כמדי חורף, גם הפעם, בינות הרצף המונוטוני והטפל של משחקים, מתחבא לו הממתק האמיתי של העונה הרגילה - משחק האולסטאר. והוא אכן ממתק, גם בשל הערך התזונתי שלו… משחק הכוכבים, על שלל גווניו וצורותיו, היה ונשאר, לפני הכל, סמל סטטוס. אם הוכחת את עצמך מספיק כדי להגיע למעמד - פחות חשוב לנו מה עשית שם. וכמדי חורף, גם העונה יש מספר שחקנים צעירים שמקווים להתהדר לראשונה בתואר "אולסטאר", ולבסס את עצמם בליגה ככוכבים באופן רשמי. לכבוד הטור הראשון שלי באתר ערוץ הספורט, בחרנו כמה שמות של טוענים לתואר הנחשק, והנה הם פה לשיפוט הציבור:
מערב
ג'ה מוראנט - ממפיס גריזליס
22 משחקים, 23.7 נקודות, 6.8 אסיסטים, 5.5 ריבאונדים ו-1.5 חטיפות ב-32.3 דקות למשחק.
כנראה השם הכי בטוח ברשימה בעונה שבה אין יותר מדי כאלה. הדובים מפתיעים את כולנו במערב הפכפך, ובמאזן 21:14 הם כבר מסתכלים על יתרון ביתיות בסיבוב הראשון. אה, ואל תתבלבלו מהריצה הנפלאה שלהם בזמן שג'ה היה פצוע - מוראנט בן ה-22 הוא הדמות הראשית באנסמבל של טיילר ג'נקינס. סל הניצחון המשוגע שלו מול פיניקס הוא רק הדובדבן שבקצפת. לפי המספרים, הרכז הקפיצי הוא החודר השני הכי אגרסיבי בליגה. הוא נע על המגרש כמו מחליק על הקרח, ומנצל את הזמן שלוקח לאחרים להדביק את הפער בשביל להשיג את הזריקות הטובות ביותר לעצמו ולחבריו לקבוצה. לגבי האחרים אפשר להתפלפל, אבל לא עם ג'ה. הוא חייב להיות במשחק הכוכבים העונה.
אנתוני אדוורדס - מינסוטה טימברוולבס
28 משחקים, 22.1 נקודות, 3.6 אסיסטים, 5.8 ריבאונדים ו-3.1 שלשות (36%) ב-35.9 דקות למשחק.
ו…התחלנו להתפלפל. אדוורדס נראה ומתנהג כמו אולסטאר, אבל האם התפוקה שלו יעילה מספיק, והאם הקבוצה שלו רלוונטית מספיק? אם ניקח בחשבון שהוא אפילו לא השחקן הכי טוב בקבוצה שלו (קארל אנתוני טאונס מוסר ד"ש) זה אומר שהוא יצטרך להשתחל בתור האולסטאר השני ממינסוטה. וזה פשוט לא יקרה. לא בעונה שבה הזאבים עדיין עמוק במאבקי הפליי-אין. אבל כריס פינץ' כן מצליח להוביל את החבורה הזו לאנשהו, ובעונתו השניה אנת בן ה-20 אכן מראה ניצוצות מאוד מרשימים כסקורר מחונן ופיזי. אולי הוא יאלץ לחכות עונה-עונתיים, אבל נראה שזו יותר שאלה של "מתי" מאשר "כן או לא".
דיאנדרה אייטון - פיניקס סאנס
24 משחקים, 17 נקודות, 1.6 אסיסטים, 11.1 ריבאונדים, 62.6% מהשדה ב-30.7 דקות למשחק.
הביגמן של אלופת המערב לא קיבל את הארכת החוזה שלו בקיץ, ואם הוא נותן לזה להשפיע על המשחק שלו זה רק בקטע חיובי. השמשות ממשיכות לזרוח מאותה נקודה שבה הן עצרו בעונה שעברה, ואייטון לקח את הפלייאוף המעולה שלו ומוכיח שזו הנורמה החדשה. אמה-מה, 17 נקודות למשחק זה נחמד, אבל זה לא שהוא הפך לאיזה האב התקפי. גם בהגנה הוא טוב-לא-מדהים (0.8 חסימות למשחק, וגם הסטטיסטיקות המתקדמות לא ממש מפרגנות). הוא שלישי בשרשרת המזון של פיניקס, האם הסאנס דומיננטיים מספיק בשביל לתפוס שלושה מקומות? ניתן לשער שהבחירה הראשונה בדראפט של לוקה דונצ'יץ' (אני לא אתגבר על זה לעולם) יאלץ להמשיך להמתין לתורו בסבלנות.
מזרח
דריוס גארלנד - קליבלנד קאבלירס
31 משחקים, 19.5 נקודות, 7.3 אסיסטים, 3 ריבאונדים, 1.4 חטיפות ב-34.2 דקות למשחק.
הנה שם שבקיץ לא הייתי מנחש שנראה פה. כישרון תמיד היה לגארלנד, אבל המפתיעה האמיתית כאן היא קליבלנד, שאחרי כמה עונות חשוכות דילגה מעל לרלוונטיות היישר לטופ של המזרח. אם בהגנה הקאבס חייבים את השיפור הזה בעיקר לרוקי אוון מובלי (וגם לג'ארט אלן), הרי שבצד השני המחמאות מגיעות לגארלנד (וגם לג'ארט אלן). החצי הפחות מוכר מ"סקסלאנד" לקח בשתי ידיים את המושכות אחרי הפציעה המבאסת של קולין סקסטון, והוא נראה כמו מוביל כדור של התקפה טובה. הפורטפוליו ההתקפי שלו רק יראה מרשים יותר אם ניקח בחשבון שהוא עושה את כל זה עם ריווח לא אופטימילי, כששני גבוהים איתו על המגרש ברוב הזמן. בעונתו השלישית בליגה גארלנד מראה לנו למה קליבלנד הימרה עליו בבחירה החמישית ב-2019.
לאמלו בול / מיילס ברידג'ס - שארלוט הורנטס
בול - 29 משחקים, 19.7 נקודות, 8 אסיסטים, 7.4 ריבאונדים, ו-2.8 שלשות (39.2%) ב-32.2 דקות למשחק.
ברידג'ס - 34 משחקים, 19.7 נקודות, 3.7 אסיסטים, 7.2 ריבאונדים, 1.1 חטיפות ב-36.2 דקות למשחק.
הצמד הזה מופיע יחד כי קשה להאמין ששניהם יכנסו. שארלוט אמנם מקום ראשון בלב, הרבה בזכות החיבור של השניים האלה, אבל מקום שמיני במזרח. מה לעשות, רק לקבוצות מלוס אנג'לס או ניו יורק מותר להכניס שני אולסטארים תוך כדי מאבק על כניסה לפלייאוף. אל תכעסו, אני רק השליח. וחבל, למען האמת, כי השניים האלה משלימים אחד את השני בצורה שהיא גם יעילה וגם ממש מהנה לצפיה. בול הוא הבחירה שלי מביניהם, ואיתו זה באמת עניין של זמן. כמו מוראנט, לדעתי למלו כבר שם. הרכז המהפנט של הצרעות ממשיך להתקדם אחרי עונת רוקי מרשימה, והוא המנוע של ההתקפה השניה בטיבה בליגה.
בדומה לאייטון גם ברידג'ס יגיע לקיץ בלי חוזה, כשחקן חופשי מוגבל, והמחיר שלו רק עלה מאז פתיחת העונה הרותחת שלו. האחוזים שלו מהשלוש דעכו מאז, אבל בגיל 23, גם בלי הגושפנקא של אולסטאר ברזומה, יש לו סיכוי אמיתי לקבל את המקס בתום העונה.
פרד ואן וליט - טורונטו ראפטורס
28 משחקים, 20.1 נקודות, 6.7 אסיסטים, 5.1 ריבאונדים ו-3.4 שלשות (39.7%) ב-37.9 דקות למשחק.
עוד שם שבא משום-מקום, אבל כל הקריירה של ואן וליט נראית ככה. הוא רגיל לראות פרצופים מופתעים. הרכז של ניק נרס נותן עונה אדירה מבחינת מספרים, והיא קצת הולכת לאיבוד בקבוצה הסימפטית של קנדה. ואן וליט לא יבחר לחמישייה ובצדק. עם זאת, אם המאמנים יסתכלו מעבר למאזן הקבוצה המדשדש, הם יוכלו לתגמל שחקן שמסמל את הדרך שבה הכדורסל המודרני אמור להיות משוחק. ואן וליט קשוח כמו אספלט, והמשחק שלו חכם, קבוצתי ופשוט. הוא מסתמך על קליעה נפלאה מבחוץ, ובעיקר מצמצם את הטעויות שלו למינימום ההכרחי בשני צדי המגרש. אם זה לא נשמע סקסי במיוחד - זה לא. וזה לא מעניין אותו, ולא בטוח שאפילו משחק האולסטאר מעניין אותו, כשאני חושב על זה. בקיצור, לא משנה. יש פה מספיק שמות גם בלעדיו.
זהו. רשימה זריזה של ראויים לאזכור (הבאים בתור אחרי הבאים בתור?) מורכבת משיי גילג'ס אלכסנדר, דז'ונטה מארי וג'ארט אלן, שהקייס שלהם קיים, אבל פחות מרשים בעיני מהשמות שמעליהם. אז מי ייכנס לדעתכןם? מי שכחנו? ספרו לנו בתגובות, או שלא תוכלו להגיד אחר כך שאמרתןם לנו.
חימום לפני משחק
לייקרס-רוקטס, שידור ישיר בערוץ 5STARS בשעה 3:00 לפנות בוקר, בין שלישי לרביעי.
יומיים לפני גיל 37, לברון ג'יימס ימשיך לסחוב את העגלה הנוצצת-אך-מקרטעת של לוס אנג'לס במעלה ההר. זה משחק שהלייקרס פשוט חייבים לקחת, ואם אפשר בקלות כדי שיהיה גם זמן לנוח. ראסל ווסטברוק ינסה להיות יותר עזר מאשר כנגדו במשחק מול אחת מהאקסיות. מהצד של הטילים, אחרי שפציעה השביתה אותו ל-14 משחקים, ג'יילן גרין שב לחיינו. הרוקי עדיין מחפש את עצמו, כך שלא ברור כמה זה משפר את הסיכויים של הרוקטס לנצח במשחק הזה. אך בניגוד ליוסטון, הרווח של מי שצופה במשחק מובטח. גרין הוא אחד מהאתלטים הכי נפיצים בליגה, עם טונות של כישרון עם הכדור. יהיה שמח בטקסס, אז לכו לישון מוקדם ושימו שעון, צפיה מהנה.
היט-וויזארדס, שידור ישיר ב-5SPORT בשעה 2:30 לפנות בוקר, בין שלישי לרביעי.
דני יורד לפלורידה, וגם אנחנו נהיה שם. עונות משונות עוברות על שתי הקבוצות, והן ינסו להתאושש אחת על חשבון השניה. כדי שהמכשפים באמת יתחילו לייצר מומנטום מי שצריך לחזור לעניינים הוא בראדלי ביל, ונקווה שהוא יספיק לחזור לסגל למשחק. מהצד השני ג'ימי באטלר חזר לאחרונה מפציעה שהציקה לו, וצפוי להיות המנוע של ההיט החבולים בהתקפה. אבדיה ינסה להמשיך את התקופה הטובה ולתרגם אותה לעוד דקות. כל עוד דאביס ברטאנס לא יבקש ממנו חסימה ללא כדור, נראה שיהיה בסדר… צפיה מהנה.
*כל הנתונים בכתבה נכונים ליום שלישי, 28.12.
