בשנת 2004 אישר ראש הממשלה, אריאל שרון, את הקמתה של עמותת "לחופש נולד". במשך השנים נוספו למאמצי החיפוש גם איתור נעדרי קרב סולטן יעקב, חיפוש החיילים הנעדרים מג'די חלבי וגיא חבר. בהמשך גם החיפוש אחר גלעד שליט, שעל תמונתו סימנו לאחרונה פעילי העמותה את המילים המשמחות "חזר הביתה".
"אני מבטיח שאחזור"
"המכתבים מאוד מרגשים ורק מדגישים בפנינו שלמרות הזמן הרב שעבר, ישנם עוד פרטים בפרשה שאנחנו לא יודעים", אומר מנכ"ל עמותת "לחופש נולד", אלוף במיל. איל בן-ראובן, "המכתבים נכתבו בשנות ה-80 והועברו לישראל רק בשנים האחרונות ולכן מעידים שיש עוד מה לעשות בנושא ושצריך להמשיך לפעול".
בשנתיים הראשונות לאחר החטיפה, ניהלה ישראל משא ומתן כושל עם ארגון "אמל" הלבנוני. במהלך תקופה זו קיבלה משפחת ארד תמונות ומכתבים מהשבי, המבשרים כי מצבו הבריאותי של רון אינו טוב. אולם, מאז מאי 1988 לא התקבל כל מידע וודאי לגבי מצבו הבריאותי, מקום הימצאו או זהות שוביו.
"רון כותב במכתבו 'אני מבטיח שאחזור'. כשקראתי את המשפט, היה לי ברור לי מאיפה הוא לקוח - מהאתוס הישראלי הכל-כך חזק, לפיו חייל הנופל בשבי יודע שהמדינה תחזיר אותו. בעניין הזה המדינה כשלה כישלון חרוץ. רון היה צריך להיות היום בבית, לצד משפחתו", אומר בן-ראובן.
"חשיפת המכתבים, לא תשנה את המצב"
במסגרת המאמצים להחזרתו של רון, חטפה ישראל 21 לבנונים, ביניהם מוסטפא דיראני, הנחשב לאחראי לחטיפתו של הנווט הישראלי, ובכיר חיזבאללה עבד אל-כרים עובייד. אולם, להחזקתם של האזרחים הלבנונים לא היה כל בסיס חוקי והם שוחררו. דיראני ועובייד, שהיו אמורים לשמש קלף מיקוח חזק בידי ישראל להחזרתו של ארד, שוחררו גם הם בתמורה לגופות שלושת חיילים החטופים מהר דוב והקצין במיל. אלחנן טננבאום, בעסקה שעוררה את זעמה של משפחת ארד.
באשר ליומן המלא שיפורסם מחר במלואו ב"עובדה" מסביר שרגא בעצב כי "לצערנו הרב, חוץ מאשר לקרוע לנו את הלב ולראות את המכתבים נוגעי הלב שרון כתב לתמי וליובל, ולהיזכר אולי פעם נוספת שלא עשינו הכל כדי להחזירו, חשיפת המכתבים לא תשנה את המצב בפועל. כבר יותר משני עשורים אנחנו ממשיכים להציע את הפרס הכספי ברחבי העולם, לרבות באיראן שיש השערה סבירה שרון נמצא שם, אך עד לא נמצא מידע רלוונטי לגביו".
"הסבירות שהוא עדיין בחיים היא סבירות נמוכה"
ועדת וינוגרד קבעה בשנת 2002 כי ארד מת בשבי, עם זאת למרות הערכות ישנה סבירות גבוהה שרון ארד עדיין חי ולכן יש לפעול על בסיס הנחה זו. שלוש שנים מאוחר יותר, הגיש אגף המודיעין דוח סודי לראש הממשלה, אריאל שרון, לפיו רון ארד מת בלבנון, כנראה ממחלה קשה. שרון בחר לדחות את הדוח.
אל העמותה מגיעות מאות ידיעות על בסיסי יומי מרחבי העולם, אך עד היום לא הגיע מידע קונקרטי שהביא להחזרת מישהו מ ששת הנעדרים הישראלים. "כל ידיעה נבדקת בצורה רצינית והיו ידיעות חשובות שקיבלנו בעבר, אך עד היום, וצריך להודות בזה, לא הבאנו את מה שאנו מכנים 'ידיעת הזהב' - ידיעה המביאה לפתרונה של תעלומה. למשפחות צריך להביא תשובות מוחלטות: האם הנעדר חי, האם הוא אינו בחיים וחשוב מכל להביא אותו הביתה, בין אם הוא בחיים ובין אם לא".
קושי המשימה אינו מרפה את ידיהם של בכירי העמותה. "זריקות העידוד שלנו מגיעות מהמפגשים שלנו עם המשפחות לכל אורך הדרך והבנתנו שהמשימה הזאת היא חלק בלתי נפרד מחובותיה של חברה מתוקנת", מדגיש בן-ראובן בביטחון, "כל המשפחות הנעדרים נמצאות בתחושה קשה מאוד באשר לכך שמדינת ישראל לא הצליחה להחזיר את בניהם הביתה, ובצדק מבחינתם".
"אוספים מידע, לא קובעים את המחיר"
בשנת 2008 מינה שר הביטחון, אהוד ברק, את ועדת שמגר, במטרה לקבוע עקרונות לניהול משא-ומתן להחזרת שבויים וחטופים. הועדה, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, טרם הגישה את מסקנותיה.
"אנחנו כלל לא חוששים מהחלטות הועדה", מסביר שרגא, "העדנו בפני הועדה ואנחנו מחכים להחלטותיה בכיליון עיניים. מטרת העמותה היא להשיג את המידע הדרוש לאיתור השבויים והנעדרים של מדינת ישראל בלבד ולא לקבל החלטות בתהליך המשא ומתן".
>> יומן השבי של רון ארד נחשף לראשונה
עובדה בעונה חדשה, חמישי מיד אחרי החדשות