הריאיון שערכה העיתונאית המצרית שהירה אמין עם גלעד שליט, ששודר זמן קצר לאחר שחרורו מהשבי, יצר לה לא מעט אויבים ברחבי העולם. בישראל האשימו אותה שהתעללה בחייל מותש שרק שוחרר אחרי יותר מחמש שנים בשבי, ובעולם הערבי תקפו אותה על שהיא נותנת במה לחייל בצבא הישראלי. כעת היא מבקשת להשמיע את גרסתה וטוענת: "הכל נעשה מתוך רצון לקדם שלום וסובלנות".
בתגובה לפנייתו של כתב כוכבית 22 (חדשות 2 בסלולרי) נאור ביטון, סיפרה אמין שהריאיון עם שליט נערך אחרי ששוחרר מידי חמאס, ושוחח עם בני משפחתו. "כשפגשתי את שליט מצאתי שהוא נראה עייף מאוד וסבל מתת תזונה. הוא היה רזה יותר מתמונות שלו שראיתי בעבר, וחיוור. הקול שלו היה חלש ונדמה היה שקשה לו להתרכז, אבל הוא היה במצב רוח טוב ואמר שהוא מתרגש מכך שהוא בדרך הביתה לפגוש את משפחתו".
על המניע לריאיון מסבירה אמין שכוונותיה היו ברורות. "הרגשתי שבתקופה שבה ישראל סובלת מתדמית שלילית במצרים ובעולם הערבי, במיוחד אחרי הריגת שני השוטרים המצרים בגבול, היה חשוב לנסות להרגיע את המתח ולהציג לעולם הערבי שבשני הצדדים, אנשים משלמים את מחיר הקונפליקט", טענה בתגובתה.
"הרגשתי שאני אעניק לשליט את החמלה שמגיע לו", סיפרה אמין. "רבים במצרים זועמים שנתתי לו את הבמה והפכתי אותו לגיבור, אבל הלוואי שעיתונאים נוספים באזור שלנו יסקרו את הצד האחר, רק אז יהיה שלום. בלי דיאלוג ותקשורת תמיד תהיה חומה בינינו, והשנאה וחוסר ההבנה רק יתגברו".
"לא הפעלתי עליו לחץ"
"מה שהניע אותי היה הצורך להשמיע את קולו של שליט לעולם, כיוון שרבים תהו מה מצבו", כתבה אמין, שטוענת שפגשה את שליט אחרי שכבר שוחרר ועבר את הבדיקות הרפואיות של הצלב האדום. "בניגוד למה שפורסם, הוא כבר שוחח עם בני משפחתו ויידע אותם על כך ששוחרר ושיגיע הביתה בקרוב. רק אז נכנסתי לחדר".
"דיברתי איתו זמן קצר לפני הריאיון ושאלתי אותו האם הוא מעוניין להשמיע את גרסתו לעולם. אם הוא היה מסרב, לא הייתי מפעילה עליו לחץ. אם היה מתח כלשהו מאחורי הריאיון, לא הייתי מודעת אליו", לדברי המראיינת.
"כל שידוע לי הוא שאיש ביטחון מצרי אמר שהריאיון נערך לבקשת מצרים, ולא הוצב כתנאי לשחרורו של שליט. הוא כבר שוחרר ואנשי החמאס כבר עזבו את האזור. הנציג היחיד מטעם חמאס היה חייל של גדודי 'עז א דין אל קסאם' שצילם את הריאיון. ביקשתי מכל הנוכחים, כולל ממנו, לעזוב את החדר לפני תחילת הריאיון בטענה שהם מכניסים מתח רב לחדר".
לטענת אמין, "בגרסה הלא ערוכה של הריאיון, ניתן לשמוע אותי מבקשת מהמתרגם לדלג על מספר שאלות כיוון שהבחנתי ששליט עייף ולא רצינו להתיש אותו. במהלך הריאיון עצרתי פעם אחת והצעתי לשליט לשתות מים ולאכול ביסקוויטים, ואז שאלתי אותו אם יהיה לו נוח יותר לדבר בעברית והוא ענה בחיוב. במקור, התחלנו את הריאיון בשפה האנגלית".
"הביקורת על השאלות שהצגתי לשליט - לא מוצדקת"
"אני מאוד מצטערת שלא הבינו את המניע שלי לעריכת הריאיון. אני גם כועסת על חלק מהתגובות בעיתונות הישראלית על השאלות ששאלתי. שאלתי אותו איך הוא הרגיש, אם הוא צפה שישוחרר, איך הוא קיבל את הידיעה על שחרורו אחרי כל השנים האלה בשבי, ולמה הוא הכי התגעגע בתקופה הזו".
"כמו כן שאלתי אותו על היחס שקיבל משוביו ועל תוכניותיו לעתיד. אבל שאלתי אותו גם לדעתו על הסיבה שבגינה נכשלו מאמצי התיווך הקודמים, לעומת ההצלחה הפעם. זו בכלל לא שאלה שנשאלה מתוך רצון לייצר תעמולה, פשוט חשבתי שהרשויות במצרים הצליחו לתווך בעסקה ומגיע להם הכרה על מאמציהם, בזמן שמובארק הבטיח ומעולם לא קיים.
"בסיום הריאיון, הייתי חייבת לשאול את שליט על עמדתו בנוגע לכל אותם אסירים פלסטינים שעדיין נמצאים בכלא הישראלי. לא לכולם יש דם ישראלי על ידיהם, כמו אלו שצריכים להישאר בכלא".
"שליט ענה באופן כנה ואמיץ, ולא חשש ששחרורו יבוטל"
אמין הוסיפה ואמרה: "לא ידעתי שישראל לא עודכנה על הריאיון, כמו שלא ידעתי על האמנה שרוב כלי התקשורת הישראלים חתמו עליה שאוסרת לסקר את שליט בעשרת הימים הראשונים אחרי שחרורו".
"שליט ענה באופן כנה ואמיץ. הוא לא פחד מאפשרות שיושם שוב מאחורי בריח בגלל שהוא כבר שוחרר. הוא ענה שישמח שכל האסירים הפלסטינים ישוחררו, כל עוד יבטיחו לא לפעול בדרך הטרור נגד ארצו. הוא הוסיף שלדעתו התיווך הצליח הפעם כיוון שיחסיה של מצרים, הן עם ישראל והן עם החמאס, טובים יותר משהיו בזמן שלטונו של מובארק".
לסיום, ציינה אמין שביקשה להעביר מסר של שלום וסיפרה שלמרות שגדלה בחו"ל, כבר מילדותה היו לה תמיד חברים ישראלים. "איני מזלזלת כלל ביהודים ובישראלים. כל רצוני היה לקדם שלום וסובלנות", סיכמה אמין.