שנת 2023 ניפצה את שיאי הטמפרטורות והייתה השנה החמה בהיסטוריה, אך החום החריג של ארבעת החודשים הראשונים של שנת 2024 משאיר אותה הרחק מאחור. אפריל האחרון היה חודש אפריל החם ביותר שתועד, והוא החודש ה-11 ברצף שזוכה בתואר המפוקפק של החודש החם בהיסטוריה, כך לפי נתוני קופרניקוס, שירות מעקב האקלים של האיחוד האירופי.
השנה האחרונה (מאי 2023 עד אפריל 2024) הייתה השנה החמה ביותר בהיסטוריה, 1.61 מעלות יותר מהממוצע העולמי לפני העידן התעשייתי. "אנחנו בתקופה של התחממות קיצונית. זה מוביל לאירועי אקלים קיצוניים שגורמים לסבל ולנזקים שלא ראינו מעולם", מסביר ד"ר אבנר גרוס, ראש המעבדה לחקר שינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בצורות, שיטפונות וגלי חום - ההשלכות של ההתחממות
העלייה בטמפרטורה העולמית היא בעלת השלכות הרסניות על כדור הארץ. מאז שנות ה-80 מספר אסונות הטבע הקשורים במזג האוויר עלה בכ-180% - יותר מפי 2.5. "עליית הטמפרטורה היא זו שמניעה את כל השינויים האחרים – ככל שהעולם חם יותר, כך אירועי טבע קיצוניים הופכים להיות עוצמתיים יותר ותדירים יותר. רואים את זה בכל העולם", אומר אבנר פורשפן, מנהל תחום האקלים במרכז המטאורולוגי הישראלי.
גם ד"ר גרוס מותח קו בין ההתחממות הגלובלית לאסונות הטבע החריגים בשנה האחרונה. "בקיץ האחרון ראינו שרפות קיצוניות בקנדה וביוון, גלי חום חריגים בכל העולם כולל בישראל, הצפות בלוב שנהרגו בהן 20 אלף איש ואסונות טבע קיצוניים נוספים. את כל זה אפשר לקשור להתחממות", הוא אומר.
הסיבות: פליטת גזי החממה ותופעת טבע ייחודית
פורשפן וגרוס מצביעים על שני גורמים עיקריים שאחראים להתחממות, אחד מעשה ידי אדם והשני טבעי. "הגורם הראשון שמשפיע על עליית הטמפרטורות הוא פליטת גזי החממה. בנוסף לזה, השנה הייתה תופעה טבעית שנקראת 'אל ניניו', התחממות המים באוקיינוס השקט שמובילה לטמפרטורות גבוהות יותר ברחבי העולם. שיאי הטמפרטורה מגיעים בעקבות שילוב של שני הגורמים האלו", מסביר פורשפן.
ריכוז גזי החממה באטמוספרה, ובעיקר של פחמן דו-חמצני, גדל מדי שנה מאז תחילת המדידה ב-1958, במקביל לעלייה גלובלית בטמפרטורות. כיום ריכוז הפחמן באטמוספרה גדול ב-50% ממה שהיה לפני העידן התעשייתי, ומדענים משערים שהפעם האחרונה שריכוז הפחמן באטמוספרה היה כה גבוה הייתה לפני כ-14 מיליון שנה, בתקופה שבה האקלים בכדור הארץ היה שונה לחלוטין.
לא דמיינתם: משבר האקלים מוביל לחום חריג גם בישראל
השלכותיו של משבר האקלים מורגשות גם בישראל. לפי פורשפן, כל אחד מ-11 החודשים האחרונים היה חם מהממוצע בארץ, ובחודש האחרון נשברו שיאי הטמפרטורות לעונה בחלק מהתחנות. "השנה האחרונה הייתה אחת השנים הכי חמות בישראל, ובקיץ האחרון היו בארץ גלי חום חריגים", מספר גרוס.
עם זאת, בניגוד למדינות רבות אחרות באזור שחוו אסון טבע קיצוני בתקופה האחרונה, את ישראל טרם פקד אסון כזה. "עד עכשיו נראה שהתמזל מזלה של ישראל, ואותנו עוד לא פקד אסון טבע גדול. אבל אין שום סיבה שהאסון הבא לא יגיע אלינו".
סקר חדש: רוב המדענים מאמינים שכדור הארץ יעבור את טמפרטורת היעד
לפי סקר שערך "הגרדיאן" הבריטי, כ-80% מהמדענים מ"הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים" סוברים שכדור הארץ יתחמם ביותר מ-2.5 מעלות, ובכך יחצה את הרף שנקבע בהסכם פריז, שעומד על 1.5. "יש ספק סביב היכולת והרצון של בני האדם להיאבק במשבר האקלים. הפסימיות חוגגת באשר ליכולת הפוליטית של האנושות לבצע פעולה נחרצת עכשיו", טוען גרוס.
לדבריו, היכולת להיאבק במשבר האקלים ולהפחית גזי חממה קיימת, אך היא פשוט לא בראש סדר העדיפויות העולמי: "אנחנו יודעים שאם נתייחס ברצינות למשבר, נפחית את פליטת גזי חממה ונייצר אנרגיה חלופית אנחנו נצליח להפחית את ההתחממות. אבל נראה שזה לא בראש סדר העדיפויות של אף מדינה".
גרוס מסביר את ההשלכות הרות הגורל שעשויות להיות לעלייה של 2.5 מעלות בטמפרטורה, כפי שרוב המדענים חוזים. "עלייה כזו בטמפרטורה תשנה את כל המערכת. מערכות כדור הארץ רגילות לטווח טמפרטורות מסוים, ומעליו הן עלולות לצאת מתפקוד. אנחנו מעלים מאוד את הסיכוי לחצייה של נקודות מפנה שיובילו לקריסת מערכות אקולוגיות. לדוגמה הפשרת הקרחונים תואץ מאוד, כל מיני זרמים בים ישתנו ויערות האמזונס עלולים לקרוס. זה קריטי", הוא מסכם.
