המחאה החברתית הגדולה בהיסטוריה של ישראל מעלה איתה טענות כנגד המבנה החברתי-כלכלי בישראל, ומביאה איתה קולות שאי אפשר להתעלם מהם אודות ריכוזיות המשק במדינה. הכוונה היא למעט מדי ידיים שמחזיקות ביותר מדי נכסים; או בשמם היותר מוכר – 20 המשפחות העשירות בישראל.
אחד משלטי ההפגנות היצירתיים במחאה מציג את נתניהו ומאחוריו צלליות של בעלי הון עם הכותרת "משרתם של אדונים", רק שהשילוב של הון ושלטון לא חדש לאף אחד במדינה הזאת. בעוד שאנשי המעמד הבינוני נאבקים כדי לשרוד את החודש, צוברים הטייקונים עוד כסף ועוד כוח; הם אלה שבאמת קובעים את סדר היום של כולנו והם אלה שמחלקים ביניהם את נכסי המדינה. כאן מתקבלות ההחלטות, כאן נקבעים סדרי העדיפויות האמיתיים של החברה בישראל. הגיע הזמן לעשות היכרות עם ההנהגה האמיתית של המדינה.
יצחק תשובה
גם המכה שספג יצחק תשובה, 63, לפני שלוש שנים, במשבר הכלכלי העולמי, לא הוציאה אותו מרשימת 20 העשירים בישראל. את ההפסדים של 2008 יכסה כנראה בעוד שנתיים כשיחל למכור לישראל גז טבעי ממאגר "תמר 1". קבוצת "דלק" שבבעלותו של תשובה מחזיקה ב-15 אחוז מהמאגר הנחשב לתגלית הגז הגדולה ביותר בישראל (90 ק"מ מערבית לחיפה); על פי הערכות במאגר ישנו גז בשווי 15 מיליארד דולר. את חישוב הנתח שלו תעשו לבד.
תשובה, יליד לוב שהיה עד שנות התשעים קבלן נתניתי בינוני, עשה את הקפיצה הכלכלית המשמעותית שלו כשרכש ממשפחת רקנאטי את חברת "דלק" וסילק אותם מהשליטה בחברה בעזרתם של חברו טד אריסון ובנק הפועלים. בנוסף, מחזיק תשובה בחברת הכבלים HOT, ובתו מחזיקה ב-20 אחוז משידורי קשת. הונו של תשובה מוערך ב-9 מיליארד שקל.
דודי ויסמן
כמעט שלא עובר יום מבלי שכל אחד מאיתנו משלם כמה שקלים לדודי ויסמן; חוץ מאלה שיכולים לחיות בלי מזון, דלק או תקשורת כמובן. יחד עם דודו, שרגא בירן, מחזיק ויסמן ב-40 אחוז מקבוצת אלון, שפרט לחברת האנרגיה דור-אלון גם שולטת על שוק הקמעונאות בישראל; הריבוע הכחול, שפע שוק, מגה, סופר סנטר, AM:PM. ריכוזיות כזו יכולה להסביר את רמת המחירים האחידה והיעדר התחרותיות בין רשתות השיווק השונות. שווי האחזקות של קבוצת אלון מוערך בלמעלה מ-8 מיליארד שקל.
ב-2007 טמן ויסמן את ידו גם בתחום התקשורת עם הקמת העיתון "ישראל פוסט" שבבעלותו. על פי סקר TGI שנערך השנה, מידת החשיפה לחינמון, המופץ בכ-180 אלף עותקים, עומדת על 9 אחוז. בתחילת השנה נכנס ויסמן גם לשוק הטלפונים הסלולרים כשקיבל רשיון MVNO, המאפשר לו לתפקד כמפעיל סלולרי וירטואלי על גבי התשתית הסלולרית הקיימת של חברת "פרטנר". מטרת הענקת הרשיון הייתה יצירת תחרות בשוק הסלולרי המצומצם שתוביל להורדת המחירים. ויסמן כנראה מקווה שיצליח לנתב חלק מאלפי חברי מועדון "YOU" שבבעלותו לרשת החדשה שלו.
נוחי דנקנר
כשהיה נוחי דנקנר בן 14 הקים אביו את חברת "דנקנר השקעות" שהתבססה על תעשיית יהלומים ונדל"ן, והפכה בשנות התשעים לנדבך מרכזי בכלכלה הישראלית; נכון לשנת 2011 נוחי דנקנר הוא הכלכלה הישראלית. בתחילת העשור נתגלעו חילוקי דעות במשפחה, ו"דנקנר השקעות" (שהחזיקה בתעשיות מלח ישראל, בנק הפועלים, מת"ב כבלים, פרטנר תקשורת ודור אנרגיה) נמכרה ב-2004 ליצחק תשובה ושרי אריסון בסכום כולל של 750 מיליון שקל.
לפני שנמכרה החברה קיבלו הדנקנרים ב-2003 מתנה קטנה מאהוד אולמרט, שכיהן אז כשר התעשייה והמסחר ויו"ר מנהל מקרקעי ישראל; עקב מצוקת דיור באותן שנים נזקקה המדינה בדחיפות לשטחי בנייה, ויזמה עם הדנקנרים חילופי שטחים בעתלית ובאילת. רק שהדנקנרים נתנו אדמה עם ייעוד לתעשייה בלבד וקיבלו אדמה עם ייעוד לבנייה. הבדל זניח של כמה מליוני שקלים.
אחזקות: ב-2003 קנה דנקנר את השליטה בקונצרן IDB, ואיתה גם שורת חברות; בנק דיסקונט, כור, מכתשים אגן, סלקום, שופרסל, נטוויז'ן, איסתא, נייר חדרה, כלל ביטוח, גולף, ישראייר ועיתון מעריב, הם רק חלק קטן מהאחזקות. כתב העת "פורבס" מעריך את הונו של דנקנר במיליארד דולרים.
עידן עופר
אין כנראה מדינה שעידן עופר אוהב יותר מישראל. את ההטבות הממשלתיות שזכו לקבל מהמדינה אביו ודודו, סמי ויולי עופר, ספק אם היו מקבלים השניים במדינה אחרת בעולם. יחד עם אחיו ובני דודו, לעידן עופר עסקים חובקי עולם וגם עסקים החובקים ולופתים את ריכוזיות המשק בישראל במספר ידיים מצומצם. מדובר במשפחה העשירה בישראל. רק הונו של סמי עופר, שנפטר בחודש שעבר, מוערך ב-10 מיליארד דולר.
שנת 99' סימנה את עלייתה המטאורית של המשפחה עם חתימת עסקת חייהם. מדינת ישראל מכרה את השליטה ב"חברה לישראל" לעופר בסכום מגוחך של 330 מיליון שקל. היום, 12 שנים בלבד אחרי המכירה, שווי החברה מוערך ביותר מ-20 מיליארד שקל. אם תרצו מהלך פיננסי גאוני או לחילופין מכירת חיסול שערורייתית של נכסי המדינה.
השליטה בחברה לישראל כוללת בתוכה את מפעלי ים המלח, בתי הזיקוק לנפט, צים, טאואר סמיקונדקטור, ועוד ועוד. ב-2004 הושלמה ההשתלטות של עופר על חברת הספנות הלאומית, כשרכש את יתר המניות בצים ב-115 מיליון שקל, סכום נמוך לכל הדיעות ביחס לשווייה האמיתי של צים. ניר גלעד, מי שכיהן בעת חתימת העסקאות התמוהות כחשב הכללי במשרד האוצר מונה עם סיום תפקידו למנכ"ל החברה לישראל; למי שתהה על קשרי הון שלטון.
ב-2006 קיבלו העופרים מהמדינה יותר מחצי מיליארד שקל במתנה, הודות למילים קטנות בחוזה בעייתי בדבר אחזקות בתי הזיקוק לנפט. על פי הזיכיון, קיבלו האחים עופר את הבעלות על בז"ן לתקופה קצובה של 25 שנה, ובסיומן עליהם להחזיר את המפעל לידי המדינה ללא תמורה. עופר דרשו תשלום. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ, שדחה את העתירה ואישר את התשלום, אך סייג את דבריו בפסק הדין וציין את הבעייתיות שבהסכם. גם מבקר המדינה הביע דיעה בעניין. זה לא עזר. ב-2007 רכשו העופרים את בז"ן בשנית מהמדינה, הפעם בסכום של כ-700 מיליון שקל.
עוד אחזקות בארץ פרט לחברה לישראל (שעידן עופר, אגב, מונה ליו"ר בה עם פטירת אביו): שידורי "רשת" בערוץ 2, בנק מזרחי טפחות, "בטר פלייס", קניון רמת אביב והקריון, ו"טנקר פסיפיק" הן רק חלק קטן מהאחזקות הרבות. האחרונה הואשמה כזכור לפני שלושה חודשים על ידי משרד החוץ האמריקאי בקשרי מסחר עם חברה איראנית למרות הסנקציות הכלכליות.
לב לבייב
לב לבייב, 55, עלה בגיל 15 לישראל מאוזבקיסטן והחל לעבוד מגיל צעיר בליטוש יהלומים. אחרי שהקים עם גיסו חברה לסחר ביהלומים, רכש ב-96' את השליטה בחברת "אפריקה ישראל", המושקעת בעיקר בנדל"ן. בנוסף מחזיק לבייב בחמישית ממניות רשת פוקס, מניות בסלקום, תדיראן-טלקום ואנגלו-סקסון.
בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008 חלה ירידה בהונו של לבייב, המתגורר כיום בלונדון, והוא עומד על פי הערכות "פורבס" על כ-1.5 מיליארד דולרים.