מקור המילה "צונאמי" הוא בשפה היפנית. ואכן, יפן הייתה לקורבן הגדול ביותר של תופעת הטבע ההרסנית הזו ומרבית מקרי הצונאמי התרחשו באוקיינוס השקט, הגדול שבאוקיינוסים, המקיף את ארץ השמש העולה. אך במקום השני, למרבה ההפתעה, נמצא הים התיכון שלנו. "זה לא מעיד על העוצמה של האירועים. אבל כן, זה קורה די הרבה ובאופן קבוע כל כמה שנים יש איפשהו בים התיכון צונאמי", אומרת פרופ' בוורלי גודמן-צ'רנוב, גיאו-ארכיאלוגית ימית וחוקרת גלי צונאמי מאוניברסיטת חיפה.
עם זאת, היא מדגישה, "פוטנציאל ההרס כנראה לא כל כך גבוה. היו בעבר אירועים דומים למה שאנחנו רואים באוקיינוסים גדולים. כי גם הים התיכון, כמה שהוא סגור ושקט, זה למעשה אוקיינוס לכל דבר. יש פה את כל המתכון לטקטוניקה, יש הרי געש ואפשרות להתפרצות. לגבי מה שקורה בשבוע-שבועיים האחרונים אנחנו לא באמת בסיכון".
ביום חמישי שעבר התעוררה סערה קלה כשפורסם כי בישראל נעשתה עבודת הכנה לקראת אפשרות של צונאמי בחופי ישראל כתוצאה משורת רעידות אדמה שהתרחשו בשבוע שעבר באי סנטוריני ביוון. המומחים הגדולים מיהרו להרגיע ולהבהיר כי ההיתכנות למקרה כזה ופוטנציאל ההרס האפשרי הוא קטן. גם גודמן-צ'רנוב מצטרפת למרגיעים. היא עצמה, אגב חזרה לגמרי במקרה מסנטוריני שעות ספורות לפני שיחתנו. לשם היא הוזמנה כחלק ממשלחת חוקרים מכל העולם. "הרצפה זזה כל 20 דקות. זה היה כל כך שגרתי, שאחרי חצי יום כבר לא עצרנו את השיעורים באמצע. לא הייתה שם פניקה בכלל", היא מספרת.
המקרה המתועד האחרון בישראל
הצונאמי המתועד האחרון שהתרחש בישראל, ביולי 1956, נוצר אף הוא כתוצאה מרעידת אדמה שהתרחשה באותו אזור ביוון, אך גודמן-צ'רנוב מרגיעה כי על פי המדידה היחידה שהייתה אז בארץ של גובה הגל, ונערכה בנמל יפו, הגיעה אז גובה הצונאמי לחצי מטר בלבד. עם זאת, היא מדגישה שהדאגה למקרה של צונאמי בישראל צריכה לבוא לא ממערב, אלא דווקא ממזרח, מהשבר הסורי-אפריקאי המחולל את מרבית רעידות האדמה באזורינו.
"אם יש רעידת אדמה יבשתית, זה לא אומר שלא יהיה צונאמי", היא מסבירה. "במקרה של רעידה כזו זה יכול להפעיל שינויים שגם אלו יכולים לגרום לצונאמי מקומי יותר. אבל זה לא משנה מבחינת הגובה, הגלים יכולים להיות יותר מסוכנים ממה שמגיע אלינו מיוון". גודמן-צ'רנוב היא חלק מצוות חוקרים שחוקר את השפעותיו של גל צונאמי שכזה, שמקורו דווקא ביבשה, וחולל נזק רב בחופי קיסריה בשנת 749 לספירה. אז הגיע גובה הגלים ככל הנראה לגובה של 14 מטרים. סימני אותו אירוע נמצאים גם כיום בחופי קיסריה ואותם היא חוקרת.
ההערכה של גודמן-צ'רנוב היא כי באלפיים השנה האחרונות רק כעשרים פעמים בלבד הגיע גל צונאמי כלשהו לחופי ישראל. צונאמי עם פוטנציאל נזק משמעותי מתרחש לדבריה אחת ל-500–600 שנה על פי ההערכות. גם פרופ' קובי פלג מצטרף להערכה הזו. "על פי איזה מחקר גדול שבוצע על ידי חברה בין-לאומית, כאן בישראל, מדובר על אזורים די ספציפיים שבהם יכול להכות גל צונאמי ועל גובה גלים של עד 5 מטרים בלבד", מבאר פלג. "בהתאם לאותם אזורים התקינו את השלטים בקרבת החופים".
בין המטקות והמתרחצים: שלטי האזהרה שעוררו בהלה
שלטי ההזהרה הנ"ל הוצבו בחופי ישראל במהלך 2016 בעקבות המקרה המשמעותי האחרון של אסון צונאמי בחופי יפן במרץ 2011, שהוביל לאסון הכור הגרעיני בפוקושימה, והעלה גם כאן בישראל את המודעות. פלג, מומחה בינלאומי לניהול מצבי חירום ואסון וחבר בצוות המומחים של האו"ם לניהול אסונות, מסביר שמאז מידת המוכנות בישראל למקרה כזה השתפרה משמעותית.
"אחד מהדברים שמבצעים היום הוא מערכות התראה של חיישנים שמחוברים למצופים בים וברגע שיש רעידת אדמה באזורים האלה יש התראה ראשונית לצונאמי", מסביר פלג. "ההתרעה ניתנת גם אם כרגע יש גלי צונאמי וגם אם לא, ויש רק חשד. רשת החיישנים הזו, שישראל חלק ממנה, משותפת יחד לכמה מדינות והמידע עובר גם ממדינה למדינה".
ובמידה שאכן מתרחש צונאמי, איך נכון לנהוג? פלג מבהיר: "אם אתה רואה שהמים נסוגים במכה, זה הרבה פעמים נותן התראה לצונאמי. אבל בכל מקרה אם אתה שומע התראה או שאתה חושד, יש לעלות לקומה שלישית, אפילו שנייה עשויה להספיק. וכמובן שיש להתרחק כמה שיותר מאזור החוף. חשוב גם לזכור לא לרדת אחרי חזרה אחרי כמה דקות מפני שהגלים בצונאמי מגיעים בהפרשים לא מידיים. הם יכולים להגיע גם במרווחים של 10 דקות ורבע שעה. אגב, יש סכנה די גדולה מהגלים הנכנסים חזרה לים, כך נוצר תהליך של יניקה שמעצים את כוח הגלים.
"יש היערכות טובה במדינת ישראל ותהיה התראה מוקדמת ומהירה מספיק. אם אנשים באמת יפעלו בהתאם, לא יתחילו לנסוע כולם עם המכוניות וייתקעו בפקקים, אלא פשוט יעלו לגובה 3 קומות ומעלה לעניות דעתי לא נראה בישראל הרבה קורבנות בנפש".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv