בשנים האחרונות כולנו חווים כיצד גשמי הברכה שאנו מייחלים אליהם כל חורף, נהפכים פעמים רבות גם לגשמי קללה. אנו פוגשים את זה בכל מיני דרכים: פקקים אין-סופיים בכבישים, רמזורים שמושבתים, ובעיקר – הצפות בלתי נסבלות בערים. הגורם האחראי, גם בנושא הזה, הוא "משבר האקלים" שמשנה את מזג האוויר אותו הכרנו: אנו חווים כמות גדולה יותר של משקעים בתקופות זמן יותר קצרות. עם זאת, זה לא אומר שעל מקבלי ההחלטות לשבת בחיבוק ידיים, ואם הם לא יתחילו לפעול, ובקרוב – הציבור הוא זה שישלם את המחיר.
בשיחה עם N12 הסביר פרופ' אראל אבינרי, מומחה לתחבורה ותשתיות וראש התכנית לתואר שני בהנדסת אנרגיה, באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, למה אנחנו כל-כך סובלים מהגשמים בשנים האחרונות: "אם לפני שלושה עשורים היו בישראל מערכות חורפיות ארוכות, עם כמויות גשמים צנועות יותר, כיום יש בשנה ממוצעת רק כשבועיים של ימי גשם על פני השנה - אבל הם מלווים בממטרים משמעותיים וחזקים". אבינרי אמר שהתופעה תלך ותקצין בשנים הבאות והתריע בפני מקבלי ההחלטות, שפועלים לדבריו על פי כללי המשחק הישנים, שיש צורך דחוף לשנות את תהליכי הפיתוח העירוניים.
הפתרון: בנייה לגובה, ופיתוח שטחים פתוחים
"הצפות החורף אינן רק תוצר של שינוי אקלימי, הן במידה רבה תוצאה של תהליכי פיתוח עירוני ושל הקמת מבנים, כבישים וחניונים שמתפרסים על רצף עירוני גדול, ללא התחשבות בשטח הטבעי בעיר", תיאר אבינרי את הגורם, שלדעתו, בו מקבלי ההחלטות צריכים להתמקד כדי ליצור שינוי. הוא הסביר שבנייה מואצת של שכונות, כמו גם התחדשות עירונית, מונעות מהאפשרות של מי הגשמים לחלחל לאדמה ונתקעות בשכבת הבטון והאספלט.
מה אפשר לעשות במדינה כמו ישראל, שגידול האוכלוסין שלה הוא הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD ומצוקת הדיור בה גדולה? לפי אבינרי, הפתרון צריך להיות על ידי בנייה בצפיפות ובגובה. "אי-אפשר להמשיך את אובדן השטחים הפתוחים החיוניים. הם נדרשים כדי להכיל את כמויות הגשם", תיאר. "צריך לבנות אגני ניקוז – שמהם ישקו פארקים וגינות עירוניות".
אבינרי טען שהשינוי צריך להגיע גם לשינוי באמצעי התחבורה שלנו: "גם פיתוח תשתיות של הליכה ברגל, אופניים ותחבורה ציבורית קלה – על חשבון שימוש במכוניות – יביאו לצמצם החלק הבנוי בתוך העיר". הוא הוסיף שכדי להימנע מאסונות, על רשויות הממשלה והרשויות המקומיות "לנהל סיכונים בצורה טובה יותר, למשל להימנע מבינוי יתר באזורים נמוכים המועדים לפורענות".
עוד אחד מנזקי החורף המטרידים והמעצבנים במיוחד הוא קריסה של מערכות רמזורים. אבינרי פרט את הסיבות הרבות שיכולות לגרום לכך: "זה יכול להיות חדירת מי גשמים לקופסאות הבקרה או פגיעת ברקים. עשויים להיות כשלים גם במערכות המספקות חשמל וביכולת של מערכות הבקרה, הניזונות מרשת החשמל, להתאושש מנפילות מתח קצרות". יש אפשרויות לצמצם את התקלות הללו, אך הן עשויות להיות יקרות, ולדעת אבינרי הן יהיו משתלמות בעיקר בתשתיות קריטיות.
נזק אגבי, אבל מאוד קריטי, כתוצאה מחוסר ההתאמה של התשתיות לחורף הישראלי בעידן "משבר האקלים" הוא ההימנעות של אנשים משימוש בתחבורה הציבורית. "חוסר האמינות של מערכות תחבורה ציבורית בתקופות של אירועי אקלים קיצוניים היא אולי סיבה נוספת לכך שהישראלים לא זונחים את הרכב הפרטי ועוברים לתחבורה ציבורית בתקופות אלה", תיאר אבינרי.