בית הדין לצדק בהאג ימסור היום (שישי) את החלטתו בנוגע לצו ביניים לעצירת המלחמה בעזה, לצד צווים נוספים שבוקשו בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל. רוב השופטים בבית הדין הם שופטים עצמאיים שמגיעים ממדינות דמוקרטיות, ולכן קשה מאוד לצפות את אופי החלטתם. עם זאת, השופט הישראלי אהרן ברק והשופטת האמריקנית צפויים לתמוך בישראל, ומנגד, שופטים ממדינות מוסלמיות שאין בהן עצמאות שיפוטית, צפויים לפסוק בעד הפסקת הלחימה.
לפי המומחים, ישנם כמה תרחישים העומדים בפני ישראל. בתרחיש הגרוע ביותר, השופטים בהאג יחליטו על צו ביניים שלפיו על ישראל להפסיק את הלחימה בעזה, לצד התבטאויות שירמזו על כך שהם נוטים לראות במעשיה של ישראל רצח עם. בתרחיש הנגדי והטוב ביותר עבור ישראל, בית הדין לא יוציא צו ביניים, ובהחלטתו ישקף עמדה לפיה מעשיה של ישראל עומדים בדין הבין-לאומי.
בתרחיש השלישי והסביר ביותר, צפוי בית הדין לפסוק בין שתי העמדות הקיצוניות. פרופסור עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ומהקריה האקדמית אונו מסביר: "יש שתי אופציות קיצוניות שבעיני הן פחות סבירות: אחת שיידחו לחלוטין את התביעה והשנייה היא שיוציאו צו גורף שישראל צריכה להפסיק מיד את הלחימה. יותר סביר שבית הדין ינקוט בעולם שלם של צעדים באמצע. למשל צו עקרוני שאומר ישראל צריכה לקיים את הדין הבין-לאומי ולהימנע מרצח עם, שאין לו משמעות פרקטית".
גם פרופסור אייל גרוס, מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטת תל אביב, מסכים שהסיכוי לצו קיצוני לאחד הצדדים לא גבוה, אך מדגיש שמדובר בהערכות בלבד: "אני חושב שהאפשרות הסבירה ביותר היא שבית הדין לא יורה לישראל להפסיק את הלחימה, אלא יורה לישראל לבצע צעדים שהיא בכל מקרה עושה, כמו לצמצם פגיעה באזרחים".
כהן מסביר שחוץ מצו הביניים עצמו, יש חשיבות רבה לנוסח ההחלטה שיוציא בית הדין: "סוגייה נוספת היא אם בית הדין, מעבר להחלטה הפורמלית, יביע עמדה ראשונית על ההאשמה ברצח עם. אמירה כזו של בית הדין היא מאוד מזיקה, וזו המטרה המרכזית של דרום אפריקה והפלסטינים".
גרוס מצביע על צעדים נוספים בהם יכול בית הדין לנקוט: "האמנה עליה חתומה ישראל מתייחסת גם להסתה להשמדת עם. בית הדין בהחלט יכול להחליט על צו לפיו ישראל צריכה לפעול נגד אמירות שנאמרו על ידי פוליטיקאים, כמו האמירה שאין חפים מפשע בעזה, ואף להעמיד את המתבטאים לדין".
בית משפט מקצועי או זרוע פוליטית?
ההחלטה של בית הדין בהאג תושפע משילוב של פוליטיקה ומשפט. השופטים שמגיעים ממדינות דמוקרטיות עם מערכות משפט עצמאית צפויים לפסוק לפי שיקול דעתם המקצועי, וקשה לחזות את הכרעתם. מנגד, שופטים ממדינות כמו לבנון, מרוקו ודרום אפריקה צפויים להיצמד לקו של המדינה ממנה הגיעו. "בבית הדין יש חלוקה די מובהקת בין שופטים שהם הזרוע הארוכה של הפוליטיקה של המדינה שלהם, לבין שופטים שהם שופטים שמתייחסים ברצינות לתפקיד השיפוט", אומר כהן.
גרוס מוסיף: "אין ספק שיש כאן דיון משפטי, והרבה מהשופטים הם אנשים ידועים ורציניים בתחום המשפט הבין-לאומי, אבל משפט ופוליטיקה הם לא לגמרי נפרדים, זה חלק מהמציאות. מצד אחד זה בית משפט מקצועי שיש בו שופטים מוערכים, מצד שני יש מקומות, במיוחד במדינות עם פחות עצמאות שיפוטית, שהמרחק בין עמדת המדינה לעמדת השופט היא יותר קטנה. קשה לי לראות שופט לבנוני פוסק בעד העמדה הישראלית".
כהן טוען שיש חשיבות רבה לא רק לפסיקה עצמה, אלא גם לזהות השופטים שפסקו: "זה לא רק עצם ההחלטה, אלא גם באיזה רוב היא ניתנה ועל ידי מי, ומה תהיה החלוקה הפנימית בבית הדין. אם זו החלטה שניתנה ברוב גורף, יש לזה משמעות בין-לאומית אחרת לחלוטין מאשר אם ההחלטה מתקבל על ידי רוב שמבוסס על שופטים שמוטים נגדינו. ההשפעה של ההחלטה על מדינות המערב תושפע מהפסיקה של השופטים שמגיעים ממדינות דמוקרטיות".
ההשלכות הפוטנציאליות
במידה ואכן תתקבל החלטה נגד ישראל, צפויות להיות לכך השפעות משמעותיות, גם בפן הכלכלי וגם בפן הדיפלומטי. "אין ספק שלצו של בית הדין הבין-לאומי יש משמעות. אם ייצא צו כזה הוא עלול להזיק פרקטית לישראל, ולא רק מבחינת תמיכה בין-לאומית. לדוגמה, מדינות מסוימות באירופה כנראה יפסיקו למכור לנו תחמושת", מסביר כהן.
גרוס מוסיף: "אם יינתן הצו, הלחצים על חלק מהמדינות לא לספק נשק לישראל ייגברו. יהיו לכך גם השלכות כלכליות ופוליטיות, שכן מדינות עשויות להפסיק לספק לישראל סיוע כלכלי. בנוסף, עלולות להיות לצו כזה השלכות משפטיות, והוא עלול להשפיע על תביעות אחרות נגד ישראל ונגד ישראלים".