כל ההתנהלות הזו קרתה כשברקע הקיצוץ הרוחבי, לכולם. ואם לשחקנים היה סעיף בחוזה שהכשיר את ההורדה בשכר במקרים שבהם מתקיימים משחקים ללא קהל, הרי שלא כך המצב כשמדובר במאמנים. אבל קטש, כך מעידים במכבי, השתדל להרחיק ככל הניתן את התסכולים מחדר ההלבשה. בטח כאשר הישראלים חזרו ארצה (יש שיאמרו הופקרו) לשני משחקי ליגה בזמן שהזרים נשארו בבלגרד. "בקלות היתה יכולה להתפתח מחנאות, כעסים היו יכולים להצטבר", העיד גורם במכבי. "אבל יש פה חומר אנושי טוב, ועודד ידע לנהל את זה ברגישות ולהחזיק את כולם".
האתגר לא הסתכם רק בלהחזיק את הסגל מחובר, איכשהו, על רקע הקיצוץ. הטיסות והפיצול גרמו לכך שמכבי היא קבוצת היורוליג שמתאמנת הכי מעט, היא קבוצת היורוליג היחידה שלא יכולה כרגע (בין אם היא רוצה או לא) לשדרג את הסגל, מה גם שבמקביל קוצצו תקנים של עובדי מועדון נוספים, תזונאית לדוגמה. וכל עניין כזה, מקטן עד גדול, משפיע בצורה כזו או אחרת. אפשר לומר, שבחצי העונה הזו קטש מצא את עצמו ביותר מדי סיטואציות שפשוט לא שייכות לעולם של אימון הכדורסל.
בכל זאת, למרות הכל
אם, בקיץ נניח, מישהו היה מודיע לקטש שהוא יצטרך לשחק עונה שלמה של משחקי חוץ, שהשחקן הכי טוב שלו יחמיץ שליש מהמשחקים (כולל את כל פתיחת העונה), שכמות האימונים תפחת בצורה משמעותית, שהשכר של כולל כולל כולם יקוצץ ושהקבוצה שלו תהיה - פשוטו כמשמעו - מפוצלת בחלקים מהזמן, יכול להיות שהוא היה מרים ידיים. שהרי מה סיכויי ההצלחה של קבוצה שאלו הם תנאי הפתיחה שלה? ולכן זה מה שהופך מאזן של 9:12, למרשים בהרבה.
עם כל הכבוד לכל הבראונים, הבולדווינים והקולסונים של העולם, ההיכל ביד אליהו הוא ככל הנראה הנכס הכי חשוב של מכבי תל אביב. המקום שבו קסמים קורים, ניסים מתרחשים ושדים קיימים. האולם שבלעדיו גם העונות הטובות ביותר של מכבי היו טובות הרבה פחות. בעונה שעברה, הקבוצה הספציפית הזו, כנראה לא היתה עולה לפלייאוף אלמלא הדברים המיוחדים שקרו בהיכל הזה.
העניין הוא שהתייחסות ליד אליהו כאולם ביתי ותו לא - לא מספרת את הסיפור המלא. כי הבעייתיות לא מסתכמת רק בהבדל בין החום של היכל מנורה לקרירות של בלגרד, היא הרבה יותר מורכבת: מכבי ת"א העבירה את מרכז חייה לבירה הסרבית. הנטיה היתה להתייחס, ובצדק, בעיקר לקושי של הזרים, שחווים מלחמה במדינה שהם לא אזרחיה. אבל לישראלים היה קשה לא פחות - הם עזבו את המשפחות, הם רחוקים מהבית, הם חיים אפילו יותר על המטוס - כי בניגוד לזרים, הם גם חזרו לישראל בכל פעם לטובת כל משחק ליגה עד כה.
ומעבר לכך, ברגע שמנתקים את ההשפעה המאגית של ההיכל על מכבי תל אביב, היא נבחנת רק על פי הכדורסל שהיא משחקת. וזו, אגב, היתה אחת הביקורות המרכזיות על קטש בעונה שעברה, במיוחד כשהקבוצה שלו התקשתה מאוד לנצח משחקי חוץ. שכן בלי הדחיפה המטורפת של יד אליהו בימי חמישי, כשמכבי ההיא נבחנה נטו על הכדורסל שלה, היא נפלה. העונה, קורה בדיוק ההיפך. מכבי תל אביב, למרות כמה נפילות, הוכיחה כמעט מדי שבוע שהיא קבוצת כדורסל טובה מאוד.
זה לא רק המאזן, שממקם אותה במקום השישי למרות הכל, גם המספרים מראים את זה: היא שניה ביורוליג בנקודות למשחק ובאסיסטים ושלישית במדד משוקלל. מה שמרשים לא פחות זו העובדה ששתיים מנקודות התורפה שלה מהעונה שעברה - הריבאונד וההגעה לקו - שודרגו בצורה קיצונית. מכבי מובילה את היורוליג בנקודות למשחק מהעונשין ושלישית במפעל בריבאונדים, מה שמעיד בעיקר על השיפור בריבאונד ההגנה, אלמנט שבו, במהלך העונה שעברה, מכבי ת"א היתה הקבוצות הגרועות בהיסטוריית היורוליג.
עוד לא מסתכלים קדימה
הרבה מים זרמו בנהר הקשר בין מכבי ת"א לקטש, בגלגול הנוכחי. זה התחיל עם ההצעה להגיע במקום יאניס ספרופולוס בפברואר 2022 בחוזה לארבעה חודשים והמשיך עם מינוי שלווה בספקות, כשלמשך חצי עונה חרב הפיטורים ריחפה לו מעל הראש. באופן כללי, אפשר לומר שקטש הגיע למכבי ת"א כמאמן טעון הוכחה ביורוליג, ובשנה וחצי האחרונות הוא הצליח להפוך כל סימן שאלה לסימן קריאה. נכון, היו ועוד יהיו נפילות בדרך, אבל השורה התחתונה מחמיאה מאוד. בטח על רקע כל מה שקורה העונה.
לאור העובדה שהמצב הכלכלי של מכבי ת"א לוט בערפל, קשה בכלל להתחיל לתכנן את העונה הבאה. הדברים הרי יכולים להשתנות מדי יום, אפילו מדי שעה. וזה אומר שלמרות שהחוזה של קטש מסתיים בקיץ, בהנהלת מכבי טרם החלו לדבר איתו על המשך ההתקשרות.
המעמד של קטש - בתוך מכבי ת"א, בקרב האוהדים - שונה בהשוואה לנקודת הפתיחה שלו. העונה הזו, על כל קשייה, חיזקה אותו עוד יותר. קטש רצה במשך שנים להגיע ליורוליג ולהוכיח שהוא שייך לשורה הראשונה של המאמנים באירופה. האם זה יספיק לו כדי להישאר במכבי תל אביב? מי יודע. האם זה יספיק לו כדי להישאר ביורוליג, בכל מקרה? כנראה שכן.
