שכר המינימום החודשי עלה אמש (שני) ל-5,880 שקל, עלייה של 308 שקל (5.5%). גם השכר השעתי עלה - מ-30.61 ל-32.3 שקל. מדובר בעלייה השקלית הגבוהה ביותר בפעימה אחת בעשור האחרון, והיא מגיעה לאחר שגם בשנה שעברה נרשמה עלייה משמעותית של יותר מ-200 שקל.
לפי נתוני הלמ"ס ובנק ישראל, העלייה תועיל לכ-690 אלף ישראלים המשתכרים שכר מינימום, שהם 17% מהשכירים במשק, אם כי קיימים נתונים סותרים על מספר משתכרי שכר המינימום. העלאת שכר המינימום צפויה גם להשפיע לטובה על שכרם של עובדים שמרוויחים מעל המינימום, ומשכורתם מתעדכנת בהתאם אליו. שכר המינימום מתעדכן באופן אוטומטי מדי חודש אפריל לשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק.
לפני העלייה המשמעותית בשכר המינימום בשנתיים האחרונות, עמד שכר המינימום על 5,300 שקל במשך 6 שנים, מ-2017 ועד 2022. ב-25 השנים האחרונות זינק שכר המינימום ב-150%, בהתאם לעלייה המשמעותית בשכר הממוצע במשק.
על פניו שכר המינימום בישראל גבוה יחסית לרוב מדינות המערב, ומבחינה מספרית ישראל נמצאת במקום ה-10 מבין 31 מדינות ה-OECD. עם זאת, כשבוחנים את שכר המינימום ביחס לשכר הריאלי, שמעיד על כוח קנייה, נמצאת ישראל במקום ה-20 מתוך 35 מדינות.
לפי ההסכם שנחתם בין משרד האוצר, ההסתדרות וארגוני המעסיקים לב-2021, היה אמור שכר המינימום להתעדכן רק ל-5,700 שקל, ורק בדצמבר 2025 הוא היה אמור לעקוף את הסכום שעליו הוא עומד היום. אך בשל התנגדות של חברי כנסת בקואליציית בנט-לפיד, בהובלת יו"ר ועדת העבודה לשעבר חברת הכנסת אפרת רייטן (העבודה), נבלמה העסקה.