נדמה שבשנים האחרונות יותר ויותר אסונות מזג האוויר מכים באזורים שונים בכדור הארץ. רק בחודש האחרון הסופה "דניאל" שהכתה בלוב גרמה לפי החששות למותם של עד 20 אלף איש, והצפות ושריפות נרחבות חוללו נזק עצום ביוון. מניתוח N12 עולה שלא מדובר בתחושות בלבד: מאז שנות ה-80 מספר אסונות הטבע הקשורים במזג האוויר עלה ב-179% - יותר מפי 2.5.
לפי הנתונים של מאגר המידע הבינלאומי לאסונות שהוקם בסיוע ארגון הבריאות העולמי, בשנות ה-80 התרחשו בממוצע בשנה כ-137 אסונות הקשורים למזג האוויר, בשנות ה-90 כ-422 אסונות בממוצע בשנה, בשנות ה-2000 כ-350 אסונות בממוצע לשנה, ב-2020-2010 כ-318 אסונות בממוצע לשנה, וב-3 השנים שחלפו מאז תחילת העשור הנוכחי נרשם שיא חדש והתרחשו בממוצע כ- 382 אסונות מדי שנה - מה שמצביע על מגמה מטרידה שעשויה להימשך לאורך העשור כולו. בניתוח נכללו אסונות שגרמו ללפחות 10 הרוגים, או השפיעו על לפחות 100 אנשים, או שבגינם הוכרז מצב חירום לאומי או יצאה קריאה לסיוע בין-לאומי.
"הקשר בין שינוי האקלים לבין העלייה באסונות טבע הוא ברור", מסביר ד"ר אבנר גרוס, מומחה לשינויי אקלים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. "השכיחות, המשך והעוצמה של אירועי מזג האוויר יעלו ככל שהעולם יתחמם". גם אבנר פורשפן, מנהל תחום האקלים במרכז המטאורולוגי הישראלי, קושר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה באסונות הטבע: "עליית הטמפרטורה היא זו שמניעה את כל השינויים האחרים – שככל שהעולם חם יותר, אירועי טבע קיצוניים הופכים להיות עוצמתיים יותר ותדירים יותר. רואים את זה בכל העולם".
לטענת ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לשינוי אקלים מאוניברסיטת תל אביב, בנוסף על העלייה בכמות אסונות הטבע לאורך העשורים האחרונים, אירועי מזג האוויר מאז תחילת העשור הנוכחי היו חריגים במיוחד: "מעבר למגמת העלייה – בשנתיים האחרונות אנחנו שוברים שיאים וכותבים את הסטיסטיקה מחדש. לפני שנתיים לא הייתי מדמיין בכלל שבמקום מדברי כמו לוב ירדו 400 מילימטר גשם ביממה, ושביוון ירדו 700 מילימטר. המספרים בלתי נתפסים – אנחנו בעיצומה של קטסטרופה".
המגמה הברורה של עלייה בכמות אסונות מזג האוויר צפויה להמשיך ביתר שאת בעשורים הקרובים, ולהמשיך ולחולל נזקים נרחבים. "מה שאנחנו רואים זה רק קצה הקרחון, ממש ההתחלה של ההתחלה. לפי כל המודלים והתחזיות המגמה הזו צפויה לא רק להימשך, אלא גם להתעצם", מסביר גרוס.
למרות העלייה בכמות האסונות – ירידה בכמות ההרוגים
למרות העלייה החדה בכמות אסונות מזג האוויר שהכו בכדור הארץ, לאורך העשורים נרשמה ירידה משמעותית בכמות ההרוגים מאסונות. לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי, מספר ההרוגים בעשור האחרון הוא פחות משליש ממה שהיה בשנות ה-80. ב-1980-1989 נהרגו 669 אלף בני אדם כתוצאה מאסונות טבע, לעומת 329 אלף בשני העשורים שלאחר מכן ו-185 אלף בלבד ב-2019-2010.
"ארגון המטרולוגיה העולמית התקדם מאוד מאז שנות ה-80 ביכולת שלו לבנות מערכת התראה מוקדמת למזג אוויר, והשאיפה שלו היא שעד 2027 המערכת הזו תהיו זמינה לכל מקום בעולם", מסביר פורשפן. גבעתי מוסיף: "יש יותר אירועים, יותר נזק כלכלי, ופחות הרוגים ונפגעים בגלל המוכנות והטכנולוגיה".
אך לפי ד"ר גרוס, לא בטוח שניתן יהיה לשמר את המגונות היחסית של האנושות מפני אסונות טבע: "אנחנו מתקדמים טכנולוגית ולכן הרבה יותר מוגנים, אבל אנחנו לא יכולים להתגנון מהאירועים האלו עד אינסוף – מתישהו המטוטלת תתהפך לכיוון השני, או שנאלץ להשקיע משאבים אדירים כדי להתגונן מאירועי קיצון".
נתון מעניין נוסף הוא שלפי ניתוח שערך ארגון המטרולוגיה העולמי, כ-90% מההרוגים באסונות מתגוררים במדינות מתפתחות, להן תשתיות ומערכות בריאות פחות מתקדמות. בהתאם לכך, אסיה ואפריקה הן היבשות שרשמו את מספר ההרוגים הגבוה ביותר, בפער ניכר על יתר היבשות.
"יש כאן חוסר שוויון שילך ויעמיק", מסביר גרוס. "אנחנו קוראים לזה קולוניאליזם אטמוספירי – מדינות המערב פלטו את רוב גזי החממה שמחממים את האטמוספירה, אך אלו שיספגו את רוב הנזקים הן מדינות מוחלשות שנמצאות באזורים החמים". גם גבעתי מצביע על הבעיה: "המדיניות שלא היו אחראיות על הזיהום, הן אלו שמשלמות את המחיר הכי גבוה".
נרגיש את ההשפעות גם בישראל? "פיזיקלית זה חייב לקרות"
למרות שישראל לא סבלה עד כה באופן חריג מהעלייה באסונות מזג האוויר, המומחים מסבירים שאין סיבה לחשוב שהיא לא תרגיש אותם בעתיד. "גם בישראל אנחנו צפויים לחוש את ההשלכות של התגברות אירועי מזג האוויר הקיצוניים. למעשה אנחנו כבר מרגישים אותן – הקיץ שלנו חם וארוך יותר לעומת העשורים הקודמים. מצד שני בחורף אנחנו רואים שאירועי הגשם שלנו הופכים לפחות תכופים וליותר אלימים, מה שיוצר הצפות ושיטפונות. זה קורה בכל הים התיכון", מסביר פרופסור קולין פרייס מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב.
גם גרוס וגבעתי בטוחים שישראל עוד תחוש את שינויי האקלים על בשרה. "ישראל נמצאת באחד האזורים הכי רגישים אלקימית בעולם. אנחנו צפויים להיפגע מבצורות, גלי חום וגשמים חזקים לא פחות ואולי יותר משאר האזורים", מספר גרוס, וגבעתי מוסיף: "אני מעריך בסבירות גבוהה שגם פה נראה יותר אירועים קיצוניים. אני מקווה שהרשויות יהיו במוכנות גבוהה. פיזיקלית זה חייב לקרות".