ארבע שנים אחרי: יש מפונים מגוש קטיף שעוד לא התאוששו מההתנתקות. היום הפגינו בבוסתן הגליל 30 משפחות, בשטח שבו היה אמור לקום ביתם החדש - הפגנה קטנה וצנועה, שרק מנסה להמחיש את הכאב. משפחות שהתפנו מרצון וללא שימוש בכוח נותרו ללא כסף, עבודה וקורת גג.
משפחות המפונים הסכימו ליוזמת הממשלה לבוא וליישב את הגליל אך מצאו את עצמם מחוסרי בית. אין להם די כסף כדי להשלים ולבנות על השטח שהוקצב להם על ידי המדינה והם אינם מצליחים למצוא עבודה שתכניס משכורת קבועה ותאפשר תנאי מחייה מכובדים.
"אני רוצה לקבל משכנתא, אך אני לא יכול, כי אין לי תעסוקה", אומר היום דני דייבוך, ממפוני גוש קטיף. כל כספי הפיצויים של המפונים מההתנתקות הלכו בכדי לכסות על המשכנתא של הבית שנעזב מאחור. הסכום שקיבלו מהמדינה, הם מספרים, נמוך בהרבה יותר ממנה שאנו יכולים לתאר.
"מתביישת שאני מפונה"
"אני מתביישת להגיד שאני ממפוני גוש קטיף", מתוודה ליז דייבוך, "אני מתביישת כי אז מתחילות השאלות". באזור עכו כמעט ולא ניתן למצוא משרות פנויות, במיוחד למפונים שעברו את גיל 50. המשפחות המפונות שוהות כעת באוהלים ורק מקוות שימצא להם משכן קבע עד חודשי החורף הגשומים.
תגובת מנהלת סלע: "מפוני גוש קטיף שמתגוררים בבוסתן הגליל קיבלו פיצוי מוגדל, הכולל את סכום הפיצויים, מגרש בן 700 מטר קרוב לים, המאפשר להם לבנות את ביתם, ושני צימרים נוספים שיסייעו בפרנסתם. נמשיך לסייע לכל אחד ואחת מהם בבניית ביתם ועתידם".
הסיפור הגיע במייל האדום של חדשות 2
המידע הראשוני אודות הסיפור הגיע אלינו באמצעות המייל האדום של חדשות 2 באינטרנט. גם אתם מוזמנים לשלוח אלינו סרטון, תמונה, סיפור או קישור לאתר שיעניין את כולנו. סיפור טוב במיוחד עשוי להתפרסם גם בטלוויזיה.
סיפורים נוספים שהגיעו אלינו במייל האדום