דווקא בזמן המלחמה, כשמאות אלפי ישראלים נקראו למילואים ומחירי המזון זינקו, נרשמה עלייה במספר הישראלים שהצליחו לחסוך, כך לפי בדיקת חברת רייזאפ שנעשתה עבור N12. לפי הנתונים, ב-2024 חלה עלייה של 7% במספר הישראלים שהצליחו לחסוך, ועלייה דומה בסכום החיסכון החציוני.
הנתונים מבוססים על מדגם מייצג של יותר מ-6,000 לקוחות רייזאפ, פלטפורמה לניהול כלכלי. חיסכון הוגדר ככסף שהופקד לקופת גמל או לאפיק חיסכון אחר, ולא לתזרים חיובי בחשבון הבנק. יש להדגיש שייתכן שאוכלוסיית לקוחות רייזאפ נוטה להיות מודעת יותר להתנהלותה הכלכלית.
"כל האוכלוסיות הגדילו את החיסכון בזמן המלחמה, גם מבחינת מספר החוסכים וגם מבחינת סכום החיסכון", מספרת ל-N12 תמר אברמסון, מנהלת פעילות רייזאפ ישראל ומקימת קהילת רייזאפ. "למלחמה יש השפעות ישירות על ההחלטות הכלכליות שלנו, היא מגבירה אצל הרבה מאיתנו את הרצון 'לחיות עד הסוף' ולהוציא כספים מיד, ומנגד הדאגה לעתיד מגבירה את המוכנות של משפחות לנשוך שפתיים ולהתחיל לחסוך לעתיד הלא נודע".
בקרב המילואימניקים ניתן לזהות עלייה משמעותית במיוחד בחיסכון - יותר מילואימניקים החלו לחסוך בפעם הראשונה (עליה של 9%) וישנו גידול של 8% בסכום שנחסך. את המגמה הזאת ניתן להסביר באמצעות המענקים שקיבלו משרתי המילואים, וההתנהלות הפיננסית האחראית של אוכלוסיה זו גם לפני המלחמה:
"למילואימניקים היה גידול בהכנסות שמשויך ברובו למענקים שקיבלו לאורך השנה, וספציפית למענק משמעותי במאי. זה אפשר לאנשים שפעם לא חסכו להצליח לשים כסף בצד. מכיוון שהמענקים לא צפויים מראש ומסתמכים על החלטות ממשלה, יש שאלה גדולה איך המענקים ייראו בשנה הבאה, ואם זה לא יימשך אפשר לצפות שהמגמה הזו תרד”, מסבירה אברמסון.
כמו כן, לפי נתוני רייזאפ אוכלוסיית המילואים הייתה איתנה יותר כלכלית עוד לפני המלחמה: "הנתונים שלנו מצביעים על כך שאוכלוסיית המילואים מנהלת בקפדנות ומודעות יתר את ההכנסות וההוצאות שלהם. גם טרום המלחמה התזרימים שלהם היו חיוביים יותר באופן עקבי וללא קשר לרמת ההכנסה. אפשר להניח גם שהאוכלוסייה הזו חוסכת יותר מכיוון שהיא מצויה בחוסר ודאות כלכלית לאור ימי המילואים הרבים שנדרשים מהם בעתיד הקרוב, והצורך הרגשי להגן על הבית הפרטי שלהם, גם מבחינה כלכלית".
לפי נתוני רייזאפ, העלייה בהכנסות של הישראלים, ובמיוחד של המילואימניקים, היא זו שאפשרה להם לחסוך, למרות עלייה מקבילה בהוצאות. באוכלוסייה הכללית נרשמה עלייה של כ-10% בהכנסות ו-9% בהוצאות. "הטבע של משכורות הוא לעלות משנה לשנה, אנשים מקבלים קידום, מחליפים עבודות וצוברים ותק", מסבירה אברמסון. בקרב המילואים נרשמה עלייה של 23% בהכנסות, ועיקר העלייה מקורה במענקים שקיבלו, לעומת 15% עלייה בהוצאות.
טל שביט, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת אריאל, הסביר חלק מהיכולת של הישראלים לחסוך בחוסר רצון להוציא על מותרות: "לא היה ניתן להוציא כסף על מותרות כמו נסיעות לחו"ל ונופשים בארץ. בנוסף, לאנשים לא היה מצב רוח לצאת ולבלות ולהוציא כסף. גם בקורונה זה קרה שאנשים חסכו יותר כי לא היה להם על מה להוציא כל כך".
תופעה מעניינת נוספת שעולה מנתוני רייזאפ היא עלייה בסכום ההלוואות שלקחו הישראלים. בעוד שב-2023 סכום ההלוואה הממוצע עמד על 1,159 שקלים, ב-2024 הוא עמד על 1,271 שקלים – עלייה של כ-10%. זאת בעוד שמספר לוקחי ההלוואה נשאר דומה. ברייזאפ סיפקו הסבר סביר לתופעה ואמרו שככל הנראה לא מדובר באותו פלח אוכלוסייה שמצליח לחסוך.