עובדת זרה מהודו, בשנות ה-40 לחייה שבה לישראל מביקור בארץ מולדתה בשבוע שעבר. היא עוכבה לביקורת בנתב"ג ובמזוודה שלה נמצאו כ-3 ק"ג של אבוקדו, בננות ושזיפים. בבדיקה ראשונית הבחין מפקח השירותים להגנת הצומח כי ישנם מזיקים חיים על הבננות, והוא החרים את התוצרת והעביר את כל הפירות לבדיקת מעבדה במשרד החקלאות.
בבדיקות נמצאו מספר מזיקים ממינים שונים, ובהם כנימה קמחית שאינה מוכרת בישראל. מקורה באזורים טרופיים ביבשת אמריקה, והיא התפשטה עם התפתחות הסחר העולמי וכיום היא מוכרת במעל ל-40 מדינות שונות, כולל באירופה.
הכנימה הקמחית בדרך כלל נושאת עמה מחלות צמחים, ועלולה לגרום לנזקים עצומים בענפי החקלאות המקומיים. היא פוגעת בכ-40 משפחות צמחים שונות כמו אננס, פירות הדר, מנגו, אנונה, בננות, מצליבים, דלועיים ועגבניות. כאשר הכנימה נמצאת על צמח, היא פוצעת אותו, מחבלת בהתפתחותו ופוגמת באיכות הפירות שעליו, זאת בנוסף לווירוסים שהיא מעבירה.
חשוב לציין כי תנאי האקלים, וכן הימצאותם של מגוון רחב ממשפחות הצומח שמהם ניזונה הכנימה הקמחית בישראל, עלולים היו להביא להתבססות מהירה של המזיק ולגרימת נזקים משמעותיים לחקלאות ולכלכלה. רק לשם ההמחשה, הנקבות שנמצאו על הבננות יכולות להשריץ כל אחת כ-350 צאצאים תוך 30 יום. רק בענף האננס לבדו עלולה להביא הכנימה להפסד של כ-35% מהיבול.
על פי החוק להגנת הצומח, שתכליתו מניעת חדירת נגעים והתפשטותם, קיים איסור על יבוא תוצרת צמחית לישראל ללא אישור. במשרד החקלאות חוזרים ומדגישים כי הכנסת תוצרת צמחית עלולה להוביל לכניסת מזיקים ומחלות צמחים שאינם קיימים בישראל.
ההשלכות של כניסת מזיקים חדשים אלו עלולות להביא לפגיעה בגידולים מקומיים, להשמדת ענפי חקלאות שלמים ולפגיעה בביטחון המזון הלאומי וכמו כן לפגיעה במאזן האקולוגי הקיים. "זה עשוי להיגמר בפיגוע אקולוגי חסר תקדים", אמר עפר אריאל, יו"ר שולחן מגדלי הבננות במועצת הצמחים.
"בבננות הישראליות, בניגוד לעולם, אין ריסוסים וכמעט שאין מחלות, והפרי שהצרכנים הישראלים אוכלים כיום הוא אורגני כמעט לחלוטין", הסביר אריאל. "מרבית מדינות העולם אינן זוכות לפרי שכזה, ולכן יש חשיבות עליונה לשמור על החקלאות והתוצרת הישראלית עבור אזרחי ישראל".
"מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות פועלים במשך כל השנה וביתר שאת בשיא עונת התיירות במטרה למנוע חדירת נגעים והתפשטותם", סיפרה שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
"המזיק שנתפס בכבודת הנוסעת אינו מוכר בישראל ונחשב למזיק הסגר בעל חשיבות כלכלית גבוהה. מקורו באזורים טרופיים ביבשת אמריקה והוא מתאים כמו כפפה ליד לאקלים הישראלי, מסוגל להתבסס בנקל במגוון רחב של צמחים כמו פירות הדר, מנגו, בננות, עגבניות, דלועיים ואננס ולגרום גם בארצנו לנזק רב"
כחלק מהמאמץ לשמור על החקלאות בישראל, ולצד עונת הנסיעות והתיירות, הגביר המשרד את ההסברה במטרה להעלות את מודעות הנוסעים לסכנות בהכנסת תוצרת חקלאית תמימה לכאורה. אז אחרי שטסתם, נהניתם ושבתם ארצה בשלום – אל תשכחו להשאיר את הפירות והירקות במדינת המוצא שלהם.