הפסקת האש עם חיזבאללה נכנסה לתוקף הבוקר (רביעי), ונראה שלפי שעה הלחימה בצפון הגיעה אל סיומה. יותר מ-50 אלף מפונים מיישובי הצפון מקווים שההסדר יאפשר להם סוף סוף לשוב הביתה - אך לרבים מהם אין בית לחזור אליו. במנהלת אופק צפוני של משרד הביטחון מופו 2,731 דיווחי נזק בעשרות יישובים בצפון הארץ, ולפי נתוני רשות המיסים ניזוקו יותר מ-8,800 מבנים ו-7,000 רכבים, ובחלק מהיישובים יעבור זמן רב עד שישוקם ההרס במידה מספקת לחזרת התושבים.
לפי נתוני המנהלת, היישובים שספגו את הנזק הכבד ביותר הם שלומי, קריית שמונה, מנרה, נהריה ומטולה, כאשר כל אחד מהיישובים ספג יותר מ-100 פגיעות. במשרד הביטחון מיפו 73 דיווחי נזק בינוני או כבד במנרה ו-70 בשתולה - יותר מבכל היישובים האחרים. רוב הנזק, 85%, נגרם מפעילות אויב, ו-15% מפעילות צה"ל בתוך היישובים.
המנהלת הוקמה במשרד הביטחון במטרה לתאם ולקדם את פעילות יישובי גבול הצפון מול גופי הממשלה, וכעת עם חתימת ההסכם עשוי להיות לה תפקיד חשוב במיוחד. במנהלת ממפים את נתוני הנזק ושואפים לתת מענה ראשוני.
במס רכוש נפתחו כ-17 אלף פניות על נזקים במוקדי הצפון. 8,834 מהן היו של מבנים, ו-7,029 של רכבים. עלות הנזק שנגרם מפגיעות ישירות אדירה, ומוערכת בלפחות 2 מיליארד שקלים. ברשות המיסים מדגישים שיש פניות רבות שטרם דווחו, מאחר שהדיירים מפונים והפגיעות הן בשטח צבאי סגור.
"אין לנו כרגע תשתיות חשמל, הכבישים מלאים בבורות, יש לנו בעיות ביוב ויש לנו צוברי גז שנפגעו בעקבות הירי ליישוב", סיפר ל-N12 איגור אברמוביץ', תושב מנרה. להערכתו של איגור, את התשתיות הקריטיות של הקיבוץ ניתן יהיה לתקן עד הקיץ, אך הוא טוען ש"ייקח כשנתיים להחזיר את הקיבוץ למצב שלפני המלחמה, אם בכלל". לדבריו, רוב הקהילה במנרה, היישוב שנפגע באופן הקשה ביותר במלחמה, רוצה לחזור לקיבוץ, אך יש גם משפחות שלא ישובו.
לפי המתווה המתוכנן, מפונים שיבקשו להישאר במגורים החלופיים ולא לחזור לבתיהם יוכלו לעשות זאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, והם יוסיפו לקבל מימון ותמיכה מהמדינה. החזרה ליישובי הצפון מתוכננת במספר פעימות מתואמות, אחת מהן תתרחש לאחר שנת הלימודים. המפונים שיחזרו לבתיהם יקבלו תקציב של 200-100 אלף שקלים, בעיקר לנוכח הצורך לשקם תשתיות בבתים.
מ-7 באוקטובר ועד ההסדרה - נתוני המערכה בצפון
14 חודשי לחימה בגבול הצפון גבו מחיר כבד גם בחיי אדם. מ-7 באוקטובר נפלו 82 חיילים ונרצחו 45 אזרחים מפעולות חיזבאללה בשטח לבנון ובישראל. מאז תחילת התמרון נפלו בלבנון 48 חיילי צה"ל.
מתחילת המלחמה שוגרו 19,500 טילים ורקטות מלבנון לעבר ישראל. קצב האש של חיזבאללה התעצם משמעותית מאז תחילת התמרון הקרקעי בלבנון - 9,000 טילים ורקטות נורו מאז 30 בספטמבר, כ-45% מסך השיגורים מתחילת המלחמה. בנוסף, חיזבאללה שיגר כ-200 מתקפות כטב"מים לעבר ישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי, שיעור יירוט הכטב"מים על ידי מערכות ההגנה הישראליות עומד על כ-80%.
מנגד, בחודשיים האחרונים צה"ל תקף אלפי מטרות ברחבי לבנון, ובעיקר בשלושה מוקדים עיקריים - בדרום לבנון, בדאחיה ובבקעת הלבנון שבצפון מזרח המדינה. לפי נתוני צה"ל, מתחילת המלחמה הותקפו כ-330 מטרות ברובע הדאחיה שבביירות, מעוז חיזבאללה שמאכלס רבים מבכירי הארגון. חלק ניכר ממערך הטילים והרקטות של ארגון הטרור הושמד, וכך גם תשתיות הטרור הסמוכות לגבול שבאמצעותן תיכנן חיזבאללה לפלוש לגליל.
בנוסף, צה"ל חיסל את המפקדים הבכירים ביותר של חיזבאללה, ופגע אנושות בשרשרת הפיקוד בארגון. מזכ"ל הארגון נסראללה, ראש הזרוע הצבאית פואד שוכר ומפקד מערך המבצעים אבראהים עקיל חוסלו בזה אחר זה, לצד בכירים רבים נוספים בארגון.
הלחימה בצפון החלה ב-8 באוקטובר בעקבות החלטת חיזבאללה להצטרף למלחמה שהחל חמאס ולשגר טילים, רקטות וכטב"מים לעבר ישראל. לאחר שנה שלמה של לחימה שהובילה להרס נרחב בצפון, לפני כחודשיים הסלימה ישראל את הלחימה באמצעות מבצע הביפרים, שפגע במאות מפקדי חיזבאללה. ישראל המשיכה להלום בחיזבאללה וחיסלה בימים שלאחר מכן רבים מבכיריו, וב-30 בספטמבר החלה בתמרון קרקעי בדרום לבנון.
התמרון נמשך במשך כחודשיים, ובמהלכו טיהרו כוחות צה"ל את הכפרים והמתחמים שסמוכים למרחב גבול הצפון. רוב כוחות חיזבאללה נסוגו מהמרחב ונמנעו מעימות עצים עם כוחות צה"ל, ובמקום ארגון הטרור פעל באמצעות מארבים ממוקדים. ההסכם שהתגבש צפוי לחתום את הלחימה בלבנון, לפחות ב-60 הימים הקרובים.
