בשבועות האחרונים נחשף כיצד משתמשת קטאר בכסף הגדול שברשותה כדי להשפיע על סביבת ראש הממשלה ועל מעצבי המדיניות האחרים בישראל. אך מבט רחב יותר על הפעילות שלה מצביע על כך שישראל לא לבד: רשת ההשפעה שלה - שכוללת תשלום לדמויות מפתח בתמורה לעיצוב מדיניות, השקעות עתק במדינות חזקות, הפעלת רשת אל-ג'זירה ושימוש בגז הטבעי כמנוף עוצמתי - מגיעה כמעט לכל פינה בגלובוס.
דפוס הפעולה הקטארי שנחשף בישראל זהה, כך לפי ההאשמות, גם בארה"ב, בצרפת ובפרלמנט האירופי. ב-2022 נחשפה פרשת "קטארגייט", שבה שיחדה קטאר לכאורה חבר פרלמנט מכהן וחבר פרלמנט לשעבר כדי להשפיע על הצבעות בפרלמנט האירופי לטובת קטאר. בפרשה אחרת ודומה בצרפת שילמה האמירות לכמה גורמים, ובהם עיתונאי וחבר פרלמנט לשעבר, כדי שיקדמו את האינטרסים שלה במדינה, כביכול בניגוד לחוק הצרפתי.
בארה"ב הורשע הסנאטור בוב מננדז לפני כחודש לאחר שקיבל שוחד מקטאר בתמורה לקידום רצונה של משפחת האמירות במדינה. "הם פועלים בנכלוליות תוך שימוש בכיסים העמוקים שלהם", מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש זירת המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תשלום שוחד לדמויות מפתח הוא רק אמצעי אחד בסל הכלים של דוחא - האמירות הזעירה היא אחת מיצואניות הגז הגדולות בעולם. רוב היצוא הולך למדינות במזרח, כמו סין, קוריאה הדרומית והודו, אך גם מדינות אירופה משתמשות בו, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. "הגז של קטאר מעניק לה השפעה אדירה. אירופה צריכה את הגז הקטארי, והעולם הפך לתלוי יותר בגז הזה אחרי שהשיבר הרוסי נסגר", הוא מסביר.
מנוף נוסף שבו משתמשת קטאר הוא ההשקעות האדירות שלה במדינות שבהן היא רוצה לרכוש לעצמה השפעה, באמצעות קרן העושר שלה, QIA. כך, לדוגמה, בשנים האחרונות הכריזה קטאר על השקעות בסך 45 מיליארד דולר בארה"ב, 10 מיליארד דולר בצרפת ו-25 מיליארד דולר בגרמניה. במקביל, האמירות רוכשת נכסים מרכזיים באותן המדינות, כגון בנק ברקליס ונמל התעופה הית'רו בבריטניה, ודויטשה בנק ופולקסווגן בגרמניה.
כלי רביעי שבו משתמשת משפחת אאל ת'אני הוא רשת התקשורת אל-ג'זירה. הרשת ממומנת בידי השלטון הקטארי ולה השפעה עצומה בעולם הערבי. את המסרים שמשרתים את קטאר היא מפיצה למאות מיליוני צופים ביותר מ-100 מדינות.
"אל-ג'זירה היא יותר מרק רשת טלוויזיה, זה מערך תקשורתי שלם שמעניק לקטאר המון כוח", מפרט גוז'נסקי. "אין בית בעולם הערבי שאל-ג'זירה לא נמצאת בו. חוץ מהקו האנטי-ישראלי, יש שם הרבה מאוד מסרים נגד מדינות ערב ובעד קטאר. יש שם גם הרבה מאוד תכנים נגד המערב".
גוז'נסקי מסביר שהאמירות שמה דגש מיוחד על ארה"ב: "הקשר של קטאר עם וושינגטון הוא אחד מהדברים החשובים לה ביותר, והיא שופכת בארה"ב הרבה מאוד כסף. המדינה המפרצית חשובה לארה"ב ב-3 מובנים - המשקל שלה בשוק האנרגיה, יכולתה לתווך בין ארה"ב למדינות או ארגונים עוינים, ובכך שהיא מאפשרת לארה"ב להשתמש בבסיסים צבאיים בשטחה".
"נכנסת לכל חרך כדי להגביר את השפעתה"
קטאר לא רודפת אחרי השפעה במדינות ברחבי העולם לשם ההשפעה בלבד, אלא כהגנה על ביטחונה, כך מסביר גוז'נסקי: "במדיניות החוץ של קטאר המרכיב הפרגמטי-אופורוטוניסטי הוא בעל משקל רב יותר מהמרכיב האידאולוגי-דתי, למרות ששניהם קיימים. קטאר רודפת אחרי השפעה ומעמד ונכנסת לכל חרך ולכל מקום שהיא רק יכולה כדי להגביר את ההשפעה שלה. ככל שהיא יותר משפיעה ומעורבת כך עולה הביטחון הלאומי שלה, ההשפעה היא אמצעי כדי להגשים את היעד הביטחוני שלה".
הכסף הקטארי שהושקע בחמאס, כ-30 מיליון דולר מדי חודש במשך שנים ובאישור ישראלי, הוא רק חלק מהאסטרטגיה הרחבה שלה לרכוש השפעה. "קטאר רואה בחמאס ובסוגיה הפלסטינית פתח להשפעה בלתי רגילה על העולם הערבי, ומיצוב דמותה כמדינה שמגינה על החלשים והמסכנים", מסביר גוז'נסקי.
"קטאר היא מדינה קטנה מאוד שנמצאת בין איראן לסעודיה. בגלל זה היא מפזרת כסף בכל מקום ומגדרת את הסיכונים שלה. היא מדינה לא מובנת, חצופה ומלאה בסתירות", הוא מסכם.
בשבועות האחרונים פורסם ב"מהדורה המרכזית" שאלי פלדשטיין, דוברו הצבאי לשעבר של ראש הממשלה נתניהו, ניהל פעילות תקשורתית ענפה לקידום תדמיתה של קטאר בישראל לאחר שהועסק על ידי חברה בין-לאומית במימון קטארי. בתחקיר נוסף שפורסם במהדורה נחשף שהקטארים ניסו במהלך המלחמה להגיע אל משפחות החטופים כדי למרק את התדמית הבעייתית של האמירות.