כדורסלן העבר של נבחרת ישראל, דרור חג'ג', ריגש רבים כשחשף ברשתות החברתיות את סיפורו של בנו אביב, שנמצא על הספקטרום האוטיסטי. בראיון ל"מגרש פתוח" הוא סיפר: "אני חייב להגיד שזה נכתב בדמעות והמון אנשים התרגשו, לא ציפיתי להד כזה ולא כיוונתי לשם. מאז שיש לי ילד כזה, אני ממש רואה אותי ואת הקשיים שלי בתקשורת במקומות שאני מגיע אליהם לפעמים. אם אוטיזם זה קשיי תקשורת, למשל אם אני לא מצליח להתחיל עם בחורה בפאב אני מרגיש אוטיסט פתאום".
חג'ג' סיפר על אביב: "הוא ילד מדהים, קשה לספר על אוטיסטים בקצרה, כל אחד הוא משהו מיוחד וזו לא הגדרה כוללת. זה ניואנסים מאוד קטנים של הבנת סיטואציות, של תקשורת עם אנשים, יש לו את העולם שלו ולהוציא אותו משם צריך הרבה מאמץ ועניין אבל הוא ילד מדהים. אני נהנה איתו בכל רגע ואני כל רגע איתו. הוא בתפקוד בינוני גבוה, הוא ילד מאוד נח, מאוד שמח, יש לו בעיות למשל בקצב הלמידה או הבנה של כל מיני דברים".
"אני חייב להגיד שמה שכתבתי לא היה בכוונה רק על אוטיסטים", סיפר כדורסלן העבר על הפוסט. "זה היה בכללי על הסתכלות שלנו על אנשים, על מה מגדיר בני אדם, על איך אנחנו מסתכלים על בני אדם עם יכולות פחות משלנו בהרבה דברים. אני לא שיתפתי ברשתות ולא במקומות אחרים. זו הייתה הפעם הראשונה שאני משתף, הקושי הזה והתהליך שעברתי איתו והדברים שלמדתי ממנו זה מה שגרם לי לכתוב. בכל פעם שאני חווה את הקושי להסתכל עליו וחווה את הקושי שלו, ורואה שטוב לו, אני שואל את עצמי 'למה הילדים האלה לא בסדר, למה אנחנו לא בסדר בעצם'? כי אנחנו רוב הזמן לא שמחים, בתחרות ובעולם מאוד מאוד קשה, מהנקודה הזו אני מאוד מתרגש כשאני מדבר".
"המלחמה שלי עם התודעה העצמית שלי היא על מה טוב ומה לא טוב, מה נכון ומה לא, מי שמח ומי לא, כל זה גרם לי להגיע למקום הזה. זה עוד לא סגור אצלי ב-100%, זה במקום טוב, אבל אני לא יכול להגיד שאני מסתכל על הילד שלי עכשיו ו....עדיין יש לי קשיים עם זה. אפשר ללמוד מהילדים האלה דבר מאוד פשוט, לחיות את הרגע זה קודם כל, דבר שני זה להתרכז באיפה הם נמצאים הם חיים את העולם שלהם, ולא מסתכלים בחוץ, או למי יש יותר, הם רוצים שיהיה להם טוב במקום הקטן שלהם. לפעמים כשאני מסתכל עליו ומקבל כל כך הרבה, הסתכלות אחרת על החיים".
חג'ג' דיבר על החשיבות בקבלת השונה בחברה: "חשוב לקבל את השונה, זו אחת הסיבות שכתבתי את הפוסט, גם אנחנו צריכים לקבל אנשים עם דעות שונות ומעשים שונים. בטח האנשים עם המוגבלויות שחווים כל כך הרבה קשיים, אני רואה את אביב הולך לבריכה ורוצה לשחק עם ילדים, וילדים דוחים אותו או שלא רוצים לשחק איתו. אני חושב שלהסביר להורים ולילדים ולחנך בכיוון הזה מאוד מאוד חשוב. יש יותר ויותר ילדים כאלה והחברה שלנו צריכה לעשות התקדמות לכיוון. זה יעזור להרבה מאוד אנשים".
"אנחנו עושים דרך כחברה. זה דבר חדש ואני מקווה שנגיע למקום טוב. אני את הילד שלי לוקח לכל מיני מקומות, אם אני נתקל בבעיות והוא נתקל אני מנסה להרחיק אותו משם, ומקומות שאני יכול לעזור, ואם זה עם ילדים, אני מנסה לתווך ביניהם. במקומות שיותר קשה אני לא חוסך אותו, מאוד חשוב שתהיה מודעות לעניין ונקבל את השונים ונעזור להם, לאור הפוסט הזה שלחה לי בחורה תמונות לפני 20 שנים מהפועל תל אביב, היינו עם אלו"ט ועם ילדים כאלה היינו הולכים לאורך הקריירה לשם".
על התחביבים אל אביב סיפר: "הוא כרגע בחוג ג'ודו, בבית הספר הוא משחק כדורגל וכדורסל, אני לא ממש דוחף אותו לשום דבר. אני רוצה שיעשה דברים שהוא אוהב, לאט לאט אני חושב שבקרוב אקח אותו למגרש כדורסל ואם זה יעניין אותו, אני אשמח".
כשחקן, לחג'ג' הייתה קריירה גדושה, והוא שיחק בקבוצות רבות, ביניהן הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, הפועל ירושלים, מכבי גבעת שמואל, מכבי חיפה ועוד. עם זאת, כיום המצב שונה לחלוטין: "ני ממש ממש לא עוקב אחרי הכדורסל. זה סיפור ארוך, הסוף היה טעם קצת לא טוב. האינטנסיביות שעברתי בקריירה שלי גרמה לי ללכת קצת אחורה, כרגע אני לא מעורב בכלל, בכדורסל אולי בעתיד. לא ראיתי משחק כדורסל אולי שבע שנים, אני כמעט ולא יודע מי השחקנים אני מאוד אדיש לזה זה מה שאני מרגיש ועושה לי טוב. אני משחק בגינה פה עם חברים ונהנה, אני אוהב את הכדורסל מאודו זה המקום שאני מרגיש בו הכי טוב".
"אני מתגעגע בטירוף", סיכם הגארד לשעבר. "אני לא אשכח שכשפרשתי דיברו על משהו עם אדרנלין וזה כמעט בלתי אפשרי. מאז שיש לי את אביב מצאתי את המקום הזה הוא מרגש אותי ברמות מטורפות, כל יום יש לי למה לקום. אני רק אבא של אביב, אני לא רוצה להיות כלום. אני מתעסק עם נדל"ן בראשל"צ, לא המון זמן מהיום אני מתפרנס מזה וזה לא בעיה, אז בכל השאר אני באמת עושה חיים".
